פתיחת התפריט הראשי

אישיות בלתי רצויה (מוכר גם הביטוי הלטיני Persona non grata, פרסונה נון גרטה) היא הגדרה לדיפלומט שרשויות המדינה שהוא משמש בה כנציג של מדינה אחרת אינן מעוניינות בו[1]. בדרך כלל הסיבה היא עימות בין שתי המדינות. כשמכריזים על דיפלומט כאישיות בלתי רצויה הוא מחויב לעזוב מיד את המדינה.

לפעמים סיבת ההכרזה כאישיות בלתי רצויה היא חשש מריגול או עבירה פלילית כלשהי, ועקב חסינותו הדיפלומטית של הדיפלומט אין אפשרות לעצור אותו, אלא רק לגרשו על ידי הכרזה עליו כאישיות בלתי רצויה.

בביטוי הלטיני משתמשים גם בהשאלה, ביחס לאדם שהוא אישיות בלתי רצויה במקום מסוים.

תוכן עניינים

בדיפלומטיהעריכה

על פי סעיף 9 לאמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים מדינה מקבלת יכולה "בכל עת ומבלי שתזדקק להסביר את החלטתה" להכריז על חבר במשלחת דיפלומטית כאישיות בלתי רצויה. אדם שהוכרז כך אינו מקובל על המדינה המקבלת ובדרך כלל נקרא לשוב למולדתו. אם המדינה השולחת אינה קוראת לדיפלומט לשוב למולדתו, המדינה המקבלת "יכולה לסרב להכיר באותו אדם כחבר משלחת."

בעוד שחסינות דיפלומטית מגינה על סגל המשלחת מהפרת חוקים אזרחיים ופליליים, בהתאם לדרג השליח, על פי סעיפים 41 ו-42 לאמנת וינה, אנשי המשלחת הדיפלומטית מחויבים לכבד את החוקים והתקנות הלאומיים המקומיים. הפרת חוקים ותקנות אלה עלול להוביל להכרזה על אישיות בלתי רצויה כאמצעי ענישה לדיפלומטים סוררים. הכרזה זו אף נמצאת בשימוש כאמצעי לגירוש דיפלומטים החשודים בריגול (פעולות המתוארות בדרך כלל כ"פעילויות שאינן מתיישבות עם מעמד דיפלומטי"), או כל התנהגות פלילית ברורה אחרת, כגון סחר בסמים. ההכרזה אף עשויה לבטא סימן סמלי לחוסר שביעות רצון. כך למשל, בתקופת המלחמה הקרה נתנו לא אחת הכרזות בדבר אישיות בלתי רצויה מצד אחד, לאחר שהצד היריב הכריז קודם לכן הכרזה דומה.

שימוש לא דיפלומטיעריכה

בנסיבות לא דיפלומטיות הכרזתו של אדם כאישיות בלתי רצויה משמעותה היא החרמתו של אותו אדם. מכל בחינה מעשית אדם כזה מוחרם מבחינה תרבותית, כאילו לא היה קיים.

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.