סחר בסמים

סחר בסמים הוא שוק שחור עולמי המורכב מגידול, יצור, הפצה ומכירה של סמים אשר המסחר בהם אסור על פי חוק. בעוד שקיימים סוגי סמים אשר החזקתם ומכירתם חוקית, ברוב מדינות העולם קיים איסור חוקי על סחר בסוגים מסוימים של סמים. אף על פי כן, השימוש בסמים בלתי חוקיים נפוץ מאוד.

על הספינה הפנמנית "גאטון" אשר נעצרה על ידי משמר החופים האמריקאי בשנת 2007, התגלה משלוח הסמים הגדול ביותר שנתפס על ידי שלטונות ארצות הברית עד לאותה עת: 20 טון קוקאין
שדה פרג האופיום בפריחה בבורמה
אזהרת עונש מוות לבלדרי סמים בסינגפור

על אף שאין למדינות אפשרות למסות סמים, מחירי הסמים בדרך כלל גבוהים, זאת בשל הביקוש הגבוה בצד הצרכנים והעלויות הגבוהות של שרשרת האספקה, הנובעות בעיקר מהצורך לחמוק מרשויות החוק.

הסחר הבלתי חוקי בסמים פועל באופן דומה לסחר בסחורות אחרות בשוק השחור. ארגונים שונים מתמחים בשלבי המסחר השונים לאורך שרשרת האספקה שהיא לעיתים קרובות אזורית, כדי להגביר את יעילותה. היקף ארגון המתמחה בסמים ומבנהו עשויים להשתנות בהתאם לרווחיות הטמונה בכל שלב של שרשרת האספקה. קצה שרשרת האספקה הוא בסוחר הסמים ברחוב, העשוי להיות מכור לסמים בעצמו, דרך כנופיות רחוב וסוחרים הפועלים כקבלנים, ועד לארגוני מסחר הדומים בהיקפם לארגונים ממשלתיים.

ייצורעריכה

גידול צמחי הסם עשוי להתבצע בטבע, בחוות חקלאיות, בחממות או אף בתוך דירות מגורים. חלק מן הסמים מיוצרים במעבדות סמים הממוקמות במבני מגורים או במבנים נטושים. המשותף לכל אתרי הגידול והייצור של סמים הוא היותם של אתרים אלה סודיים וחבויים מעין. חלק ניכר מגידול סמים לא חוקיים נעשה במדינות מתפתחות, אף שגם במדינות מפותחות קיים גידול וייצור של סמים.

אספקהעריכה

תהליך האספקה של סמים דומה בעיקרון לכל מוצר אחר, כשההבדל העיקרי הוא היותם של כל שלבי התהליך מוכמנים. מאתרי ייצור הסם מובלים הסמים למחסנים מקומיים, ומשם מופצים לצרכנים.

כאשר אספקת הסמים היא לצרכנים הנמצאים בארץ שונה מארץ הייצור, הופכת סוגיית מעבר הגבולות מסובכת, כיוון שנתיב האספקה חייב להתבצע באמצעים ודרך נקודות שקל לרשויות החוק לאתרן: באמצעות אוניות ומטוסים, ודרך נמלים. לצורך כך מפתחים אירגוני הסחר בסמים דרכים רבות ומגוונות להברחת הסמים.

סחר בלתי חוקי בסמים חוקייםעריכה

אף סמים חוקיים עשויים להיסחר באופן בלתי חוקי במידה וקיימים פערי מחירים גדולים דים בין מקור הסם ובין מדינת היעד, המותירים למבריחים רווח אף לאחר ההשקעה הדרושה בהברחה. פערי מחיר אלה עשויים להיווצר בין היתר עקב הטלת מיסים על המוצר, או הגבלות אחרות. במידה ולא קיימות הגבלות חוקיות כלשהן בין מדינת המוצא של המוצר למדינת היעד, אזי יכול להתקיים מסחר חוקי בין שני השווקים.

תרופות מרשםעריכה

חלק מתרופות המרשם, היכולות להוות תחליף לסמים, נסחרות באופן בלתי חוקי ומחליפות את הצורך להבריח ולעבד סמים. לדוגמה, חלק מתרופות המרשם המכילות אופיאטים שהשפעתם הפסיכואקטיבית חזקה יותר מהשפעת הרואין הנמכר על ידי סוחרי הסמים. חלק מתרופות המרשם המשמשות בסחר סמים נגנבות מבתי מרקחת או מחסני תרופות, חלקן נקנה מרופאים המספקים מרשמים מזויפים, וחלקן נקנה באינטרנט. תרופות מרשם ממשפחת הבנזודיאזפינים מוצאות דרכן לעיתים תכופות לשוק הסמים[1]. באופן כללי, הפיקוח על הסחר הבלתי חוקי בתרופות מרשם יעיל יותר, כיוון שהיצרן הוא בדרך כלל מפעל חוקי המקיים ביקורת הדוקה על כמויות הייצור ושרשרת האספקה ולכן איתור זליגה של סמים לשוק השחור קלה יותר. היתרון בשימוש בתרופות מרשם כסמים הוא בהפחתת הסיכון מחומר מזוהם, כיוון שסמים אלה מיוצרים בתנאי ייצור קפדנים, להבדיל ממעבדות סמים בלתי חוקיות.

תרופות מרשם באינטרנטעריכה

החל משלהי שנות ה-90 קמו באינטרנט מספר רב של אתרים המציעים למכירה תרופות מרשם, ללא צורך במרשם רופא. אתרים אלה מאפשרים לסוחרי הסמים ולמשתמשים בסם להשלים עסקאות סמים ללא צורך במפגש פיזי עם ספק הסם. אתרים רבים מקבלים תשלומים בכרטיסי אשראי ואלה המבצעים עסקאות מזומן בלבד, מפחיתים עוד יותר את היכולת לעקוב אחר עסקאות אלה ולאתר את הצדדים לעסקה. רבים מן האתרים פועלים מתוך מדינות שבהן לא קיימת דרישה למרשם לצורך רכישת התרופות הנמכרות באתר. כך למשל, תרופות מרשם המכילות אופיאטים אינן דורשות מרשם במקסיקו. אופייה הגלובלי של רשת האינטרנט מאפשר לסוחרים אלה לקשור עסקאות ברחבי העולם.

היקף הסחר הבלתי חוקי בסמיםעריכה

על פי הערכות, בשנת 2000 היה שוויו הכולל של הסחר הבינלאומי בסמים בלתי חוקיים קרוב ל-400 מיליארד דולר. על פי הדו"ח העולמי על סמים של האומות המאוחדות לשנת 2005, שווי הסחר הבינלאומי בסמים בלתי חוקיים לשנת 2003 הוערך ב-13 מיליארד דולר ברמת היצרן, 94 מיליארד דולר ברמת הסיטונאי, ובין 322–400 מיליארד דולר בסחר הקימעונאי[2]. דו"ח שהתפרסם בבריטניה ביוני 2007 על ידי קבוצת מחקר במשרד הפנים הבריטי, העריך כי גודל השוק הבריטי בתחום הסמים הבלתי חוקיים הוא כ-8 מיליארד ליש"ט[3]. על פי הדו"ח, אשר נעשה על יסוד ראיונות עם יותר מ-220 סוחרי סמים, פער המחירים בין היצרן לקימעונאי מגיע כדי 15,800 אחוז לקוקאין וכ-16,800 להרואין.

לוחמה בסחר סמיםעריכה

  ערך מורחב – המלחמה בסמים

במקומות שבהם סחר בסמים הוא בלתי חוקי, חלק נכבד ממשאביהן של רשויות אכיפת החוק, המשטרה, בתי המשפט ובתי הסוהר, מוקדשים לטיפול בעבירות סמים. במדינות עניות יותר מתנהל חלק מן הסחר בסמים הודות לשחיתות ברשויות האכיפה וזאת כיוון שארגוני הסמים מחזיקים בהון רב.

מדינות רבות מקימות אירגוני אכיפה יחודיים ללחימה בסחר בסמים. תקציבו השנתי של המנהל לאכיפת הסמים בארצות הברית הוא כשני מיליארד דולר.

היסטוריהעריכה

סחר בסמים התקיים מאז שסמים היו קיימים בתרבות האנושית. אולם, הסחר בסמים היה חוקי לחלוטין עד לאיסור על שימוש בסמים. מאותה עת הפך הסחר בסמים לסחר בלתי חוקי.

במלחמת האופיום הראשונה ניסתה בריטניה להכריח את סין להתיר לסוחרים בריטים לסחור באופיום בשוק הסיני. אף שצו מלכותי אסר על השימוש באופיום בסין, עישון אופיום היה מנהג נפוץ בסין במאה ה-19 ועל פי האמונה העממית אופיום היה מרפא לבעיות בריאותיות רבות.

בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 סחר בסמים מתבצע בין השאר על ידי ארגוני טרור, וזאת כדי לממן את פעילותם. מעריכים שמאות מיליוני דולרים מגיעים לארגוני הטרור באמצעות סחר בסמים. ארגון הטרור הלבנוני חזבאללה עוסק באופן נרחב בסחר בסמים, חלקם מיוצרים בלבנון והשאר מיובאים מאמריקה הדרומית, כדי לממן את פעילותו[4][5][6]. בנוסף, חזבאללה משתמש בסוחרי סמים מקרב ערביי ישראל כדי לרגל אחרי ישראל ואף לבצע פעולות טרור נגדה[7].

בישראלעריכה

טלגראס, שירות אספקת הקנאביס הגדול בישראל המתקיים באמצעות אפליקציית המסרים המיידיים טלגרם, מפעיל כ-1,500 סוחרים פעילים ולמעלה ממאה אלף לקוחות[8][9], כ־15 אלף משתמשים בתל אביב לבדה[10]. פרט לקנאביס, מפעילה הרשת גם שירות למכירת סמים קשים. בישראל ההערכה היא כי פועלים למעלה מ-70 אלף מגדלי קנאביס פרטיים. עלות גידול לגרם קנאביס בישראל היא 21 שקלים, למרות זאת המחיר הממוצע הוא 100 שקלים בממוצע לגרם, הרבה יותר מהסכום שמשלמים מעשני הקנאביס במדינות רבות בעולם[11]. עלות האכיפה של משטרת ישראל על סחר וצריכה של קנאביס בלבד מגיעה לכמיליארד שקל בשנה[12]. יש לציין שכפי שהאפליקציה הפכה את פעולת סחר הסמים לקלה יותר, כך גם האכיפה דרכה נעשתה פשוטה יותר, מכיוון שהתחקות אחר סוחר תוך התחזות באפליקציה לקונה פוטנציאלי היא פשוטה יותר ממציאת סוחר "ברחוב".

קטינים וסחר בסמיםעריכה

על פי סקר על שימוש בסמים משנת 2005 שנערך על ידי ממשלת ארצות הברית, כ-800,000 בני נוער בין הגילאים 12–17 סחרו בסמים בתקופת 12 החודשים לפני ביצוע הסקר[13]. על פי סקר של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית משנת 2005 על התנהגות מסוכנת של בני נוער, נמצא כי 25.4% מן התלמידים בארצות הברית התנסו בהצעה לשימוש בסמים, מכרו סמים, או ניתנו להם סמים לא חוקיים בשטח בית הספר[14]. למרות הוצאה שנתית של כ-7 מיליארד דולר בארצות הברית בשנת 2005, על מעצר והעמדה לדין של כ-800,000 איש, בשל סחר ושימוש במריחואנה[15], רוב תלמידי י"ב בבתי הספר התיכוניים דיווחו כי לדעתם קל להשיג מריחואנה.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא סחר בסמים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה