במתמטיקה , אי-שוויון הממוצעים הוא אי-שוויון מפורסם הקושר בין הממוצע החשבוני והממוצע ההנדסי של סדרת מספרים סופית. זהו אי-שוויון בסיסי באנליזה מתמטית , ויש לו שימושים חשובים והכללות רבות. את האי-שוויון הוכיח אוגוסטן לואי קושי , וברבות השנים התגלו עשרות הוכחות אחרות.
לכל קבוצת מספרים ממשיים חיוביים
a
1
,
…
,
a
n
{\displaystyle a_{1},\ldots ,a_{n}}
מתקיים
n
1
a
1
+
⋯
+
1
a
n
≤
a
1
⋯
a
n
n
≤
a
1
+
⋯
+
a
n
n
≤
a
1
2
+
⋯
+
a
n
2
n
{\displaystyle {\frac {n}{{\dfrac {1}{a_{1}}}+\cdots +{\dfrac {1}{a_{n}}}}}\leq {\sqrt[{n}]{a_{1}\cdots a_{n}}}\leq {\frac {a_{1}+\cdots +a_{n}}{n}}\leq {\sqrt {\frac {a_{1}^{2}+\cdots +a_{n}^{2}}{n}}}}
הממוצע ההרמוני קטן או שווה לממוצע ההנדסי .
הממוצע ההנדסי קטן או שווה לממוצע החשבוני .
הממוצע החשבוני קטן או שווה לשורש ממוצע הריבועים .
בשלושת המקרים לא מתקיים שוויון , אלא אם כל המספרים
a
1
,
…
,
a
n
{\displaystyle a_{1},\ldots ,a_{n}}
שווים זה לזה.
אם
a
1
,
⋯
,
a
n
{\displaystyle a_{1},\cdots ,a_{n}}
מספרים חיוביים, הרי
הממוצע החשבוני שלהם הוא סכומם המחולק ב-
n
{\displaystyle n}
:
A
n
=
a
1
+
⋯
+
a
n
n
{\displaystyle A_{n}={\frac {a_{1}+\cdots +a_{n}}{n}}}
הממוצע ההנדסי הוא השורש ה-
n
{\displaystyle n}
-י של מכפלתם:
G
n
=
a
1
⋯
a
n
n
{\displaystyle G_{n}={\sqrt[{n}]{a_{1}\cdots a_{n}}}}
הממוצע ההרמוני הוא המספר ההופכי לממוצע החשבוני של ההופכיים:
H
n
=
n
1
a
1
+
⋯
+
1
a
n
{\displaystyle H_{n}={\frac {n}{{\dfrac {1}{a_{1}}}+\cdots +{\dfrac {1}{a_{n}}}}}}
שלושת הביטויים מתאימים, בהקשרים שונים, לשמש כ"ממוצע ", למשל בכך ששלושתם נמצאים תמיד בין הערך הקטן ביותר לגדול ביותר בסדרה
a
1
,
…
,
a
n
{\displaystyle a_{1},\ldots ,a_{n}}
.
במקרה
n
=
2
{\displaystyle n=2}
טענה זו קובעת כי
2
1
a
+
1
b
≤
a
b
≤
a
+
b
2
{\displaystyle {\frac {2}{{\frac {1}{a}}+{\frac {1}{b}}}}\leq {\sqrt {ab}}\leq {\frac {a+b}{2}}}
, ושוויון מתקיים אם ורק אם
a
=
b
{\displaystyle a=b}
.
הוכחה גאומטרית לאי-שוויון הממוצעים במקרה n = 2. באדום הממוצע החשבוני של
a
,
b
{\displaystyle a,b}
, בתכלת הממוצע ההנדסי שלהם ובירוק הממוצע ההרמוני שלהם
נשתמש בעובדה הפשוטה שהריבוע של מספר ממשי הוא תמיד אי-שלילי:
0
≤
(
a
−
b
)
2
=
a
2
−
2
a
b
+
b
2
=
a
2
+
2
a
b
+
b
2
−
4
a
b
=
(
a
+
b
)
2
−
4
a
b
4
a
b
≤
(
a
+
b
)
2
G
2
=
a
b
≤
a
+
b
2
=
A
2
{\displaystyle {\begin{aligned}0\leq (a-b)^{2}&=a^{2}-2ab+b^{2}\\&=a^{2}+2ab+b^{2}-4ab\\&=(a+b)^{2}-4ab\\4ab&\leq (a+b)^{2}\\G_{2}&={\sqrt {ab}}\leq {\frac {a+b}{2}}=A_{2}\end{aligned}}}
קל לראות כי
H
2
A
2
=
G
2
2
{\displaystyle H_{2}A_{2}=G_{2}^{2}}
ולכן משום ש-
G
2
≤
A
2
{\displaystyle G_{2}\leq A_{2}}
בהכרח
H
2
≤
G
2
{\displaystyle H_{2}\leq G_{2}}
.
קושי הוכיח את האי-שוויון
G
n
≤
A
n
{\displaystyle G_{n}\leq A_{n}}
בשיטה הנקראת לפעמים "אינדוקציה הפוכה":
ראשית, הוא הראה שאם האי-שוויון מתקיים לסדרות בנות
n
{\displaystyle n}
מספרים, אזי הוא מתקיים לסדרות בנות
2
n
{\displaystyle 2n}
מספרים – ולכן, באינדוקציה (רגילה) הוא מתקיים לסדרות בנות
2
m
{\displaystyle 2^{m}}
מספרים, לכל
m
{\displaystyle m}
. בנוסף לכך, הראה קושי שאם האי-שוויון מתקיים לסדרות בגודל מסוים אזי הוא מתקיים לסדרות קטנות יותר. מכיוון שכל מספר קטן מחזקה של שתיים כלשהי, ההוכחה הושלמה.
הצעד הראשון : נניח כי האי-שוויון מתקיים לכל
a
1
,
…
,
a
n
{\displaystyle a_{1},\ldots ,a_{n}}
חיוביים. אז
a
1
+
⋯
+
a
2
n
2
n
=
a
1
+
⋯
+
a
n
+
a
n
+
1
+
⋯
+
a
2
n
2
n
=
a
1
+
⋯
+
a
n
n
+
a
n
+
1
+
⋯
+
a
2
n
n
2
≥
a
1
⋯
a
n
n
+
a
n
+
1
⋯
a
2
n
n
2
≥
a
1
⋯
a
n
n
⋅
a
n
+
1
⋯
a
2
n
n
=
a
1
⋯
a
n
⋅
a
n
+
1
⋯
a
2
n
n
=
a
1
⋯
a
2
n
2
n
{\displaystyle {\begin{aligned}{\frac {a_{1}+\cdots +a_{2n}}{2n}}&={\frac {a_{1}+\cdots +a_{n}+a_{n+1}+\cdots +a_{2n}}{2n}}\\\\&={\frac {{\dfrac {a_{1}+\cdots +a_{n}}{n}}+{\dfrac {a_{n+1}+\cdots +a_{2n}}{n}}}{2}}\\\\&\geq {\frac {{\sqrt[{n}]{a_{1}\cdots a_{n}}}+{\sqrt[{n}]{a_{n+1}\cdots a_{2n}}}}{2}}\\\\&\geq {\sqrt {{\sqrt[{n}]{a_{1}\cdots a_{n}}}\cdot {\sqrt[{n}]{a_{n+1}\cdots a_{2n}}}}}\\\\&={\sqrt {\sqrt[{n}]{a_{1}\cdots a_{n}\cdot a_{n+1}\cdots a_{2n}}}}\\\\&={\sqrt[{2n}]{a_{1}\cdots a_{2n}}}\end{aligned}}}
כאשר האי-שוויון הראשון נובע מן ההנחה שהאי-שוויון מתקיים לקבוצות בגודל
n
{\displaystyle n}
, והשני מן המקרה
n
=
2
{\displaystyle n=2}
.
הצעד השני : נניח כי האי-שוויון מתקיים לקבוצות בגודל
n
{\displaystyle n}
; אם נתונים
a
1
,
…
,
a
m
{\displaystyle a_{1},\ldots ,a_{m}}
כאשר
m
<
n
{\displaystyle m<n}
, נסמן
a
=
a
1
+
⋯
+
a
m
m
{\displaystyle a={\frac {a_{1}+\cdots +a_{m}}{m}}}
ונקבל
a
1
⋯
a
m
⋅
a
n
−
m
n
≤
a
1
+
⋯
+
a
m
+
(
n
−
m
)
a
n
=
a
{\displaystyle {\sqrt[{n}]{a_{1}\cdots a_{m}\cdot a^{n-m}}}\leq {\frac {a_{1}+\cdots +a_{m}+(n-m)a}{n}}=a}
ולכן
a
1
⋯
a
m
m
≤
a
{\displaystyle {\sqrt[{m}]{a_{1}\cdots a_{m}}}\leq a}
.
את האי-שוויון
H
n
≤
G
n
{\displaystyle H_{n}\leq G_{n}}
אפשר להוכיח בדרך דומה.
ניתן להוכיח את האי-שוויון באמצעות אי-שוויון ינסן, הקובע כי
f
(
x
1
+
⋯
+
x
n
n
)
≤
f
(
x
1
)
+
⋯
+
f
(
x
n
)
n
{\displaystyle f\left({\frac {x_{1}+\cdots +x_{n}}{n}}\right)\leq {\frac {f(x_{1})+\cdots +f(x_{n})}{n}}}
לכל פונקציה
f
{\displaystyle f}
קמורה . אם משתמשים בפונקציה exp , ומציבים
x
i
=
ln
(
a
i
)
{\displaystyle x_{i}=\ln(a_{i})}
, מתקבל
a
1
⋯
a
n
n
≤
a
1
+
⋯
+
a
n
n
{\displaystyle {\sqrt[{n}]{a_{1}\cdots a_{n}}}\leq {\frac {a_{1}+\cdots +a_{n}}{n}}}
ערך מורחב – ממוצע לוגריתמי
במקרה
n
=
2
{\displaystyle n=2}
ניתן להוסיף לשרשרת אי השוויונות גם את הממוצע הלוגריתמי אשר ממוקם בין הממוצע ההנדסי לממוצע החשבוני. כלומר:
x
1
x
2
≤
x
1
−
x
2
ln
x
1
−
ln
x
2
≤
x
1
+
x
2
2
{\displaystyle {\sqrt {x_{1}x_{2}}}\leq {\frac {x_{1}-x_{2}}{\ln x_{1}-\ln x_{2}}}\leq {\frac {x_{1}+x_{2}}{2}}}
אחת ההכללות החשובות לאי־שוויון מתקבלת מחזרה על כל רכיב
a
k
{\displaystyle a_{k}}
מספר פעמים, למשל
p
k
{\displaystyle p_{k}}
.
אם
a
1
,
…
,
a
n
{\displaystyle a_{1},\ldots ,a_{n}}
חיוביים ו-
p
1
,
…
,
p
n
{\displaystyle p_{1},\ldots ,p_{n}}
שלמים חיוביים וסכומם
P
{\displaystyle P}
, אז האי-שוויון הופך להיות
P
p
1
a
1
+
⋯
+
p
n
a
n
≤
a
1
p
1
⋯
a
n
p
n
P
≤
p
1
a
1
+
⋯
+
p
n
a
n
P
{\displaystyle {\frac {P}{{\dfrac {p_{1}}{a_{1}}}+\cdots +{\dfrac {p_{n}}{a_{n}}}}}\leq {\sqrt[{P}]{a_{1}^{p_{1}}\cdots a_{n}^{p_{n}}}}\leq {\frac {p_{1}a_{1}+\cdots +p_{n}a_{n}}{P}}}
באי-שוויון זה אפשר להחליף את המקדמים
p
k
{\displaystyle p_{k}}
במספרים חיוביים כלשהם; למשל, כאלה שסכומם
P
=
1
{\displaystyle P=1}
. כאשר כל המקדמים שווים ל-
1
n
{\displaystyle {\frac {1}{n}}}
מתקבל אי־שוויון הממוצעים.
בנוסף, ישנן הכללות לאי-שוויון ממוצעים עבור חזקות שונות:
∑
x
i
α
n
α
{\displaystyle {\sqrt[{\alpha }]{\sum {\frac {x_{i}^{\alpha }}{n}}}}}
זו פונקציה עולה ביחס ל-
α
{\displaystyle \alpha }
, כאשר
x
i
{\displaystyle x_{i}}
אי-שליליים. אי-שוויון הממוצעים מתקבל כאשר
α
=
1
{\displaystyle \alpha =1}
הפונקציה גדולה יותר מכאשר
α
→
0
+
{\displaystyle \alpha \to 0^{+}}
.