אלאונורה פרוכסקה
מריה כריסטיאנה אלאונורה פרוכסקה (בגרמנית: Marie Christiane Eleonore Prochaska; 11 במרץ 1785 – 5 באוקטובר 1813) הייתה גרמנייה, אשר התחזתה לגבר והתגייסה לצבא הפרוסי. היא נהרגה במהלך קרב גרדה והפכה לגיבורה עממית בגרמניה.
 | |
| אלאונורה פרוכסקה | |
| לידה |
11 במרץ 1785 פוטסדאם, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| נהרגה |
5 באוקטובר 1813 (בגיל 28) דננברג, ממלכת פרוסיה  |
| מקום קבורה |
דננברג  |
| מדינה |
ממלכת פרוסיה |
| השכלה |
בית היתומים הצבאי הגדול |
| השתייכות |
הצבא הפרוסי |
| דרגה |
חייל |
| פעולות ומבצעים | |
| המלחמות הנפוליאוניות | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
פרוכסקה נולדה בפוטסדאם ב-11 במרץ 1785. אביה היה קצין זוטר במשמר המלכותי הפרוסי ומשפחתה הייתה ענייה מאוד. לאחר מות אמה, אביה לא היה מסוגל לגדל אותה בעצמו, ולפיכך שלח אותה לבית היתומים הצבאי בפוטסדאם שם הועסקה כמשרתת. מגיל צעיר היא גילתה עניין רב בצבא ופיתחה שנאה עזה לנפוליאון בונפרטה. ב-1813 היא התחזתה לגבר בשם אוגוסט רנץ והתגייסה לצבא הפרוסי. היא הוצבה בגדוד היגרים ה-1 שהיה חלק מהפרייקור של ליצו. היא שרתה בתחילה כמתופפת ובהמשך הפכה ללוחמת. היא נפצעה במהלך קרב גרדה כאשר ניסתה להגן על אחד מחבריה, ורופאי השדה מיהרו לטפל בה. הם גילו לתדהמתם שהיא אישה ומיהרו לפנות אותה לבית חולים בדננברג היא מתה מפצעיה כעבור שלוש שבועות ב-5 באוקטובר 1813.
אחד מחבריה של פרוכסקה, פרידריך כריסטוף פורסטר, שהפך לימים להיסטוריון צבאי נודע, סיפר לימים גרסה אחרת למותה של פרוכסקה. לפי פורסטר, פרוכסקה איבדה את נשקה בתחילת המתקפה, אולם כאשר הבחינה שחבריה מתחילים לסגת, היא לקחה תוף צבאי שהושאר מאחור, והסתערה בעזרתו על החיילים הצרפתים. פרוסטר טען שהוא עצמו פחד להשתתף במתקפה הפזיזה, אולם פרוכסקה ניגשה אליו ולחשה לו "לויטננט, אני ילדה" במטרה לעודד אותו להצטרף אליה. סיפורו של פורסטר זכה לפרסום רב, אולם הוא נפסל במחקר המודרני כלא-אמין.
סיפורה של פרוכסקה לא ייחודי. ידוע על נשים רבות נוספות שהתחזו לגברים ושרתו בצבא הפרוסי. המפורסמות שבהן הן פרדריקה קריגר, אסתר מנואל, ואנה לירינג. עם זאת, מותה ההרואי בקרב הפך אותה לגיבורה עממית בפרוסיה, והיא זכתה לכינוי "ז'אן ד'ארק של פוטסדאם". מחזות וספרים רבים נכתבו על סיפורה. המפורסם שבהם הוא "אלאונורה פרוכסקה" שנכתב בידי יוהאן פרידריך לאופולד דאנקר והולחן בידי לודוויג ואן בטהובן. המחזה עצמו אבד במהלך השנים, אולם המוזיקה שבטהובן כתב עבורו השתמרה.
קישורים חיצוניים עריכה
- אלאונורה פרוכסקה בספרייה הלאומית הגרמנית
- Eleonore Prochaska
- Kurzer Lebenslauf
- Veronika Bock und Ulrich Biermann: 11.03.1785 - Geburtstag von Eleonore Prochaska WDR ZeitZeichen vom 11. März 2020. (Podcast)
- Eleonore Prochaska bei Frauenorte Niedersachsen
- אלאונורה פרוכסקה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)