במוזיקה פופולרית, אלבום סולו הוא אלבום המיוחס באופן רשמי למוזיקאי יחיד ולא להרכב מוזיקלי. לעיתים אלבום סולו עשוי להיות "סולו" במובן הקלאסי (יצירה המנוגנת ומושרת על ידי מבצע בודד), אך בדרך כלל הכוונה לאמן שהיה חלק מלהקה והחליט להקליט אלבום מחוץ למסגרת הלהקה, כשהוא נעזר בנגנים נוספים בתהליך ההפקה של האלבום.

הסגנון של אלבום סולו עשוי להיות שונה מהסגנון המזוהה עם להקתו של האמן. כמו כן, בדרך כלל אמנים המקליטים אלבומי סולו נעזרים בנגנים שלא היו בלהקתם, אם כי מקובל לשלב מדי פעם גם את חברי הלהקה האחרים בהקלטות, בין אם כגימיק ובין כמחווה חברית.

לדוגמה, דני בסן שהתפרסם כסולנה של להקת "תיסלם," הוציא לאחר פירוק הלהקה את אלבומי הסולו "דני בסן" (1985), "הילד שבי" (1989) ו"חלום שכחה" (1992). באלבומים אלה ניגנו בעיקר נגני אולפן שלא היו מזוהים עם "תיסלם."

בנוסף לחופש היצירה האמנותי, נהנים אמני סולו מהסמכות לקבל החלטות בנוגע להפקה ולצליל, ויכולים להחליף נגנים כראות עיניהם. בנוסף לכך, הם זוכים בדרך כלל במרבית ההכנסות ממכירת האלבום.

סיבות עיקריות הגורמות לחבר להקה להקליט אלבום סולו עריכה

  • בעקבות הצלחת הלהקה הזמר הופך להיות לכוכב, ובשלב מסוים הוא רואה כי הוא מספיק פופולרי כדי לצאת לקריירת סולו, שתביא לו (לרוב) את עיקר תשומת הלב ורווחים גדולים יותר.

דוגמאות בולטות: מייקל ג'קסון, רובי ויליאמס, ביונסה וג'סטין טימברלייק.

  • סכסוכים בין חברי הלהקה, לרוב בשל חילוקי דעות מקצועיים, כשהזמר אינו מרוצה מן הקו המוזיקלי של להקתו, ולכן באלבום סולו יוכל הזמר ליצור את המוזיקה כראות עיניו.

דוגמאות בולטות: הסרט "מה שאת עושה לי" (1996) עוסק בנושא זה.

  • הלהקה הגיעה לסוף דרכה והיא מתפרקת. חברי הלהקה משתמשים בפופולריות שלהם מימי הלהקה במטרה לפתוח בקריירת סולו.

דוגמאות בולטות: חברי להקת הביטלס, ספייס גירלז, דסטיניז צ'יילד.

ישנם סולנים של להקות שהוציאו אלבומי סולו כשלהקתם עדיין פעילה, ולמרות זאת הלהקה לא התפרקה (דוגמאות בולטות: מייקל ג'קסון וחמישיית הג'קסונים וג'ון בון ג'ובי ובון ג'ובי). לעומת זאת ישנם להקות שהכריזו על הפסקת פעילות, כשבזמן זה יצאו חברי הלהקה לקריירות סולו כושלות, דבר שהביא לבסוף לאיחוד מחודש של הלהקה (דוגמאות בולטות: בקסטריט בויז וטייק ד'את).

זמרים ישראלים בולטים שיצאו לקריירות סולו מצליחות עריכה