אלברט אדוארד קונקווסט

אלברט אדוארד קונקווסטאנגלית: Albert Edward Conquest;‏ 190226 באפריל 1947) היה מפקד הבולשת הבריטית בחיפה שהוצא להורג על ידי אנשי לח"י בתקופת המנדט.

לוח לציון מקום ההתנקשות בשדרות בן-גוריון בחיפה[1]

תולדות חייו

עריכה

אלברט אדוארד קונקווסט בלוטון שבמחוז בדפורדשייר, אנגליה. בשנת 1929 התגייס למשטרת המנדט והגיע לארץ ישראל. בשנת 1931 הוצב לשרת במחוז חיפה של הבולשת הבריטית, בו שירת 16 שנים עד מותו. בשנת 1941 נתמנה למפקד הבולשת בחיפה. הוא זכה להוקרה על מילוי תפקידו ובמשך השנים הוענקו לו שלושה עיטורים: "עיטור האימפריה הבריטית" (British Empire Medal), "עיטור המשטרה הקולוניאלית" (Colonial Police Medal) ו"עיטור משטרת המלך" (King`s Police Medal). בנוסף לתפקידו בבולשת שימש גם כעוזר מפקד משטרת המנדט.

קונקווסט שמר על יחסים טובים עם כל בני העדות בחיפה, יהודים כערבים[דרוש מקור]. הוא היה אחד מקציני הבולשת הבודדים ששיתפו פעולה עם הש"י, שירות המודיעין של ארגון ההגנה. הוא הגיש לש"י, שעמו עמד גם בקשרי ידידות, עזרה רבה תמורת הבטחה להגנה - לדאוג לכך שהאצ"ל ולח"י לא יתנקשו בחייו[2]. כלפי שני ארגונים אלה נקט עמדה קשוחה ואסר רבים מחבריהם על פי מידע שהגיע אליו מהלשנות.

באביב תש"ז, כאשר התקרב מועד הדיון בעצרת האו"ם על ארץ ישראל, הגביר לח"י את פעולותיו נגד השלטון הבריטי, אנשיו ומתקניו. ב-31 במרץ 1947 ביצעו אנשיו פיצוץ בבתי הזיקוק בחיפה שכתוצאה ממנו עלו באש 20,000 טון דלק. ב-22 באפריל פוצצו ליד רחובות מוקש מתחת לרכבת שהובילה כ-600 חיילים בריטים למצרים אשר גרם לנזק לקרונות האחרונים, ומשעצרה הרכבת עקב הפיצוץ פתחו לעברה באש והרגו 5 חיילים בריטים ו-3 אזרחים, בהם ילד בן 5 ופצעו עשרות חיילים ואזרחים. ב-25 באפריל חדרו למחנה שרונה המבוצר ופוצצו בו מטען של כ-400 ק"ג חומר נפץ. מהפיצוץ נפגעו מתקנים וציוד ונהרגו קצין ושלושה שוטרים.

ההתנקשות בקונקווסט

עריכה

ארגון לח"י החליט לחסל את קונקווסט. המשימה הוטלה על שני לוחמים: יעקב פנסו (גואל) ואבנר גרושוב (אבנר). גואל שלט יפה בתת מקלע והוחלט לבצע את ההתנקשות האינדיבידואלית הזאת בפעם ראשונה בתת-מקלע ולא באקדח.

ב-26 באפריל 1947 נצפה קונקווסט יוצא מבניין הבולשת הבריטית בדרך המלכים (כיום - דרך העצמאות) ונכנס למכונית עם קצין נוסף. המכונית פנתה לשדרות הכרמל (כיום -שדרות בן-גוריון) ונעצרה מול חנות Spinney's (רשת בריטית של מעדניות ומסעדות שפעלה בארץ ישראל בתקופת המנדט). קונקווסט יצא לבדו מהמכונית ונכנס לחנות. כעבור דקות ספורות הוא נצפה יוצא מהחנות ובידו מצרכי מזון. באותו רגע הגיחה המכונית עם אנשי לח"י התקרבה אליו במהירות ויעקב פנסו הריק עליו את רוב מחסנית הטומיגאן שלו.

המכונית פתחה בדהרה לעבר רחוב ההר (כיום - שדרות הציונות) כשאש ממכוניות בריטיות מוטחת עליהם. גואל נפגע מרסיס בגב והמכונית נתקעה בעמוד חשמל. שני הלוחמים נפרדו וכל אחד ניסה לפלס לו דרך להדר הכרמל. גואל נכנס לבית משפחה יהודית וקבל שם טיפול ואחר כך עבר בשלום את המחסומים הבריטים והגיע למקום המפגש המוסכם לאחר שחבריו חשבו שנהרג.

קונקווסט הוחש לבית חולים צבאי סמוך, שם נותח וניתן לו עירוי דם, אולם בשעה 13:30 בצהריים מת מפצעיו.

לאחר ההתנקשות פרסם לח"י הודעה בזו הלשון:

לוחמי חרות ישראל
הודעה
הפושע א. א. קונקווסט - ראש הסי.אי.די למחוז חיפה - אחד מארגוני הטרור
הבריטיים במולדתנו אחראי לשורה ארוכה של פשעי -
מלחמה כלפי המחתרת הלוחמת -
הוצא להורג בחיפה ביום ו' באייר תש"ז.
לוחמי חרות ישראל

ראשי קהילת חיפה והנהגת היישוב לא הסכימו עם הגדרתו של קונקווסט כפושע מלחמה וגינו את ההתנקשות בחייו. העיתון דבר, עיתונה של ההסתדרות הכללית שביטא את דעת הנהגת היישוב, כתב במאמר המערכת ב-27 באפריל 1947[3]:

שוב נשפך דם רב בארץ. שוב קופחו חיי אדם, שוב נתקע פגיון בגבו של העם הנאבק בשארית כוחותיו על קיומו. שלשום כתב עיתון אמריקאי התומך, בדרך כלל, בציונות: "שום תעמולה אנטי יהודית לקראת מושב או"ם בשאלת ארץ-ישראל לא יכלה לה להזיק ליהודים כפיצוץ הרכבת בקו קהיר-חיפה". בינתיים נוסף על מעשה רחובות מעשה שרונה ואחרי מעשה שרונה בא רצח מפקח הבולשת בחיפה.

יחס זה לאיש ולמעשה ההתנקשות בו התבטא בהלווייתו שנערכה למחרת ההתנקשות בחלקת המשטרה במתחם בתי הקברות בחיפה (על יד בית העלמין לקהילות המשיחיות בחיפה). מלבד בכירי השלטון הבריטי ובהם ויליאם ניקול גריי, מפקד משטרת המנדט ואריק לואי בולס, מפקד הדיוויזיה המוטסת הבריטית השישית ("הכלניות"), השתתפו בהלוויה יהודים רבים ונציגי מוסדות היישוב ובהם ראש העיר חיפה שבתי לוי וחברי מועצת העיר, דוד בר-רב-האי, חבר הוועד הלאומי ויו"ר ועד הקהילה של חיפה בפועל ואליעזר דוסטרובסקי, מנהל לשכת העלייה של הסוכנות היהודית.

לקריאה נוספת

עריכה
  • Nachman Ben-Yehuda, Political assassinations by Jews, State University of New York Press, 1993, page 240.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ משום מה ממוקם הלוח בהצטלבות הרחובות הלא נכונה.
  2. ^ ספר תולדות ההגנה, כרך ג' חלק ראשון, עמ' 247
  3. ^ מ.ד., דבר היום, דבר, 27 באפריל 1947