אלברט בטל
אלברט בטל (בגרמנית: Albert Battel; 21 בינואר 1891 – 1952) היה אובר-לויטננט (סגן) בוורמאכט הגרמני ועורך דין, שנודע בעקבות ההתנגדות שלו במלחמת העולם השנייה לתוכניות הנאציות של חיסול הגטו היהודי בפשמישל ב-1942.
 | |
| לידה |
21 בינואר 1891 Prężynka, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
1952 (בגיל 60 בערך) פרנקפורט, גרמניה המערבית |
| מדינה |
פולין, גרמניה |
| מקצוע |
עורך דין, משפטן, איש צבא, officer, קצין, לוחם מחתרת, חייל |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסיד אומות העולם (22 בינואר 1981) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | אלברט בטל |
  | |
לאחר מותו, ב-1981 הוכר כחסיד אומות העולם.
קורות חייו עריכה
בטל נולד בפרז'ינקה, כיום חלק מפולין ואז חלק משלזיה. הוא למד בברסלאו לימודים תיכוניים, ולאחר ששירת במלחמת העולם הראשונה, למד כלכלה ומשפטים במינכן ובוורוצלב. ב-1933 הצטרף בטל למפלגה הנאצית, ונטל חלק בפעילות אגודת המשפטנים הנציונל-סוציאליסטים (בגרמנית: Nationalsozialistischer Rechtswahrerbund). ואולם, באותה שנה סייע גם לבריחת ידיד יהודי לשווייץ. מידע אמין מצביע על כך שסייע משפטית לידידים יהודים שנרדפו על ידי השלטון, ואף חילץ עצורים שנכלאו במחנות ריכוז. ב-1936 עמד בפני בית דין מפלגתי בהאשמה שגילה אהדה ליהודים.
כקצין מילואים בן חמישים ואחת הוצב בטל בפשמישל שבדרום פולין כשלישו של המפקד הצבאי המקומי, סרן מקס לידטקה. לאחר המערכה בפולין בתחילת מלחמת העולם השנייה חולקה פשמישל בין גרמניה הנאצית לברית המועצות, אך עם תחילת מבצע ברברוסה ביוני 1941 השתלטו הגרמנים גם על חציה הסובייטי של העיר. ביולי 1942 החלו הנאצים בגירוש יהודי העיר למחנות השמדה. ליהודים נאמר שהם עומדים לעבור "יישוב מחדש". ואולם, כשהתכונן האס אס להתחיל את הגירוש הראשון בקנה-מידה כה גדול של יהודי פשמישל, ב-26 ביולי הורה בטל, בחברת הממונה עליו, לידטקה, על חסימת הגשר מעל נהר הסן, הגישה הבלעדית לגטו היהודי. כשניסו יחידות גולגולת המת של האס אס לחצות לצד השני איים המפקד האחראי על הגשר, מש"ק בדרגת האופטפלדוובל,[1] לפתוח באש אם לא יסוגו. כל זאת לאור היום, לתדהמתם של התושבים המקומיים. מאוחר יותר באותו ערב נכנסה יחידה צבאית בפיקודו של אובר-לויטננט בטל לשטח המגודר של הגטו, ופינתה כ-100 יהודים על משאיות צבאיות לצריף של הפיקוד הצבאי המקומי. בטל טען שהוא זקוק לעבודתם של יהודים אלו, העביר אותם לחסות הוורמאכט וכך הציל אותם מגירוש למחנה ההשמדה בלז'ץ. אחר משא ומתן ארוך הסכימו אנשי האס אס לוותר על "העובדים שלו". האסירים שנותרו בגטו, כולל יו"ר היודנראט, ד"ר דולדיג, נרצחו ביריות בימים שלאחר מכן או גורשו להשמדה בבלז'ץ.
לאחר תקרית זו החלו רשויות האס אס בחקירה סמויה על התנהלותו של קצין הצבא שהעז להמרות את פיהם בנסיבות מביכות כאלה. התברר כי בטל, למרות היותו חבר המפלגה הנאצית מאז מאי 1933, כבר משך תשומת לב בעבר בגלל התנהגות ידידותית כלפי היהודים. לפני המלחמה הועמד בטל לדין לפני בית הדין של המפלגה על שהאריך תוקף הלוואה לעמיתו היהודי. מאוחר יותר, במהלך שירותו בפשמישל, ננזף רשמית על כך שלחץ בלבביות את ידו של היודנראט בפשמישל, דולדיג. הפרשייה הגיעה לתשומת לב הדרגים הבכירים ביותר בהיררכיה הנאצית. היינריך הימלר, ראש האס אס, גילה עניין בתוצאות החקירה ושלח עותק של התיעוד המפליל למרטין בורמן, ראש לשכתו ויד ימינו של אדולף היטלר. במכתב הנלווה נשבע הימלר להשעות את עורך הדין מהמפלגה הנאצית ולעצרו מייד לאחר המלחמה.
כל זה לא נודע לבטל. ב-1944, כשהשתחרר משירות צבאי בגלל מחלת לב, חזר לעיירת הולדתו ברסלאו, אך מייד גויס לפולקסשטורם. בשלביה המאוחרים של המלחמה נשבה על ידי ברית המועצות. לאחר שחרורו מן השבי התיישב בגרמניה המערבית, אך כחבר המפלגה הנאצית לשעבר לא יכול היה לשוב ולעסוק בעריכת דין, בעקבות פסיקתו של בית משפט לדה-נאציפיקציה. בטל מת ב-1952.
הכרה כחסיד אומות העולם עריכה
עמדתו של בטל נגד האס אס נודעה רק זמן רב לאחר מותו, בעיקר הודות למאמצים עיקשים של החוקר ועורך הדין הישראלי ד"ר זאב גושן. ב-22 בינואר 1981, כמעט 30 שנים לאחר מותו, הכיר יד ושם באלברט בטל כחסיד אומות העולם.
קישורים חיצוניים עריכה
- על אלברט בטל, באתר "יד ושם" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ האופטפלדוובל היא דרגה המקבילה לרב-סמל או רב-סמל ראשון, אך מהווה למעשה מינוי כרב-סמל יחידתי.