פתיחת התפריט הראשי

אלברט גולדסמיד

אלברט גולדסמיד

קולונל אלברט אדוארד וויליאמסון גולדסמיד, (6 באוקטובר 1846 – 27 במרץ 1904) חבר במסדר הוויקטוריאני המלכותי. היה קולונל בריטי וראש אגודת חובבי ציון בבריטניה הגדולה. ייסד את תנועת הנוער היהודית בריגדת הבנים והבנות היהודים (1895), והיה ממייסדי המכבים הקדמונים ונשיאה (1903–1904).

חיים אישייםעריכה

אלברט גולדסמיד נולד בפונה, הודו,[1] בנם של ג'סי שרה (לבית גולדסמיד), והנרי אדוארד גולדסמיד.[2] אביו שירת בתפקיד בכיר בממשל הבריטי בהודו. שני הוריו הם הנינים של אהרון גולדסמיד, מייסד משפחת גולדסמיד. אימו הייתה אחותו של מייג'ור-גנרל פרדריק ג'ון גולדסמיד. הסבתא האמריקנית הילידית שלו, אלייזה פרנסס קמפבל, הייתה נכדתו של השליש דוד פרנק במלחמת העצמאות האמריקנית.[3] אביו וסבו מצד אמו נולדו יהודים והמירו דתם לנצרות כדי להשיג הזדמנויות חברתיות וכלכליות שנמנעו מיהודים.[4][5] בבגרותו (בגיל 24) גילה גולדסמיד את ההיסטוריה היהודית של משפחתו, למד יהדות, התגייר וניהל אורח חיים אורתודוקסי. גולדסמיד דאג שיהדותו לא תפגע בקריירה הצבאית שלו. אשתו, אידה סטיוארט הנדריקס, בת לאם פרוטסטנטית ואב יהודי, התגיירה אף היא. לזוג נולדו שתי בנות שנקראו רחל וכרמל.

בשנותיו האחרונות זיהה עצמו גולדסמיד כהתגלמותו במציאות של גיבור הספר "דניאל דירונדה" של הסופרת ג'ורג' אליוט. ספרהּ של אליוט קידם את רעיון שיבת ציון אף בקרב היהודים עצמם, וכן תרם ליתר הבנה בין יהודים ללא-יהודים.

גולדסמיד קבור בבית הקברות של בית הכנסת המאוחד וילסדן (Willesden United Synagogue Cemetery), לונדון. הוא היה הסבא-רבא של הבדרן יליד ארצות הברית כריסטופר גוסט.

קריירה צבאיתעריכה

 
אלברט גולדסמיד, סוף המאה ה-19

ביוני 1866, לאחר סיום לימודיו במכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט, גולדסמיד הוזמן לגדוד הרגלי 104 של קלעי בנגל. הוא הפך שליש הגדוד בשנת 1871, קפטן במאי 1878, מייג'ור בשנת 1883, סגן-אלוף בשנת 1888, וקולונל ב-21 באפריל 1894.

בשנת 1892 נבחר על ידי הברון הירש לפקח על מושבות היהודיות בארגנטינה, אולם פרש מהמשימה כדי לקבל את מינויו כקולונל של הגדוד הוולשי בקרדיף בשנת 1894. בשנת 1897 הועלה לתפקיד ראש מטה, בדרגה של עוזר השליש הכללי במחוז התמזה. הוא שימש כקצין מטה ראשי למחנה אלדרשוט בזמן הגירוש של צוות אלדרשוט עם סר רדוורס בולר בסכסוך עם הבורים בשנת 1899, והיה מופקד על חובות הגיוס.

בדצמבר 1899, כאשר החטיבה השישית של חיל השדה הדרום-אפריקני גויסה, גולדסמיד נבחר לקצין מטה ראשי לגנרל תומאס קלי-קני בדרגת עוזר שליש כללי, ובתפקידו זה נכח בקרב פרדרברג. במהלך השלבים המוקדמים של המלחמה הוא פיקד של נהר אורנג', ומחוזות הרברט והיי. לאחר שירותו בדרום אפריקה, הוא פרש לגמלאות ביולי 1901.

גולדסמיד היה הקצין היהודי הבכיר ביותר בצבא הבריטי במאה ה-19.

אקטיביזם ציוניעריכה

קולונל גולדסמיד היה ציוני נלהב, וראש חובבי ציון של בריטניה הגדולה ואירלנד. גולדסמיד הביע תמיכה מלאה בתוכנית "ארץ הגלעד" תוכנית ההתיישבות היהודית בעבר-הירדן של לורנס אוליפנט שהוצגה בשנת 1879, (וזכתה להסכמתו של בנימין דיזראלי). הביע נכונות לצאת ולפעול בעניין ואף הציע כעבור מספר שנים תוכנית הגנה להתיישבות ממזרח לירדן[6][7]. בין השנים 1896 ל-1904 היה קשור לתיאודור הרצל כראש התנועה הציונית באנגליה והקשר המרכזי במאמץ הציוני שנכשל בהקמת מדינת חסות יהודית בריטית באל-עריש באזור צפון סיני. במפגש עם הרצל הצהיר בפניו "מדינת היהודים - זה רעיון חיי" והרצל כתב ביומנו כי גולדסמיד קרוב לו כאח. בשנת 1903 הפך להיות נשיא של תנועת "המכבים", שהוא היה אחד ממייסדיה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלברט גולדסמיד בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ [1]
  2. ^ Sokolow, Nahum (1919).
  3. ^ Lehman, Emil (1996).
  4. ^ The Tents of Michael, The Life and Times of Colonel Albert Williamson Goldsmid, Emil Lehman, University Press of America, 1996 978-0761804260
  5. ^ Kadish, Sharman (1995).
  6. ^ אלחנן אורן, "תוכנית ההגנה של קולונל גולדסמיד להתיישבות בעבר הירדן, 1882‏–‏1892", הציונות ג', תשל"ד (עמ' 42‏–‏55)
  7. ^ צבי אילן, לורנס אוליפנט ו'ארץ הגלעד', באתר יב"צ