אלבר בארייה

אלבר בארייה
	צילום משנת 2007
	צילום משנת 2007
לידה	14 בפברואר 1920; ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה
פטירה	5 בפברואר 2009 (בגיל 88); ניי-סיר-סן, צרפת
מקום קבורה	בית הקברות העתיק בניי-סיר-סן
מדינה	צרפת
מקום לימודים	סורבון
יצירות בולטות	היה היה, הרפתקאותיו של קולרגול
פרסים והוקרה	אביר מסדר האמנויות והספרות
	פרופיל ב-IMDb

אלבר בארייה (בצרפתית: Albert Barillé‏; 14 בפברואר 1920 – 16 בפברואר 2009) היה מפיק טלוויזיה צרפתי יליד פולין, תסריטאי, אנימטור ומייסד חברת ההפקות "פרוסידיס".

בארייה הוא היוצר של סדרת ההנפשה על ידי בובות "הרפתקאותיו של קולרגול" (1974) וסדרת ההנפשה "היה היה" (1978 -2008). בנוסף עסק בכתיבה דוקומנטרית-רפואית, דרמה ופילוסופיה פופולרית.

גרמו לילדינו לרצות לדעת, עוררו את סקרנותם. נהגו בהם כאנשים בפני עצמם, המבינים הרבה יותר מכפי שמבוגרים גרמו לנו להאמין. הם יתחזקו בשל כך ויכירו לכם תודה.

קורות חייו

ראשית חייו

בארייה נולד בשנת 1920 בוורשה, לאיזידור בארייה ובלה לבית וורטרה (Vortret).^[1] כשהיה בן חמש היגרו איתו לצרפת.^[2] בארייה עבד מנעוריו מכיוון שלהוריו לא היו אמצעים לממן את לימודיו. בשנות ה-1950 התחיל לעבוד בהפקה ובהפצה של סרטי עלילה באמריקה הלטינית. בשנים 1957–1961 עבד בארייה כמנהל שותף לחברה לייצור צעצועים "הלר". בשנת 1962 הקים את חברת "פרוסידיס" להפקה ולהפצה של סרטי טלוויזיה לילדים, הפועלת עד היום.

סדרותיו

בשנות ה-1960 כיוון בארייה את החברה שבניהולו אל זירת הטלוויזיה שנראתה לו מדיית העתיד. תכנן להפיץ סרטי ילדים אבל מעטים מהם היו לטעמו. בעיניו על הצופים הצעירים להנות ובו זמנית לרכוש ידע.

ב־1969 יצר אלבר בארייה את סדרת הטלוויזיה "הרפתקאותיו של קולרגול", סדרת אנימציה ובובות לילדים שגיבורה היה הדובון קולרגול "השר בפה וסול". מימן לבד את הסדרה כמפיק עצמאי (אחרי שנתקל בסירוב רשות השידור הצרפתית ORTF) והפקיד את בימויה על צייר אנימציה פולני בשם טדאוש וילקוש ואולפני "סמאפור" בלודז'. במהרה הסדרה קטפה הצלחה רבה בקרב הילדים. הדובון קולרגול הפך לחלק מעולמם המשותף של דור הילדים הצרפתים משנות ה-1970, לצד הדובון מריונטה "נונור" והדינוזאור הכתום "קזימיר"

ב-1978 יצר בארייה וחברת פרוסידיס בניהולו, את סדרת האנימציה הראשונה מסאגה ארוכה עתידית "היה היה... האדם". הסדרה זכתה בהצלחה גדולה מלכתחילה. כל ערב בשעה 19.55 בערוץ הטלוויזיה FR3 שודר פרק ממנה בן חמש דקות, לפני המשחקים של השעה שמונה. בשבת יכלו הצופים לראות את כל פרקי הסדרה ביחד. עשר שנים אחרי ה-Shadoks (ששודרה לראשונה ב-1968) ו"אגלאה וסידוני" (1969), הפכה "היה היה..." לאחת מסדרות הטלוויזיה המצוירות הצרפתיות הטובות של כל הזמנים וחלוצת הסוגה הבידורית-חינוכית לילדים. באו אחריה סדרות בעלות שליחות דומה, שבהן כיכבו אותם הגיבורים, כבר ידועים - במיוחד מורה הדרך "מאסטרו", בעל הזקן הלבן, המדובב על ידי השחקן רוז'ה קארל. הסאגה השלמה כללה שבע סדרות: "היה היה":על האדם, החלל, החיים, אמריקה, הממציאים, מגלי הארצות, וכדור הארץ . כל אחת מהן כללו 26 פרקים אותם חיבר, הפיק וביים בארייה עצמו. בתחום האמנותי נעזר בשירותיו של הצייר ז'אן בודור. רוב הפסקולים נוצרו על ידי מישל לגראן. הן הופצו וזכו בהצלחה ב-120 ארצות ברחבי העולם. בארייה שאף להגשים עוד פרויקטים - על המיתולוגיה היוונית וסדרה בכותרת "היה היה... הקדמה", אך לא הספיק.

בנוסף בסוף שנות ה-1980 הפיק בארייה הרבה סרטי תעודה רפואיים על אברי הגוף, חיבר רומנים, מחזה וספר על פילוסופיה.

חייו הפרטיים

אלבר בארייה גדל בדת הנוצרית הפרוטסטנטית ^[^{דרוש מקור]}. מנישואיו הקודמים נולדו שלושה ילדים - פרנק, ז'ילבר ואלין. בשנת 1997 הוא התחתן עם שחקנית תיאטרון הלן לווק שילדה לו בן נוסף, אנדרה-אלבר.

אלבר בארייה נפטר בשנת 2009 והובא לקבורה בבית הקברות העתיק של ניי-סיר -סן. על מצבתו צוירה דמות ה-Maestro מהסדרה "היה היה" ונכתב: "היה היה אלבר בארייה".^[3]

פרסים ואותות הוקרה

גראן פרי - הפרס הראשון של הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נוער - עבור הסדרה "הרפתקאותיו של קולרגול"
"שמש הזהב" של פסטיבל קאן - לתוכנית הטלוויזיה הטובה ביותר לנוער - עבור התוכנית "היה היה ... האדם"
1990 - מדליית הששר של העיר פריז ליצירה צרפתית - עבור מפעל חייו
שבע הזהב" לתוכנית הטללויזיה הטובה ביותר לנוער - עבור התוכנית "היה היה ... החיים".
אות באוסטרליה לתוכנית הטלוויזיה הטובה ביותר לנוער עבור "היה היה ... החיים"
תואר אביר מסדר האמנויות והספרות של צרפת - עבור מפעל חייו
2009 - זר הדפנה של הרדיו והטלוויזיה - עבור התוכנית "היה היה....כדור הארץ"