אלוהי הפערים

אלוהי הפערים היא תפיסה תאולוגית, לפיה הפערים בידע שמספק לנו המדע נלקחים כראיות או כהוכחות לקיומו של אלוהים. המושג הומצא על ידי תאולוגים נוצריים לא על מנת להטיל דופי בתאיזם, אלא כדי להצביע על הכשל שבהסתמכות על טיעונים טלאולוגיים לקיומו של אלוהים. יש המשתמשים בביטוי זה על מנת להתייחס לטיעוני אד איגנורנטיאם. באופן כללי המונח משמש על מנת לתאר נסיגה הדרגתית מהסברים דתיים לתופעות פיזיקליות לטובת הסברים מדעיים מקיפים יותר לתופעות אלו.

מקור הביטוי

ניסוח ראשוני של הרעיון הוזכר על ידי מרצה מטיף מן המאה ה-19 בשם הנרי דארמונד , בהרצאתו מעלותיו של האדם. הוא נזף בנוצרים שהפנו לדברים שהמדע עדיין לא יכל להסביר – "פערים שהם משלימים בעזרת האלוהים" – וקרא להם לקבל את כל הטבע כאלוהים, כעבודה של "[...] אלוהים אימננטי, שהוא אלוהי האבולוציה, המפואר לאין-שעור מאלוהי פלאים-מזדמנים, שהוא האלוהים של התאולוגיה הישנה."

במלחמת העולם השנייה התאולוג והקדוש המעונה דיטריך בונהופר הביע את הקונספט בצורה דומה במכתבים שהוא כתב בהיותו בכלא הנאצי. בונהופר כתב, לדוגמה: "כמה שגוי זה להשתמש באלוהים כמגשר-פערים בחוסר השלמות של הידע שלנו. אם למעשה הגבולות של הידע נדחפים אחורה יותר ויותר (וזה חייב להיות המקרה), אז אלוהים נדחף אחורה יחד איתם, ולכן הוא ממשיך בנסיגה. אנחנו צריכים למצוא את אלוהים במה שאנחנו יודעים, לא במה שאנחנו לא יודעים."

בספרו מ-1955, מדע ואמונה נוצרית, כתב המנהיג האוונגליסטי האמריקאי צ'ארלס קולסון:

אין 'אלוהי הפערים' שישתלט על המקומות האסטרטגיים בהם המדע כושל; והסיבה היא שלפערים מהסוג הזה יש הרגל בלתי-נמנע של התכווצות.

וגם

או שאלוהים הוא בטבע כולו, ללא פערים, או שהוא לא קיים כלל.