אליהו מפיסארו

נוסע יהודי-איטלקי במאה ה-16

אליהו מפיסארו היה נוסע ועולה רגל יהודי, סוחר אמיד מהעיר פזארו באיטליה בשנות ה-60 של המאה ה-16. איגרתו ממסעו אל ארץ ישראל היא מקור על "דרכי העלייה לארץ ישראל מאיטליה" בימיו.[1]

מסעו לארץ ישראלעריכה

 
מפת המזרח התיכון, בסביבות 1570

אליהו מפיסארו יצא לדרכו לאחר שרצה לקיים את נדרו לעלות ביום מן הימים לארץ ישראל. הוא יצא לדרכו מלווה בבני משפחתו ביום ט"ו באב שכ"ג 4 באוגוסט 1563. מנמל ונציה הפליגו על סיפונה של אונייה בבעלות ונציאנית. המסע ארך חמישה שבועות, האונייה שטה אל פולה, משם לאי כרתים, ממנו אל האי קורפו, האי זנטי (באיטלקית: (Zante), וביום 11 בספטמבר 1563, עגנו בנמל פמגוסטה בקפריסין. שם נודע להם על מגפה שפרצה בארץ ישראל, ועל כן, דחו את המשך נסיעתם.

באגרתו לאחיו באיטליה, בעת היותו באי קפריסין בא' בחשוון ה'שכ"ד, 18 באוקטובר 1563, תיאר את דרכם של בני המשפחה מהנמל הוונציאני אל ארץ ישראל. שפתו היא עברית מליצית, אשר משובצים בה שברי פסוקים מהתנ"ך, אמרות חז"ל, ומונחים רבים באיטלקית בת זמנו כתובים באותיות אלפבית עברי.

הוא מתאר את תנאי הנסיעה, מחירי המקומות באונייה, את דמותם של הנוסעים האחרים; הוא מוסר מידע על קהילות היהודים שבהן נפגש במסע ההפלגה, בין השאר את יהודי קהילת קורפו. הוא מצא בקפריסין קהילה יהודית קטנה שכללה 25 משפחות, בהן יהודים רומניוטים ("מזרחיים"), "ספרדים" ויהודים דוברי איטלקית מסיציליה; היהודים הספרדים היו מפזורת מגורשי ספרד, אשר מצאו מקלט בקפריסין, ועמהם הרב אליעזר אשכנזי ממצרים. ומוסר כי פרנסת היהודים בין השאר על הלוואה בריבית. הוא מתאר את האוכלוסייה הקפריסאית הכללית ואת האקלים והכלכלה, מגוון המקצועות ואף הכלים והמאכלים השכיחים, ומייעץ לנמעניו לקנות נכסים באי.

הוא מעודד את נמעניו באיטליה, לעשות כמוהו ולנסוע ארץ ישראל, במילותיו בסיום האגרת: "מתי יבוא ואראה פני מעלתכם בארץ הקדושה?".[2]

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אברהם יערי (עורך), מסעות ארץ ישראל, גבעתיים: הוצאת מסדה, 1976, עמ' 166.
  2. ^ אברהם יערי (עורך), מסעות ארץ ישראל, גבעתיים: הוצאת מסדה, 1976, עמ' 166.