אליעזר בן-יהודה (שיר)
"אליעזר בן יהודה" הוא שיר עברי העוסק בדמותו של אליעזר בן-יהודה, שכתב ירון לונדון, הלחין מתי כספי וביצעה במקור חוה אלברשטיין.
| סינגל בביצוע חוה אלברשטיין, מתי כספי | ||||||
| מתוך האלבום "משירי ארץ אהבתי" (חוה אלברשטיין), "צד א' צד ב'" (מתי כספי) | ||||||
| יצא לאור | 1970 | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| הוקלט | 1970, 1978 | |||||
| שפה |
עברית  | |||||
| אורך | 4:07 (ביצוע חוה אלברשטיין) | |||||
| חברת תקליטים | NMC (אלברשטיין) | |||||
| כתיבה | ירון לונדון | |||||
| לחן | מתי כספי | |||||
| ||||||
  | ||||||
חיבור השיר וביצועיו עריכה
את השיר כתב ירון לונדון בעת שהיה שדרן רדיו בקול ישראל. בתחילת שנות ה-60 צפה לונדון בסרט "האָלָמוֹ", המתאר את קרב אלמו שהתרחש בארצות הברית בשנת 1836. בסרט מתואר דייווי קרוקט, גיבור מלחמה אמריקאי שלכבודו בוצע שיר בסרט. בעקבות הצפייה בסרט תהה לונדון מדוע לאמריקאים יש שירים על גיבוריהם ההיסטוריים ואילו בעברית לא קיימים שירים על גיבורי התחייה הציונית. לונדון, שגדל בבית בו ניתן כבוד רב לשפה העברית, חשב שיש להקדיש שירים בעברית למחיי השפה העברית. אליעזר בן-יהודה נחשב בעיני לונדון גיבור ציוני, ולכן החליט לכתוב עליו שיר שנותר בינתיים במגירה.
בשנת 1970 קיבל לונדון פנייה למסירת שיר, מתוכנית הרדיו של קול ישראל "דו רה מי ועוד", בהפקתה של דליה גוטמן ובהגשתה של רבקה מיכאלי. לונדון כתב עד אז מספר פזמונים מוכרים, ובתוכנית הוקלטו פזמונים רבים שנוצרו בהזמנת קול ישראל. מתי כספי, שהיה לקראת תום שירותו הצבאי בלהקת פיקוד הדרום, הוזמן להלחין את מילותיו של לונדון. השיר, בעיבודו של אלכס וייס,[1] הוקלט על ידי חוה אלברשטיין בבית המורה בתל אביב, שם הוקלטו תוכניות המקור של קול ישראל. השיר זכה להשמעות רבות ברדיו וצעד במצעדי הפזמונים השבועיים של הגל הקל וגלי צה"ל בסביבות אוגוסט–אוקטובר 1970 (בשיאו, ב-14 בספטמבר, הגיע למקום השלישי),[2] ובאותה שנה נכלל בתקליטה של אלברשטיין "משירי ארץ אהבתי".
מתי כספי נהג לבצע את השיר בהופעותיו. הוא שר אותו בחגיגת הזמר 1976, והקליט אותו לאלבומו "צד א' צד ב'" (1978). השיר הוא מהראשונים שהלחין כספי ואשר זכו להצלחה רבה. כספי הלחין את השיר כך שעל פי הלחן הטעם במילה "יהודה" הוא במלעיל (בהתאם להגייה האשכנזית) ולא במלרע:
"זהו השיר היחידי שכתבתי באופן טכני. לא חיכיתי להשראה, אלא פשוט ניסיתי, תכננתי את המהלכים. דבר שעשיתי באופן חד-פעמי. בשם יהודה הדגש לא במקום הנכון. כשהגעתי אל האנשים ממחלקת המוסיקה העממית בקול ישראל, שרתי מולם. הם שמעו, לא הגיבו וקיבלו את השיר... כששרתי מולם הסתכלתי להם בעיניים וחיפשתי איזו תגובה שלא באה. אז שתקתי וחייכתי לי וככה השיר עבר – וזאת על מחייה השפה העברית, שבכל מילה בו צריכה להִשמע מפיו".[3]
תוכן השיר עריכה
השיר עוסק בפועלו של אליעזר בן-יהודה, אחת הדמויות המפורסמות בתחיית הלשון העברית. נזכרות בו כמה מילים מהרבות שהמציא, כגון: "יוזמה", "פצצה", "כרובית" ו"גלידה". בבית האחרון של השיר נזכר בנו, איתמר, והבטחתו של אביו שיגדל על ברכי השפה העברית.
בשיר מוגדר בן יהודה כ"יהודי מבדח" שבדה מילים ממוחו הקודח. לימים סיפר לונדון כי התכוון לכתוב יהודי תמהוני, אך מכיוון שרצה שהביטוי יתחרז עם "מוחו הקודח", שינה ליהודי מבדח, על אף שלדבריו יש בכך שגיאה, שכן בן-יהודה תואר כאדם חמור סבר ולא כאדם מבדח.
קישורים חיצוניים עריכה
- "אליעזר בן-יהודה" באתר בית לזמר העברי
- מילות השיר באתר שירונט
- שיר אחד באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
אליעזר בן יהודה (הופעה באולפן טלוויזיה), בביצוע חוה אלברשטיין, סרטון באתר יוטיוב- אליעזר בן יהודה (הופעה באולפן הטלוויזיה החינוכית), בביצוע מתי כספי, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים עריכה
- ^ כך על פי הכיתוב באלבום "משירי ארץ אהבתי"; מובא בדף אליעזר בן יהודה באתר "פזמונט".
- ^ הפזמון הצועד בראש, מעריב, 17 בספטמבר 1970; אליעזר בן יהודה באתר "פזמונט".
- ^ ציפי פליישר, מתי כספי: הקסם והחידה, האיש והמוסיקה, בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2013, עמוד 16.