אליעזר כלב

איש ציבור, פילנתרופ ובנקאי יהודי, מנכבדי יהדות פלובדיב, חבר מועצת מחוז פלובדיב ותומך בתנועות התחייה הלאומית הבולגרית

אליעזר משה כלבבולגרית: Елиезер Моше Калев; ‏1815, פלובדיב, האימפריה העות'מאנית1889, פלובדיב, נסיכות בולגריה) היה איש ציבור, נדבן ובנקאי יהודי, מנכבדי יהדות פלובדיב, חבר מועצת מחוז פלובדיב ותומך בתנועות התחייה הלאומית הבולגרית. כלב תמך כספית במאבק הפטריארכיה של פלובדיב לעצמאות, ובהמשך בעת מרד אפריל הבולגרי והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) הציל מעלייה לגרדום עשרות אזרחים בולגרים, ראשי הכנסייה, ראש העיר ופרנסיה, וזאת בשל קשריו הטובים עם השלטון העות'מאני.

אליעזר משה כלב
Елиезер Моше Калев
אין תמונה חופשית
לידה 1815
פלובדיב, האימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית
פטירה 1889 (בגיל 74 בערך)
פלובדיב נסיכות בולגריה בולגריהבולגריה
מדינה האימפריה העות'מאנית, נסיכות בולגריה
מקום קבורה בית הקברות היהודי בפלובדיב
ידוע בשל תומך בתנועת התחייה הלאומית הבולגרית, הציל עשרות בולגרים ראשי הכנסייה בפלובדיב, ראש העיר ופרנסיה מהגרדום העות'מאני
מקצוע בנקאי
תפקיד חבר מועצת מחוז פלובדיב
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

קורות חייועריכה

אליעזר כלב נולד בפלובדיב למשפחת נוֹטָאבֶּלִים ותיקה אשר בניה נודעו כסוחרים ובנקאים אמידים. הוא היה חבר מועצת מחוז פלובדיב ובעל קשרים ענפים עם חברי מנגנון השלטון העות'מאני. במקביל לקשריו הענפים עם העות'מאנים תמך בתנועות התחייה הלאומית הבולגרית. בשלהי שנות ה-50 של המאה ה-19 ניהל ראש הכנסייה של פלובדיב המטרופוליט פאיסי (בול') מאבק לקבלת עצמאות הלכתית של הפטריארכיה של פלובדיב. אליעזר כלב תמך כספית בראש הכנסייה ובמאבק לעצמאותה וב-1860 היא זכתה למעמד עצמאי. במהלך מרד אפריל הבולגרי והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1878-1877) הותקפו ראשי הכנסייה, ראש העיר של פלובדיב ופרנסיה בידי החיילים העות'מאנים, שאיבדו כל רסן. בני הקהילה היהודית נרתמו לעזרתם, אליעזר כלב הגדיל לעשות ובזכות קשריו עם השלטון העות'מאני הציל עשרות רבות של אנשי כנסייה ואזרחים בולגרים מעלייה לגרדום העות'מאני, בטרם נסוגו העות'מאנים מפלובדיב. לאחר המלחמה וכינון נסיכות בולגריה זכה אליעזר כלב להוקרה רבה ונחשב גיבור לאומי בבולגריה. ב-1910 נקרא על שמו רחוב בפלובדיב כאות הוקרה על פועלו.[1][2][3]

לימים, בתקופת מלחמת העולם השנייה ניצבה הפטריארכיה של פלובדיב בראש המאבק נגד גירוש יהודי בולגריה למחנה ההשמדה טרבלינקה וראש הכנסייה המטרופוליט קיריל אף זכה לעיטור חסיד אומות העולם מארגון יד ושם.

משפחתועריכה

דונה, בתו של אליעזר כלב נישאה ליצחק סולומון פאסי שהיה סוחר אמיד מפלובדיב. בניו של יצחק, אליעזר ונסים היו יבואנים והנציגים הראשונים בבולגריה של חברת זינגר(אנ') המייצרת מכונות תפירה. בן נוסף של יצחק פאסי, סולומון פאסי היה עורך דין נודע בפלובדיב אשר כיהן גם כסגן הקונסול הדיפלומטי של ממלכת ספרד בעיר. בנו של סולומון פאסי היה פרופסור איסאק פאסי. איסאק פאסי היה מגדולי הפילוסופים בבולגריה המודרנית, ובנו של פרופסור איסאק פאסי הוא סולומון פאסי אשר כיהן כשר החוץ של בולגריה בממשלתו של סימאון סקסקובורגותסקי בראשית המאה ה-21.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חיים קשלס, דורות הראשונים, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות – יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 55-54.
  2. ^ שלמה שאלתיאל, שני דגלים לציונות, תכלת וגם אדום, הוצאת "מערכת", קיבוץ דליה, 2015, ISBN 9789655181395, עמ' 26.
  3. ^ קהילת יהודי פלובדיב, מאגרי המידע הפתוחים של מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות.