פתיחת התפריט הראשי

אלישע הוא ספר מאת הסופרת רעיה בלטמן שיצא לאור בשנת 1989 ועוסק בסיפור חייו של אלישע בן-דוד, חייל בן 12 שנפל במלחמת העצמאות. בנוסף לתיאור חייו ומותו של אלישע בן דוד, נותן הספר השקפה היסטורית על שנותיה הראשונות של מדינת ישראל.

אלישע
אלישע.jpg
מידע כללי
מאת רעיה בלטמן
שפת המקור עברית
סוגה היסטוריה
הוצאה
הוצאה הוצאת כתר
שנת הוצאה 1989
מספר עמודים 154
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001090336
נשוא הספר, אלישע בן דוד

תוכן הספרעריכה

הספר פותח בשאלה אותה שאל צבי, אביו של אלישע, את אלישע בנו: "מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול? ספורטאי? שחקן? סופר?". משאלה זו, משתלשלים האירועים לכדי חיי היומיום של ירושלים בשנת 1948, תוך שהסיפור מתמקד בתחביביו של אלישע, הנערה אותה אהב, ומעשי הקונדס שנהג לעשות. אל מול כל אלו, מספר הספר על החיים הקשים בצל מלחמת העצמאות, לרבות צפירות האזעקה, העוצרים, ההפגזות על העיר העתיקה ועוד. אלישע יוצא לסייע במלחמה והוא משמש כאיש קשר ותצפיתן, כמקובל לבני גילו. מוסיף ומספר הספר על תפקודו והערצת חבריו אליו, עד ליום נופלו במלחמה. פרקו האחרון של הספר נפתח בדיוק כמו הראשון, כאשר הוא מספר על הימים ללא אלישע.

כתיבת הספרעריכה

הספר עוסק בבן הבכור למשפחת בן דוד, אלישע. אמו של אלישע, אסתר בן דוד, נקראה בשם נעוריה אסתר זימן, והיא בת משפחתה של אמהּ של הסופרת, רעיה בלטמן. בין השתיים קשר הדוק והן הרבו לשוחח בטלפון ולהיפגש רבות.

בעת המלחמה עבד אביו של אלישע, צבי, באזור ים המלח ולא ידע על מות בנו. כאשר שמעה רעיה בלטמן על מותו של אלישע, מנעו ממנה מכרים מלדבר עם אסתר על הילד. "אם תפגשי את אסתר, דברי איתה על כל דבר שבעולם, אבל את השם 'אלישע' אל תזכירי, כי הצער שלה הוא גדול מאד". לעומת זאת, שנים ספורות לאחר המלחמה, ביקשה אסתר את הדבר מרעיה. "תראי, עברו כבר כל כך הרבה שנים מזמן שהוא נהרג, ואיני יודעת היכן חבריו. והימים עוברים ויש ימים שאפילו אני איני זוכרת כיצד הוא נראה ואני מוכרחה לרוץ לאלבום התמונות, ואני רוצה שיזכרו אותו", אמרה אסתר לרעיה. בתגובה, חשבה רעיה שאסתר מבקשת שתכתוב עליו ספר זיכרון נוסח משרד הביטחון, אולם אסתר ביקשה ממנה שתכתוב עליו ספר קריאה, על מנת שיכירו אותו הדורות הבאים. רעיה אספה מחברות זיכרון שכתבו חבריו לכיתה לאחר מותו, מהן כתבה את הספר הנושא את שמו של הילד, "אלישע".

לכתיבת הספר, נעזרה בלטמן ביואל פומרנס, חברו של אלישע.

חייו של אלישע בן דודעריכה

אלישע בן דוד נולד ב-8 בינואר 1936 ונהרג ב-17 במאי 1948. הוא היה בנם הבכור של אסתר וצבי בן דוד. נולד וגדל ברובע היהודי של העיר העתיקה בירושלים. למד בבית הספר העממי ונחשב לבולטים והמצטיינים בכיתתו, בעיקר בשיעורי מתמטיקה, הנדסה ועברית. בגיל 9 הצטרף לתנועת הנוער השומר הצעיר. את מרבית זמנו החופשי בילה בתנועת הנוער, תוך הכנה להצטרפותו לצבא. אלישע הצטרף לחיל הרגלים, לתפקיד קשר שהיה מותאם לבני גילו. באפריל 1948 שמע על קריאות הצבא לכל בני גיל 14 ומעלה לסייע בעבודות הביצורים ברובע היהודי. על אף שלא עמד בקריטריון הגיל, התעקש אלישע להצטרף לעבודות אלו, אותם עשה במקביל לתפקידו כקשר. בתאריך 17 במאי 1948, בעודו עוזר בבניית ביצורים בעמדה של משמר העם, אלישע נפצע קשות מרסיסי פגז שפגעו בצווארו ונהרג במקום. ב-18 במאי 1948 נקבר בבית העלמין בסנהדריה. כארבע שנים מאוחר יותר, ב-24 באפריל 1952, הועברו עצמותיו לקבורה בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה