משרד הביטחון

משרד הביטחון
	בניין משרד הביטחון והמטכ"ל במחנה רבין. על גג הבניין נראה מנחת המסוקים שבמקום. מאחורי הבניין ניתן להבחין במגדל מרגנית
מידע כללי
הקמה	1948
מנכ"ל/ית	אודי אדם
ממשלה	ממשלת ישראל
שר/ה	בנימין נתניהו
	18 בנובמבר 2018
סגן שר	אלי בן דהן
מטה מרכזי	מגדל המטכ"ל
תקציב	70 מיליארד ש"ח (2017)
	http://www.mod.gov.il

ערך זה עוסק במשרד הממשלתי האמון על ביטחונה של מדינת ישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו משרד ההגנה.

משרד הביטחון (או בראשי תיבות: משהב"ט) הוא המשרד הממשלתי האמון על ביטחונה של מדינת ישראל. זהו המשרד הממשלתי בעל התקציב השני בגודלו בישראל, אחרי משרד החינוך^[2]. מטה המשרד ממוקם במחנה רבין (הקריה) בתל אביב-יפו.

תוכן עניינים

מערכת הביטחוןעריכה

דגלו הרשמי של שר הביטחון

מערכת הביטחון מורכבת משלושה אורגנים:

דרג מדיני -שר הביטחוןעריכה

שר הביטחון ממונה מטעם הממשלה על מערכת הביטחון. לידו פועלים יועצים, ויחידות מטה, המסייעים לו לנהל את מערכת הביטחון בשם הממשלה. בנוסף לשר הביטחון, הדרג המדיני במשרד הביטחון כולל את סגן שר הביטחון.

גופים נוספים הכפופים לשר הביטחון הם מתאם הפעולות בשטחים, מבקר מערכת הביטחון ונציב קבילות החיילים.

מערכת צבאית - צבא הגנה לישראלעריכה

צבא ההגנה לישראל הוא צבאה של מדינת ישראל. צה"ל פועל בכפיפות לרשויות השלטון האזרחי הדמוקרטי ולחוקי המדינה. בראש המערכת הצבאית עומד המטה הכללי של צה"ל (המטכ"ל) ובראשו הרמטכ"ל, שהוא דרג הפיקוד העליון בצבא. מטרת צה"ל היא להגן על קיומה של מדינת ישראל ועל עצמאותה, ולסכל מאמצי אויב לשבש את אורח החיים התקין. חיילי צה"ל מחויבים להילחם, להקדיש את כל כוחותיהם, ואף לחרף את נפשם להגנת מדינת ישראל, אזרחיה ותושביה.

מערכת אזרחיתעריכה

המערכת האזרחית כוללת את משרד הביטחון, יחידות הסמך והתאגידים הביטחוניים (כגון: רפא"ל, תע"ש והתעשייה האווירית). בראש מערכת הביטחון האזרחית עומד המנהל הכללי של משרד הביטחון אשר כפוף לשר הביטחון. מטרת משרד הביטחון להגשים את יעדי הביטחון הלאומי אשר בתחום אחריותו, ולבנות את בניין כוח צה"ל, תוך חיזוק יכולת ההרתעה והעצמת יתרונו האיכותי בשדה הקרב. בנוסף אחראי המשרד על הטיפול בנכי צה"ל ובאלמנות ויתומים של חללי צה"ל.

שני גופי ביטחון גדולים, השב"כ והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אינם כפופים למשרד הביטחון, אלא למשרד ראש הממשלה.

משרד הביטחון ואגפיועריכה

למשרד הביטחון כפופים גופי המטה ויחידות הסיוע השונות:

האגף הביטחוני-מדיני (אבט"ם)
האגף ליצוא ביטחוני (סיב"ט)
אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים (אמו"ן)
אגף התקציבים (את"ק) - ראש האגף הוא גם היועץ הכספי לרמטכ"ל
אגף הכספים (אכ"ס) - ראש האגף הוא גם חשב משרד הביטחון
גוף ייעודי לתכנון משולב (גית"מ)
אגף תקשוב וניהול מערכות מידע (לשעבר מל"ן - מרכז לעיבוד נתונים)
אגף מינהל ומשאבי אנוש (אמ"ש)
האגף הביטחוני-חברתי (לשעבר - נוער ונח"ל)
אגף לשיקום נכים
אגף משפחות, הנצחה ומורשת
אגף ההנדסה והבינוי
אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י)
מנהלת תוכנית הטנק (מנת"ק) - כיום עוסקת בפיתוח, תכנון וייצור הן של טנקי המרכבה והן של נגמ"שים (למשל נמ"ר ואיתן)
היחידה להתיישבות ותשתית לאומית
היחידה להנצחת החייל
מערך המשלחות והנציגויות בחו"ל
המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת)
- מנהלת חומה
- מת"ט
- מנהלת תוכנית החלל "אתגר"
- מנהלת כטב"ם
- יחידת המו"פ
מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש): יחידה העוסקת בתיאום נושאים אזרחיים בין ממשלת ישראל, צה"ל, ארגונים זרים והרשות הפלסטינית. בנוסף, מתאם הפעולות בשטחים אחראי בתחום האזרחי על תיאום בין משרדי הממשלה בישראל לבין המנהל האזרחי.
משק לשעת חירום (מל"ח): גוף בין-משרדי המופקד על הכנת מפעלים, שירותים ומוצרים חיוניים במשק לשעת חירום, על מנת לאפשר שגרת חיים תקינה ככל האפשר בעורף. כן אחראי מל"ח על הפעלת אותם גורמים בעת מלחמה או שעת חירום, על הכנת הרשויות המקומיות ועל היערכות לקליטת מפונים.
נציב קבילות החיילים (נקח"ל): יחידה שנועדה לאפשר לחיילי צה"ל ובני משפחותיהם להגיש קבילה על כל מעשה או מחדל ולתבוע את תיקון הליקויים, וזאת שלא בצינורות הפיקוד הרגילים המקובלים בצבא, אלא ישירות לנציב קבילות החיילים.
הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב): אגף שאחראי על אבטחת המשרד, תעשיות הנשק הישראליות והגופים בישראל העוסקים בפיתוח וייצור של נשק להשמדה המונית ואמצעים להתגוננות מנשק שכזה, בהם הקריה למחקר גרעיני, המכון למחקר ביולוגי ויחידות צה"ל העוסקות בתחומים אלו.
מבקר מערכת הביטחון
ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון - הארכיון המרכזי של צה"ל ומערכת הביטחון, ומהווה מאגר מידע ייחודי ומרכזי אודות הפעילות הביטחונית של מדינת ישראל.
האגף והקרן להכוונת חיילים משוחררים
מינהל ההרכשה והייצור (מנה"ר)
מינהלת פיתוח טילים (מנפ"ט)
האגף לאמצעים מיוחדים (אמ"ם)
- מינהלת רמדה (מנר"ם)
מינהל מעבר צה"ל דרומה
מינהלת מרחב התפר
אגף דוברות והסברה
היועץ המשפטי למערכת הביטחון

אגף התקציביםעריכה

אגף התקציבים (את"ק)^[3] אחראי לתכנון, ניהול ובקרה של תקציב הביטחון. האגף פועל כגוף משותף למשרד הביטחון ולצה"ל. החל מ-2011 עומד בראשו היועץ הכספי לרמטכ"ל.

האגף אחראי לבצע הערכת מצב תקציבית שנתית ורב-שנתית וכן לקבוע את המדיניות הכלכלית של רכישות משרד הביטחון. האגף מייצג את מערכת הביטחון מול הכנסת ומשרדי הממשלה, ובפרט מול משרד האוצר. ב-2011 מוזג עם אגף היועץ הכלכלי למערכת הביטחון.

אגף הכספיםעריכה

אגף הכספים (אכ"ס)^[4] מופקד על תכנון, ניהול וביצוע הפעילויות הכספיות של מערכת הביטחון בארץ ובחו"ל. האגף הוקם בשנת 1948, יחד עם הקמת משרד הביטחון. ראש האגף כפוף למנכ"ל המשרד, ומשמש גם חשב משרד הביטחון.

בין תפקידיו העיקריים של אגף הכספים: להקצות את המשאבים המימוניים ולפרוס אותם על פי שיקולי תזרים המזומנים ולבצע פיקוח, בקרה וביקורת על השימוש במשאבים הכספיים במערכת הביטחון.

מינהל ההרכשה והייצור (מנה"ר)עריכה

מינהל ההרכשה והייצור (מנה"ר) הוא אגף המטפל ברכש הביטחוני של ישראל, בארץ ובחו"ל, ובטיפוח התעשייה הביטחונית. האגף הוקם בשנת 1967, איחוד של שני אגפים - חימוש ואספקה. הרכש נערך על פי הצרכים המבצעיים והלוגיסטיים של צה"ל ומערכת הביטחון. מול כל זרוע בצה"ל פועלת יחידת רכש המספקת מענה לצרכים הייעודיים של הזרוע, ובאמצעות מערכות מתמחות פועל מנה"ר לריכוז הרכש בנושאים טכנולוגיים המשותפים לכל הזרועות. מפברואר 2017 עומד בראש האגף אל"ם (מיל') אבי דדון.^[5]

אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים (אמו"ן)עריכה

אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים (בראשי תיבות: אמו"ן) עוסק בריכוז את הטיפול ברכישת מוצרי שירות עבור צבא הגנה לישראל ומשרד הביטחון, באספקת שירותים ישירים לאגפים ויחידות במשרד הביטחון, בניהול נכסים ומקרקעין במערכת הביטחון, בניהול תביעות וביטוח במערכת הביטחון, ומרכז את הטיפול בפרויקטים, מבצעים ומשימות ייעודיות. האגף עוסק בהנחיה מקצועית, תיאום והכוונה של משלחות הרכש בחו"ל, ובטיפול בכל שלבי הייבוא לאמצעי לחימה וציוד.

תפקידי האגף

רכישת מוצרי שירות שונים עבור צה"ל ומשרד הביטחון (היקף הרכש הוא כ-3 מיליארד ש"ח בשנה).
ניהול ואספקת שירותי לוגיסטיקה לאגפי משרד הביטחון וליחידותיו .
ניהול נכסי צה"ל ומשרד הביטחון.
פינוי ומכירת שטחי מחנות צה"ל שנסגרו, והעתקת מחנות צה"ל לנגב.
ניהול תביעות של מערכת הביטחון ונגדה, וקביעת מדיניות בסוגיות ביטוח מרכזיות.
מתן שירותי תקשורת לגורמי משרד הביטחון ונציגויות ביטחוניות בארץ ובעולם.
מתן מעטפת לוגיסטית, מנהלתית וארגונית לפרויקט מרחב התפר ואזרוח מעברי גבול.
ניהול וריכוז פרויקטים ומשימות לאומיות.
מתן שירותי מגנזה וארכיון, וריכוז מידע בנושאי צבא וביטחון לפונים ממערכת הביטחון ומקרב הציבור הרחב.

יחידות סמך ותאגידים ממשלתייםעריכה

תחת אחריות המשרד ומשרד האוצר פועלים מספר חברות ממשלתיות ויחידות סמך

התעשייה האווירית לישראל - חברה ממשלתית
רפאל - מערכות לחימה מתקדמות - חברה ממשלתית, בעבר יחידת סמך במשרד
התעשייה הצבאית - חברה ממשלתית
רשות המעברים היבשתיים - יחידת סמך
הרשות לפינוי מוקשים
"מפצח" - יחידת סמך
האגודה למען החייל - עמותה
קרן לב"י - עמותה

בנייןעריכה

בראשית המדינה שימש מחנה מקלף (נקרא אז 'מחנה גנים') ברמת גן כמטה משרד הביטחון. ב־1954 נחנך 'מבנה 22' במחנה הקריה, ששימש כמבנה העיקרי של משרד הביטחון, ובו שכנו לשכות שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אגף מבצעים וראש אמ"ן. הרמטכ"ל הראשון שאיכלס אותו היה מרדכי מקלף, ושר הביטחון הראשון שישב בבניין היה פנחס לבון. החלק המערבי שלו שימש את המטה הכללי של צה"ל, והחלק המזרחי את צמרת משרד הביטחון. הקומה השנייה של הבניין תוכננה כך שבחלק המערבי הייתה לשכת הרמטכ"ל, ובקצה מסדרון ארוך, בחלק המזרחי – לשכת מנכ"ל משרד הביטחון. בנוסף למבנה זה, התפרסו יחידות שונות של משרד הביטחון במבנים אחרים בקריה.

בשנות ה-90 החלו להתרקם תוכניות למעבר לבניין חדש. המגדל שנחנך ב־2005 נקרא מגדל המטכ"ל, והוא משמש מאז את יחידות משרד הביטחון^[6].

תקציב משרד הביטחוןעריכה

הוצאות הביטחון הגבוהות בישראל הן, בין היתר, פועל יוצא של האיומים הביטחוניים הניצבים בפניה. עקב כך שיעור תקציב הביטחון מהתמ"ג גבוה בישראל מאשר במדינות אירופה וארה״ב. בשנת 2017 היוו הוצאות הביטחון כ-5.74% תוצר^[7]

לתקציב הביטחון שלושה יעדים מרכזיים:

מוכנות - הכנת הצבא למלחמה. התקציבים המופנים למוכנות נועדו לממן בין השאר רכש של חלקי חילוף, שמירת כשירותן של הזרועות על ידי אימונים, מלאי תחמושת וכיו"ב.

התעצמות - השקעה במלאי ההון הביטחוני העתידי. מטרתה לתת מענה לאיומים נחזים קיימים ועתידיים באמצעות מחקר ופיתוח, וכן להצטייד באמצעים שיעמדו לרשות המערכת בטווח של מספר שנים.

פעילות שוטפת ובטחון שוטף - אלו מתבטאים בעלויות התחזוקה, בפעילות הביטחון היומיומית של מערכת הבטחון וכן בהוצאות שכר, הגמלאות, ואגפי השיקום והמשפחות השכולות.

בקרה תקציביתעריכה

תקציב משרד הביטחון הוא באופן מסורתי תקציב המשרד הממשלתי גדול ביותר בתקציב השנתי (ושני רק לתקציב המופנה להחזר חובות). באופן מסורתי ישנה הסתרה לגבי מרכיבי התקציב, והנתון הגלוי היחיד המפורסם לציבור הוא גודל התקציב הכללי. תהליכי הבקרה והשקיפות השתפרו והורחבו הן על ידי גורמים שונים בממשלה — משרד האוצר, ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-הביטחוני), מבקר המדינה והמועצה לביטחון לאומי — והן על ידי הכנסת באמצעות ועדת החוץ והביטחון (וועדות המשנה שלה) והוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. בכלל זה נעשו מספר צעדים להגברת הפיקוח והשקיפות האזרחית על תקציב הביטחון במסגרת החלטות הממשלה והסיכומים בין משרד האוצר למשרד הביטחון: פרסום חלק תקציב הביטחון הלא מסווג וקביעת כללים מגבילים על ניהולו, בקרה על תהליך קבלת החלטות בפרויקטים רב-שנתיים ונושאים נוספים.
ב-8 בינואר 2012 התקבלה החלטת ממשלה 4088 המגדירה מהלכים לשיפור השקיפות והבקרה על תקציב הביטחון בתחום התקציב והשכר. בהמשך לכך הועמד לרשות משרד האוצר מסוף תקציב המאפשר צפייה ישירה בזמן אמת בתקציב משרד הביטחון. בהתאם לכך ממשיך ממשיכים משרד הביטחון ומשרד האוצר לפעול יחד ובתיאום, על פי הסכמים והחלטות, לקידום נושא השקיפות והבקרה ואף מקדמים את הרחבת שיתוף הפעולה בנושא.^[8]

הרכב תקציב משרד הביטחוןעריכה

על פי נתוני משרד האוצר, הצעת תקציב משרד הביטחון לשנת הכספים 2019 מסתכמת בכ-72.9 מיליארד ש"ח. מהם כ-55.3 מיליארד ש"ח בהוצאה נטו וכ-17.6 מיליארד ש"ח בהוצאה מותנת בהכנסה מסיוע אמריקאי, פרויקטים משותפים, והכנסות אחרות^[9].

להבדיל מתקציביהם של משרדי הממשלה האחרים הממומנים על ידי מקורות המשק בלבד, תקציב הביטחון מורכב גם מכספי סיוע מארה"ב המהווה בו נדבך מרכזי. בהתאם להסכם עם הממשל בארה"ב, היקף הסיוע לשנים 2028-2019 עומד על 38 מיליארד דולר. רובו מיועד לרכש פלטפורמות ואמצעי לחימה נוספים, ואחזקת אמצעי הלחימה הנרכשים בארה"ב. 26.3% מתקציב הסיוע ניתנים להמרה להוצאה מקומית בישראל.

חלקו הגדול של תקציב משרד הביטחון חסוי. בשנת 2019 עמד התקציב הגלוי על כ-15.3 מיליארד ש"ח. בכללו כ-7.9 מיליארד ש"ח לשכר אנשי קבע ולגמלאות, לשיקום ולנכים כ-3.5 מיליארד, ולמשפחות שכולות ולהנצחה כ-1.5 מיליארד ש"ח. תקציב אמ"ש (אגף משאבי אנוש) במשרד הביטחון עמד על כמיליארד ש"ח^[9]

שר הביטחוןעריכה

שר הביטחון הוא השר האחראי על משרד זה. תפקיד זה נחשב לאחד התפקידים הבכירים בממשלה. בשל חשיבותו הרבה של תיק הביטחון, החזיקו לעיתים ראשי הממשלה גם בתיק הביטחון. לשר הביטחון יש סמכויות כבדות משקל (בין השאר הוא יכול להטיל מעצר מינהלי בתחומי מדינת ישראל) והוא חבר קבוע בקבינט הביטחוני מתוקף תפקידו.

ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון הנוכחי הוא בנימין נתניהו.

שרי הביטחוןעריכה

שרי הביטחון בממשלות ישראל
מס.	דיוקן	שם (תקופת חיים)	מפלגה	תקופת כהונה
מס.	דיוקן	שם (תקופת חיים)	מפלגה	תאריך עברי		תאריך לועזי
1		דוד בן-גוריון רה"מ ושר הביטחון (1886–1973)	מפא"י	ה' באייר ה'תש"ח	כ"ב בשבט ה'תשי"ד	14 במאי 1948	26 בינואר 1954
2		פנחס לבון (1904–1976)	מפא"י	כ"ב בשבט ה'תשי"ד	כ"ט בשבט ה'תשט"ו	26 בינואר 1954	21 בפברואר 1955
(1)		דוד בן-גוריון רה"מ ושר הביטחון (1886–1973)	מפא"י	כ"ט בשבט ה'תשט"ו	ד' בתמוז ה'תשכ"ג	21 בפברואר 1955	26 ביוני 1963
3		לוי אשכול רה"מ ושר הביטחון (1895–1969)	מפא"י	ד' בתמוז ה'תשכ"ג	כ"ג באייר ה'תשכ"ז	26 ביוני 1963	2 ביוני 1967
4		משה דיין (1915–1981)	רפ"י	כ"ג באייר ה'תשכ"ז	י"ג בסיוון ה'תשל"ד	2 ביוני 1967	3 ביוני 1974
5		שמעון פרס (1923–2016)	המערך העבודה	י"ג בסיוון ה'תשל"ד	ד' בתמוז ה'תשל"ז	3 ביוני 1974	20 ביוני 1977
6		עזר ויצמן (1924–2005)	הליכוד	ד' בתמוז ה'תשל"ז	י"א בסיוון ה'תש"ם	20 ביוני 1977	26 במאי 1980
7		מנחם בגין רה"מ ושר הביטחון (1913–1992)	הליכוד	י"א בסיוון ה'תש"ם	ה' באב ה'תשמ"א	26 במאי 1980	5 באוגוסט 1981
8		אריאל שרון (1928–2014)	הליכוד	ה' באב ה'תשמ"א	א' באדר ה'תשמ"ג	5 באוגוסט 1981	14 בפברואר 1983
(7)		מנחם בגין רה"מ ושר הביטחון (1913–1992)	הליכוד	א' באדר ה'תשמ"ג	י' באדר ה'תשמ"ג	14 בפברואר 1983	23 בפברואר 1983
9		משה ארנס (1925–2019)	הליכוד	י' באדר ה'תשמ"ג	ט"ז באלול ה'תשמ"ד	23 בפברואר 1983	13 בספטמבר 1984
10		יצחק רבין (1922–1995)	המערך העבודה	ט"ז באלול ה'תשמ"ד	י"ח באדר ה'תש"ן	13 בספטמבר 1984	15 במרץ 1990
11		יצחק שמיר רה"מ ושר הביטחון (1915–2012)	הליכוד	י"ח באדר ה'תש"ן	י"ח בסיוון ה'תש"ן	15 במרץ 1990	11 ביוני 1990
(9)		משה ארנס (1925–2019)	הליכוד	י"ח בסיוון ה'תש"ן	י"ב בתמוז ה'תשנ"ב	11 ביוני 1990	13 ביולי 1992
(10)		יצחק רבין רה"מ ושר הביטחון (1922–1995)	העבודה	י"ב בתמוז ה'תשנ"ב	י"ב בחשוון ה'תשנ"ו	13 ביולי 1992	4 בנובמבר 1995
(5)		שמעון פרס רה"מ ושר הביטחון (1923–2016)	העבודה	י"ב בחשוון ה'תשנ"ו	א' בתמוז ה'תשנ"ו	4 בנובמבר 1995	18 ביוני 1996
12		יצחק מרדכי (1944–)	הליכוד	א' בתמוז ה'תשנ"ו	ח' בשבט ה'תשנ"ט	18 ביוני 1996	25 בינואר 1999
(9)		משה ארנס (1925–2019)	הליכוד	י' בשבט ה'תשנ"ט	כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט	27 בינואר 1999	6 ביולי 1999
13		אהוד ברק רה"מ ושר הביטחון (1942–)	ישראל אחת העבודה	כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט	י"ב באדר ה'תשס"א	6 ביולי 1999	7 במרץ 2001
14		בנימין בן אליעזר (1936–2016)	ישראל אחת העבודה-מימד	י"ב באדר ה'תשס"א	כ"ז בחשוון ה'תשס"ג	7 במרץ 2001	2 בנובמבר 2002
15		שאול מופז (1948–)	הליכוד	כ"ט בחשוון ה'תשס"ג	ו' באייר ה'תשס"ו	4 בנובמבר 2002	4 במאי 2006
16		עמיר פרץ (1952–)	העבודה-מימד	ו' באייר ה'תשס"ו	ב' בתמוז ה'תשס"ז	4 במאי 2006	18 ביוני 2007
(13)		אהוד ברק (1942–)	עצמאות	ב' בתמוז ה'תשס"ז	ז' בניסן ה'תשע"ג	18 ביוני 2007	18 במרץ 2013
17		משה יעלון (1950–)	הליכוד	ז' בניסן ה'תשע"ג	י"ד באייר ה'תשע"ו	18 במרץ 2013	22 במאי 2016
מ״מ		בנימין נתניהו רה"מ וממלא מקום שר הביטחון (1949–)	הליכוד	י"ד באייר ה'תשע"ו	כ"ב באייר ה'תשע"ו	22 במאי 2016	30 במאי 2016
18		אביגדור ליברמן (1958–)	ישראל ביתנו	כ"ב באייר ה'תשע"ו	י' בכסלו ה'תשע"ט	30 במאי 2016	18 בנובמבר 2018
19		בנימין נתניהו רה"מ ושר הביטחון (1949–)	הליכוד	י' בכסלו ה'תשע"ט	מכהן	18 בנובמבר 2018	מכהן

סגני שר הביטחוןעריכה

סגן שר הביטחון	סיעה	תחילת כהונה	סוף כהונה
שמעון פרס	המערך	1959	1965
צבי דינשטיין	המערך	1966	1967
מרדכי צפורי	הליכוד	1977	1983
מיכאל דקל	הליכוד	1985	1988
עובדיה עלי	הליכוד	1991	1992
מרדכי גור	העבודה	1992	1995
אורי אור	העבודה	1995	1996
סילבן שלום	הליכוד	1997	1999
אפרים סנה	ישראל אחת	1999	2001
דליה רבין-פילוסוף	עבודה-מימד	2001	2002
ויצמן שירי	ישראל אחת	2002	2002
זאב בוים	הליכוד, קדימה	2003	2006
אפרים סנה	העבודה	2006	2007
מתן וילנאי	העבודה, מפלגת העצמאות	2007	2011
דני דנון	הליכוד	2013	2014
אלי בן דהן	הבית היהודי	2015	מכהן

מנכ"לי משרד הביטחוןעריכה

מספר	שם	תחילת כהונה	סיום כהונה	הערה
1	לוי אשכול	1948
2	אליעזר פרי (פרלסון)	1948	1949
3	פנחס ספיר	1949	1951
4	זאב שינד	1951	1952
5	שמעון פרס	1952	1959	כיהן כממלא מקום בשנה הראשונה (1952-1953)
6	אשר בן נתן	1959	1965	כיהן כממלא מקום לשנה (1960-1959)
7	משה קשתי	1965	1970
8	ישעיהו לביא	1970	1972
9	יצחק עירוני	1972	1975
10	פנחס זוסמן	1975	1978
11	יוסף מעין	1978	1981
12	אברהם בן יוסף	1981	1982
13	אהרון בית הלחמי	1982	1983
14	מנחם מרון	1983	1986
15	דוד עברי	1986	1996
16	אילן בירן	1996	1999
17	עמוס ירון	1999	2005
18	יעקב תורן	2005	2006
19	גבי אשכנזי	2006	2007
20	פנחס בוכריס	2007	2010
21	אודי שני	2010	2013
22	דן הראל	אוגוסט 2013	מאי 2016
23	אודי אדם	מאי 2016	מכהן