משרד הביטחון

משרד הביטחון (או בראשי תיבות: משהב"ט) הוא המשרד הממשלתי האמון על ביטחונה של מדינת ישראל. זהו המשרד הממשלתי בעל התקציב הגדול בישראל (כולל סיוע אמריקאי), מטה המשרד ממוקם במחנה רבין (הקריה) בתל אביב-יפו.

משרד הביטחון

בניין משרד הביטחון והמטכ"ל במחנה רבין. על גג הבניין נראה מנחת המסוקים שבמקום. מאחורי הבניין ניתן להבחין במגדל מרגנית
מידע כללי
מדינה	ישראל
תחום שיפוט
תאריך הקמה	1948
ממשלה	ממשלת ישראל
שר	בני גנץ
תאריך כניסה	17 במאי 2020
סגן שר	אלון שוסטר
מנכ"ל	אמיר אשל
מטה מרכזי	מגדל המטכ"ל
תקציב	72.7 מיליארד ש"ח (2019)
האתר הרשמי

מערכת הביטחון

דגלו הרשמי של שר הביטחון

מערכת הביטחון מורכבת משלושה אורגנים:

דרג מדיני

שר הביטחון ממונה מטעם הממשלה על מערכת הביטחון. לידו פועלים יועצים, ויחידות מטה, המסייעים לו לנהל את מערכת הביטחון בשם הממשלה. בנוסף לשר הביטחון, הדרג המדיני במשרד הביטחון כולל את סגן שר הביטחון (האמון על נושאים כגון ביטחון העורף והאזרחים, המכינות,שנות שירות,יחידת פרק המשימה הלאומית, שירות משמעותי בצה"ל ונושא המשפחות השכולות, לצד נושאים נוספים בתחום החברתי-ביטחוני) ואת עוזר שר הביטחון לענייני התיישבות.

גופים נוספים הכפופים לשר הביטחון הם מתאם הפעולות בשטחים, מבקר מערכת הביטחון ונציב קבילות החיילים.

מערכת צבאית - צבא הגנה לישראל

צבא ההגנה לישראל הוא צבאה של מדינת ישראל. צה"ל פועל בכפיפות לרשויות השלטון האזרחי הדמוקרטי ולחוקי המדינה. בראש המערכת הצבאית עומד המטה הכללי של צה"ל (המטכ"ל) ובראשו הרמטכ"ל, שהוא דרג הפיקוד העליון בצבא. מטרת צה"ל היא להגן על קיומה של מדינת ישראל ועל עצמאותה, ולסכל מאמצי אויב לשבש את אורח החיים התקין. חיילי צה"ל מחויבים להילחם, להקדיש את כל כוחותיהם, ואף לחרף את נפשם להגנת מדינת ישראל, אזרחיה ותושביה.

מערכת אזרחית

המערכת האזרחית כוללת את משרד הביטחון, יחידות הסמך והתאגידים הביטחוניים (כגון: רפא"ל, תומר והתעשייה האווירית). בראש מערכת הביטחון האזרחית עומד המנהל הכללי של משרד הביטחון אשר כפוף לשר הביטחון. מטרת משרד הביטחון להגשים את יעדי הביטחון הלאומי אשר בתחום אחריותו, ולבנות את בניין כוח צה"ל, תוך חיזוק יכולת ההרתעה והעצמת יתרונו האיכותי בשדה הקרב. בנוסף אחראי המשרד על הטיפול בנכי צה"ל ובאלמנות ויתומים של חללי צה"ל.

שני גופי ביטחון גדולים, השב"כ והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אינם כפופים למשרד הביטחון, אלא למשרד ראש הממשלה.

מבנה ארגוני

למשרד הביטחון כפופים גופי המטה ויחידות הסיוע השונות:

קשרי חוץ, יצוא ביטחוני וביטחון:

• האגף הביטחוני-מדיני (אבט"ם)
• האגף לייצוא ביטחוני (סיב"ט), נקרא בעבר "האגף לסיוע ביטחוני".
• הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב): אגף שאחראי על אבטחת המשרד, תעשיות הנשק הישראליות והגופים בישראל העוסקים בפיתוח וייצור של נשק להשמדה המונית ואמצעים להתגוננות מנשק שכזה, בהם הקריה למחקר גרעיני, המכון למחקר ביולוגי ויחידות צה"ל העוסקות בתחומים אלו.
• אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י)
• רשות מעברים יבשתיים - יחידת סמך
  • מנהלת רמדה (מנר"ם)
• האגף לאמצעים מיוחדים (אמ"ם)

הרכשה, פרויקטים, מחקר ופיתוח:

• מנהל ההרכשה והייצור (מנה"ר)
• המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת)
  • מנהלת חומה
  • מת"ט
  • מנהלת תוכנית החלל "אתגר"
  • מנהלת כלי טיס בלתי מאוישים
  • יחידת המו"פ
  • מנהלת פיתוח טילים (מנפ"ט)
• אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים (אמו"ן)
• אגף ההנדסה והבינוי (אהו"ב)
• מנהל מעבר צה"ל דרומה
• מנהלת גבולות ותפר
• מנהלת המרכבה והרק"ם (מנת"ק) - כיום עוסקת בפיתוח, תכנון וייצור הן של טנקי המרכבה והן של נגמ"שים (למשל נמ"ר ואיתן)

גופי מטה וסיוע:

• גוף ייעודי לתכנון משולב (גית"ם)
• אגף מנהל ומשאבי אנוש (אמ"ש)
• אגף התקציבים (את"ק) - ראש האגף הוא גם היועץ הכספי לרמטכ"ל
• אגף הכספים (אכ"ס) - ראש האגף הוא גם חשב משרד הביטחון
• אגף תקשוב וניהול מערכות מידע (לשעבר מל"ן - מרכז לעיבוד נתונים)
  • ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון - הארכיון המרכזי של צה"ל ומערכת הביטחון, ומהווה מאגר מידע ייחודי ומרכזי אודות הפעילות הביטחונית של מדינת ישראל.
• היועץ המשפטי למערכת הביטחון
• אגף דוברות והסברה

תחומי שיקום, חברה ומורשת:

• האגף הביטחוני-חברתי (לשעבר - נוער ונח"ל)
  • היחידה להתיישבות ותשתית לאומית
• אגף לשיקום נכים
  • היחידה לתגובות קרב
• אגף משפחות, הנצחה ומורשת
  • היחידה להנצחת החייל
• האגף והקרן להכוונת חיילים משוחררים
• יחידת המוזיאונים של משרד הביטחון - אגדת ומנהלת 11 מוזיאונים

גופים בכפיפות לשר הביטחון:

• מבקר מערכת הביטחון
• רשות חירום לאומית - מופקדת על תאום בין הגורמים השונים המטפלים באזרחים בשעת חירום. שעת חירום מוגדרת על ידי הממשלה כאחת מאלו: מלחמה, אסון טבע, מגפה, תקלה תפעולית - אסון פתע רב נפגעים, או פיגוע טרור רחב היקף (כגון פיגוע אב"כ).
• המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור
• נציב קבילות החיילים (נקח"ל): יחידה שנועדה לאפשר לחיילי צה"ל ולבני משפחותיהם להגיש קבילה על כל מעשה או מחדל שלא אל צינורות הפיקוד הרגילים המקובלים בצבא, וכך לתבוע את תיקון הליקויים.
• מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש): יחידה העוסקת בתיאום נושאים אזרחיים בין ממשלת ישראל, צה"ל, ארגונים זרים והרשות הפלסטינית. בנוסף, מתאם הפעולות בשטחים אחראי בתחום האזרחי על תיאום בין משרדי הממשלה בישראל לבין המנהל האזרחי.

מערך המשלחות והנציגויות בחו"ל

אגף התקציבים

אגף התקציבים (את"ק) אחראי לתכנון, ניהול ובקרה של תקציב הביטחון. האגף פועל כגוף משותף למשרד הביטחון ולצה"ל. החל מ-2011 עומד בראשו היועץ הכספי לרמטכ"ל.

האגף אחראי לבצע הערכת מצב תקציבית שנתית ורב-שנתית וכן לקבוע את המדיניות הכלכלית של רכישות משרד הביטחון. האגף מייצג את מערכת הביטחון מול הכנסת ומשרדי הממשלה, ובפרט מול משרד האוצר. ב-2011 מוזג עם אגף היועץ הכלכלי למערכת הביטחון.

אגף הכספים

אגף הכספים (אכ"ס) מופקד על תכנון, ניהול וביצוע הפעילויות הכספיות של מערכת הביטחון בישראל ומחוצה לה. האגף הוקם בשנת 1948, יחד עם הקמת משרד הביטחון. ראש האגף כפוף למנכ"ל המשרד, ומשמש גם חשב משרד הביטחון.

בין תפקידיו העיקריים של אגף הכספים: להקצות את המשאבים המימוניים ולפרוס אותם על פי שיקולי תזרים המזומנים ולבצע פיקוח, בקרה וביקורת על השימוש במשאבים הכספיים במערכת הביטחון.

מנהל ההרכשה והייצור (מנה"ר)

מנהל ההרכשה והייצור (מנה"ר) הוא אגף המטפל ברכש הביטחוני של ישראל, בישראל ומחוצה לה, ובטיפוח התעשייה הביטחונית. האגף הוקם בשנת 1967, איחוד של שני אגפים - חימוש ואספקה. הרכש נערך על פי הצרכים המבצעיים והלוגיסטיים של צה"ל ומערכת הביטחון. מול כל זרוע בצה"ל פועלת יחידת רכש המספקת מענה לצרכים הייעודיים של הזרוע, ובאמצעות מערכות מתמחות פועל מנה"ר לריכוז הרכש בנושאים טכנולוגיים המשותפים לכל הזרועות. מפברואר 2017 עומד בראש האגף אל"ם (מיל') אבי דדון.

אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים (אמו"ן)

אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים (בראשי תיבות: אמו"ן) עוסק בריכוז את הטיפול ברכישת מוצרי שירות עבור צבא הגנה לישראל ומשרד הביטחון, באספקת שירותים ישירים לאגפים ויחידות במשרד הביטחון, בניהול נכסים ומקרקעין במערכת הביטחון, ומרכז את הטיפול בפרויקטים, מבצעים ומשימות ייעודיות. האגף עוסק בהנחיה מקצועית, תיאום והכוונה של משלחות הרכש בחו"ל, ובטיפול בכל שלבי הייבוא לאמצעי לחימה וציוד.

תפקידי האגף

• רכישת מוצרי שירות שונים עבור צה"ל ומשרד הביטחון (היקף הרכש הוא כ-3 מיליארד ש"ח בשנה).
• ניהול ואספקת שירותי לוגיסטיקה לאגפי משרד הביטחון וליחידותיו .
• ניהול נכסי צה"ל ומשרד הביטחון.
• פינוי ומכירת שטחי מחנות צה"ל שנסגרו, והעתקת מחנות צה"ל לנגב.
• ניהול תביעות של מערכת הביטחון ונגדה, וקביעת מדיניות בסוגיות ביטוח מרכזיות.
• מתן שירותי תקשורת לגורמי משרד הביטחון ונציגויות ביטחוניות בארץ ובעולם.
• מתן מעטפת לוגיסטית, מנהלתית וארגונית לפרויקט מרחב התפר ואזרוח מעברי גבול.
• ניהול וריכוז פרויקטים ומשימות לאומיות.
• מתן שירותי מגנזה וארכיון, וריכוז מידע בנושאי צבא וביטחון לפונים ממערכת הביטחון ומקרב הציבור הרחב.

יחידות סמך ותאגידים ממשלתיים

תחת אחריות המשרד פועלים מספר חברות ממשלתיות ויחידות סמך:

• התעשייה האווירית לישראל - חברה ממשלתית
• רפאל - מערכות לחימה מתקדמות - חברה ממשלתית, בעבר יחידת סמך במשרד
• תומר חברה ממשלתית - חברה שהתפצלה מהתעשייה הצבאית לקראת הפרטת תעש, עוסקת בפיתוח וייצור של מנועים רקטיים כבדים וקלים
• הרשות לפינוי מוקשים
• "מפצח" - יחידת סמך
• האגודה למען החייל - עמותה
• קרן לב"י - עמותה

בניין

בראשית המדינה שימש מחנה מקלף (נקרא אז 'מחנה גנים') ברמת גן כמטה משרד הביטחון. ב־1954 נחנך 'מבנה 22' במחנה הקריה, ששימש כמבנה העיקרי של משרד הביטחון, ובו שכנו לשכות שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אגף מבצעים וראש אמ"ן. הרמטכ"ל הראשון שאכלס אותו היה מרדכי מקלף, ושר הביטחון הראשון שישב בבניין היה פנחס לבון. החלק המערבי שלו שימש את המטה הכללי של צה"ל, והחלק המזרחי את צמרת משרד הביטחון. הקומה השנייה של הבניין תוכננה כך שבחלק המערבי הייתה לשכת הרמטכ"ל, ובקצה מסדרון ארוך, בחלק המזרחי – לשכת מנכ"ל משרד הביטחון. בנוסף למבנה זה, התפרסו יחידות שונות של משרד הביטחון במבנים אחרים בקריה.

בשנות ה-90 החלו להתרקם תוכניות למעבר לבניין חדש. המגדל שנחנך ב־2005 נקרא מגדל המטכ"ל, והוא משמש מאז את יחידות משרד הביטחון.

תקציב משרד הביטחון

ישראל היא בעלת תקציב הביטחון ה-15 בגובהו בעולם. ושיעור תקציב הביטחון מהתמ"ג גבוה בישראל מאשר במדינות אירופה וארצות הברית. בשנת 2017 היוו הוצאות הביטחון כ-5.74% תוצר. עם זאת, תקציב הביטחון במונחים של אחוז מהתוצר נמצא בירידה מתמדת: ב-1975 הוא עמד על 31% מהתוצר. ב-1985 הוא עמד על 22%. ב-1995 על 13%, וב-2014 עמד על 6.5%.

הוצאות הביטחון הגבוהות בישראל הן פועל יוצא של האיומים הביטחוניים הניצבים בפניה.

לתקציב הביטחון שלושה יעדים מרכזיים:

מוכנות - הכנת הצבא למלחמה. התקציבים המופנים למוכנות נועדו לממן בין השאר רכש של חלקי חילוף, שמירת כשירותן של הזרועות על ידי אימונים, מלאי תחמושת וכיוצא בזה.

התעצמות - השקעה במלאי ההון הביטחוני העתידי. מטרתה לתת מענה לאיומים נחזים קיימים ועתידיים באמצעות מחקר ופיתוח, וכן להצטייד באמצעים שיעמדו לרשות המערכת בטווח של מספר שנים.

פעילות שוטפת וביטחון שוטף - אלו מתבטאים בעלויות התחזוקה, בפעילות הביטחון היומיומית של מערכת הביטחון וכן בהוצאות שכר, הגמלאות, ואגפי השיקום והמשפחות השכולות.

בקרה תקציבית

תקציב משרד הביטחון הוא באופן מסורתי תקציב המשרד הממשלתי גדול ביותר בתקציב השנתי (ושני רק לתקציב המופנה להחזר חובות). באופן מסורתי ישנה הסתרה לגבי מרכיבי התקציב, והנתון הגלוי היחיד המפורסם לציבור הוא גודל התקציב הכללי. תהליכי הבקרה והשקיפות השתפרו והורחבו הן על ידי גורמים שונים בממשלה — משרד האוצר, ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-הביטחוני), מבקר המדינה והמועצה לביטחון לאומי — והן על ידי הכנסת באמצעות ועדת החוץ והביטחון (וועדות המשנה שלה) והוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. בכלל זה נעשו מספר צעדים להגברת הפיקוח והשקיפות האזרחית על תקציב הביטחון במסגרת החלטות הממשלה והסיכומים בין משרד האוצר למשרד הביטחון: פרסום חלק תקציב הביטחון הלא מסווג וקביעת כללים מגבילים על ניהולו, בקרה על תהליך קבלת החלטות בפרויקטים רב-שנתיים ונושאים נוספים.
ב-8 בינואר 2012 התקבלה החלטת ממשלה 4088 המגדירה מהלכים לשיפור השקיפות והבקרה על תקציב הביטחון בתחום התקציב והשכר. בהמשך לכך הועמד לרשות משרד האוצר מסוף תקציב המאפשר צפייה ישירה בזמן אמת בתקציב משרד הביטחון. בהתאם לכך ממשיך ממשיכים משרד הביטחון ומשרד האוצר לפעול יחד ובתיאום, על פי הסכמים והחלטות, לקידום נושא השקיפות והבקרה ואף מקדמים את הרחבת שיתוף הפעולה בנושא.

הרכב תקציב משרד הביטחון

על פי נתוני משרד האוצר, הצעת תקציב משרד הביטחון לשנת הכספים 2019 מסתכמת בכ-72.9 מיליארד ש"ח. מהם כ-55.3 מיליארד ש"ח בהוצאה נטו וכ-17.6 מיליארד ש"ח בהוצאה מותנת בהכנסה מסיוע אמריקאי, פרויקטים משותפים, והכנסות אחרות.

להבדיל מתקציביהם של משרדי הממשלה האחרים הממומנים על ידי מקורות המשק בלבד, תקציב הביטחון מורכב גם מכספי סיוע מארצות הברית המהווה בו נדבך מרכזי. בהתאם להסכם עם הממשל בארצות הברית, היקף הסיוע לשנים 2019–2028 עומד על 38 מיליארד דולר. רובו מיועד לרכש פלטפורמות ואמצעי לחימה נוספים, ואחזקת אמצעי הלחימה הנרכשים בארצות הברית. 26.3% מתקציב הסיוע ניתנים להמרה להוצאה מקומית בישראל.

חלקו הגדול של תקציב משרד הביטחון חסוי. בשנת 2019 עמד התקציב הגלוי על כ-15.3 מיליארד ש"ח. בכללו כ-7.9 מיליארד ש"ח לשכר אנשי קבע ולגמלאות, לשיקום ולנכים כ-3.5 מיליארד, ולמשפחות שכולות ולהנצחה כ-1.5 מיליארד ש"ח. תקציב אמ"ש (אגף משאבי אנוש) במשרד הביטחון עמד על כמיליארד ש"ח.

שר הביטחון

שר הביטחון הוא השר האחראי על משרד זה. תפקיד זה נחשב לאחד התפקידים הבכירים בממשלה. בשל חשיבותו הרבה של תיק הביטחון, החזיקו לעיתים ראשי הממשלה גם בתיק הביטחון. לשר הביטחון יש סמכויות כבדות משקל (בין השאר הוא יכול להטיל מעצר מנהלי בתחומי מדינת ישראל) והוא חבר קבוע בקבינט הביטחוני מתוקף תפקידו.

שר הביטחון הנוכחי הוא בני גנץ.

התפתחות סמכויות שר הביטחון

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בפרשת העסק הביש נותן ההוראה היה ראש אמ"ן (ג'יבלי) שטען שביצע הוראה ישירה של שר הביטחון, שמצידו הכחיש שנתן כזו הוראה. הפרשה הציפה מספר שאלות: א. מהן גבולות הסמכות של שר הביטחון "הממונה על ביצוע הפקודה" כלפי הרמטכ"ל (שלא ידע) וכלפי הממשלה וראש הממשלה (שלא ידעו)? ב. האם שר הביטחון יכול לקיים קשר ישיר עם קצין בכיר בעניין ביטחוני, ללא ידיעת/מעורבות הרמטכ"ל? ג. האם שר הביטחון רשאי לבצע תוכנית מסוג זה ללא אישור הממשלה או ראש הממשלה?

עד מלחמת ששת הימים לא הוגדרה במדויק חלוקת הסמכויות בין שר הביטחון לבין ראש הממשלה מחד ובין הרמטכ"ל מאידך. כך, כיבוש רמת הגולן נעשה בהחלטת שר הביטחון שנתן הנחיה ישירה לאלוף פיקוד צפון. בעקבות מלחמת ששת הימים נקבע "מסמך הקונסטיטוציה", לפיו כל אירוע עם משמעות אסטרטגית או שעלול להתפתח לכזה, שהב"ט חייב לקבל אישור מרה"מ והוא מחליט אם לשתף גם את הקבינט. מבחינה משפטית, המסמך מגדיר את גבולות המינוי של שהב"ט מבחינת רה"מ שמינה אותו.

שרי הביטחון

פער בין כהונותיהם של שרים שונים, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה

מס'	דיוקן	שם (תקופת חיים)	סיעה		תקופת כהונה				ממשלה
					תאריך עברי		תאריך לועזי
1		דוד בן-גוריון רה"מ ושר הביטחון (1886–1973)		מפא"י	ה' באייר ה'תש"ח	כ"ב בשבט ה'תשי"ד	14 במאי 1948	26 בינואר 1954	הממשלה הזמנית
									ממשלת ישראל הראשונה
									ממשלת ישראל השנייה
									ממשלת ישראל השלישית
									ממשלת ישראל הרביעית
2		פנחס לבון (1904–1976)			כ"ב בשבט ה'תשי"ד	כ"ט בשבט ה'תשט"ו	26 בינואר 1954	21 בפברואר 1955	ממשלת ישראל החמישית
(1)		דוד בן-גוריון רה"מ ושר הביטחון (1886–1973)			כ"ט בשבט ה'תשט"ו	ד' בתמוז ה'תשכ"ג	21 בפברואר 1955	26 ביוני 1963
									ממשלת ישראל השישית
									ממשלת ישראל השישית
									ממשלת ישראל השביעית
									ממשלת ישראל השמינית
									ממשלת ישראל התשיעית
									ממשלת ישראל העשירית
3		לוי אשכול רה"מ ושר הביטחון (1895–1969)			ד' בתמוז ה'תשכ"ג	כ"ג באייר ה'תשכ"ז	26 ביוני 1963	2 ביוני 1967	ממשלת ישראל האחת עשרה
									ממשלת ישראל השתים עשרה
				המערך מפא"י
									ממשלת ישראל השלוש עשרה
4		משה דיין (1915–1981)		רפ"י	כ"ג באייר ה'תשכ"ז	י"ג בסיוון ה'תשל"ד	2 ביוני 1967	3 ביוני 1974
				העבודה
				המערך העבודה
									ממשלת ישראל הארבע עשרה
									ממשלת ישראל החמש עשרה
									ממשלת ישראל השש עשרה
5		שמעון פרס (1923–2016)			י"ג בסיוון ה'תשל"ד	ד' בתמוז ה'תשל"ז	3 ביוני 1974	20 ביוני 1977	ממשלת ישראל השבע עשרה
6		עזר ויצמן (1924–2005)		הליכוד חרות	ד' בתמוז ה'תשל"ז	י"א בסיוון ה'תש"ם	20 ביוני 1977	26 במאי 1980	ממשלת ישראל השמונה עשרה
7		מנחם בגין רה"מ ושר הביטחון (1913–1992)			י"א בסיוון ה'תש"ם	ה' באב ה'תשמ"א	26 במאי 1980	5 באוגוסט 1981
8		אריאל שרון (1928–2014)			ה' באב ה'תשמ"א	א' באדר ה'תשמ"ג	5 באוגוסט 1981	14 בפברואר 1983	ממשלת ישראל התשע עשרה
9		משה ארנס (1925–2019)		חרות לא ח"כ	י' באדר ה'תשמ"ג	ט"ז באלול ה'תשמ"ד	23 בפברואר 1983	13 בספטמבר 1984
									ממשלת ישראל העשרים
10		יצחק רבין (1922–1995)		המערך העבודה	ט"ז באלול ה'תשמ"ד	י"ח באדר ה'תש"ן	13 בספטמבר 1984	15 במרץ 1990	ממשלת ישראל העשרים ואחת
									ממשלת ישראל העשרים ושתיים
									ממשלת ישראל העשרים ושלוש
11		יצחק שמיר רה"מ ושר הביטחון (1915–2012)		הליכוד	י"ח באדר ה'תש"ן	י"ח בסיוון ה'תש"ן	15 במרץ 1990	11 ביוני 1990
(9)		משה ארנס (1925–2019)			י"ח בסיוון ה'תש"ן	י"ב בתמוז ה'תשנ"ב	11 ביוני 1990	13 ביולי 1992	ממשלת ישראל העשרים וארבע
(10)		יצחק רבין רה"מ ושר הביטחון (1922–1995)		העבודה	י"ב בתמוז ה'תשנ"ב	י"ב בחשוון ה'תשנ"ו	13 ביולי 1992	4 בנובמבר 1995	ממשלת ישראל העשרים וחמש
(5)		שמעון פרס רה"מ ושר הביטחון (1923–2016)			י"ב בחשוון ה'תשנ"ו	א' בתמוז ה'תשנ"ו	4 בנובמבר 1995	18 ביוני 1996
									ממשלת ישראל העשרים ושש
12		יצחק מרדכי (1944–)		הליכוד-גשר-צומת הליכוד	א' בתמוז ה'תשנ"ו	ח' בשבט ה'תשנ"ט	18 ביוני 1996	25 בינואר 1999	ממשלת ישראל העשרים ושבע
(9)		משה ארנס (1925–2019)		הליכוד לא ח"כ	י' בשבט ה'תשנ"ט	כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט	27 בינואר 1999	6 ביולי 1999
13		אהוד ברק רה"מ ושר הביטחון (1942–)		ישראל אחת העבודה	כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט	י"ב באדר ה'תשס"א	6 ביולי 1999	7 במרץ 2001	ממשלת ישראל העשרים ושמונה
14		בנימין בן אליעזר (1936–2016)			י"ב באדר ה'תשס"א	כ"ז בחשוון ה'תשס"ג	7 במרץ 2001	2 בנובמבר 2002	ממשלת ישראל העשרים ותשע
				העבודה-מימד העבודה
15		שאול מופז (1948–)		הליכוד לא ח"כ	כ"ט בחשוון ה'תשס"ג	ו' באייר ה'תשס"ו	4 בנובמבר 2002	4 במאי 2006
				קדימה לא ח"כ					ממשלת ישראל השלושים
16		עמיר פרץ (1952–)		העבודה-מימד העבודה	ו' באייר ה'תשס"ו	ב' בתמוז ה'תשס"ז	4 במאי 2006	18 ביוני 2007	ממשלת ישראל השלושים ואחת
(13)		אהוד ברק (1942–)		העבודה	ב' בתמוז ה'תשס"ז	ז' בניסן ה'תשע"ג	18 ביוני 2007	18 במרץ 2013
				העצמאות					ממשלת ישראל השלושים ושתיים
17		משה יעלון (1950–)		הליכוד - ישראל ביתנו הליכוד	ז' בניסן ה'תשע"ג	י"ד באייר ה'תשע"ו	18 במרץ 2013	22 במאי 2016	ממשלת ישראל השלושים ושלוש
				הליכוד
									ממשלת ישראל השלושים וארבע
18		אביגדור ליברמן (1958–)		ישראל ביתנו	כ"ב באייר ה'תשע"ו	י' בכסלו ה'תשע"ט	30 במאי 2016	18 בנובמבר 2018
19		בנימין נתניהו רה"מ ושר הביטחון (1949–)		הליכוד	י' בכסלו ה'תשע"ט	י"ד בחשוון ה'תש"ף	18 בנובמבר 2018	12 בנובמבר 2019
20		נפתלי בנט (1972–)		הימין החדש	י"ד בחשוון ה'תש"ף	כ"ג באייר ה'תש"ף	12 בנובמבר 2019	17 במאי 2020
21		בני גנץ (1959–)		כחול לבן חוסן לישראל	כ"ג באייר ה'תש"ף	מכהן	17 במאי 2020	מכהן	ממשלת ישראל השלושים וחמש
									ממשלת ישראל השלושים ושש

שרים נוספים במשרד הביטחון

דיוקן	שם (תקופת חיים)	סיעה		יחד עם השר	תקופת כהונה				ממשלה
					תאריך עברי		תאריך לועזי
	מיכאל ביטון (1970–)		כחול לבן חוסן לישראל	בני גנץ	כ"ג באייר ה'תש"ף	ד' בתמוז ה'תשפ"א	17 במאי 2020	13 ביוני 2021	ממשלת ישראל השלושים וחמש

סגני שרים במשרד הביטחון

דיוקן	שם (תקופת חיים)	סיעה		סגן לשר	תחילת כהונה	סוף כהונה	ממשלה
	שמעון פרס (1923–2016)		מפא"י	דוד בן-גוריון	21 בדצמבר 1959	25 במאי 1965	ממשלת ישראל התשיעית
							ממשלת ישראל העשירית
				לוי אשכול			ממשלת ישראל האחת עשרה
							ממשלת ישראל השתים עשרה
			המערך מפא"י
	צבי דינשטיין (1926–2012)				17 בינואר 1966	5 ביוני 1967	ממשלת ישראל השלוש עשרה
				משה דיין
	מרדכי צפורי (2017–1924)		הליכוד חרות	עזר ויצמן	28 ביוני 1977	10 באוקטובר 1983	ממשלת ישראל השמונה עשרה
				מנחם בגין
				אריאל שרון			ממשלת ישראל התשע עשרה
				מנחם בגין
				משה ארנס
	מיכאל דקל (1994–1920)			יצחק רבין	3 בדצמבר 1985	22 בדצמבר 1988	ממשלת ישראל העשרים ואחת
							ממשלת ישראל העשרים ושתיים
			הליכוד
	עובדיה עלי (1945–)			משה ארנס	8 ביולי 1991	13 ביולי 1992	ממשלת ישראל העשרים וארבע
	מרדכי גור (1930–1995)		העבודה	יצחק רבין	4 באוגוסט 1992	16 ביולי 1995	ממשלת ישראל העשרים וחמש
	אורי אור (1939–)			שמעון פרס	27 בנובמבר 1995	18 ביוני 1996	ממשלת ישראל העשרים ושש
	סילבן שלום (1958–)		הליכוד-גשר-צומת הליכוד	יצחק מרדכי	9 ביולי 1997	13 ביולי 1998	ממשלת ישראל העשרים ושבע
	אפרים סנה (1944–)		ישראל אחת העבודה	אהוד ברק	5 באוגוסט 1999	7 במרץ 2001	ממשלת ישראל העשרים ושמונה
	דליה רבין (1950–)		דרך חדשה	בנימין בן אליעזר	7 במרץ 2001	1 באוגוסט 2002	ממשלת ישראל העשרים ותשע
			עבודה-מימד העבודה
	ויצמן שירי (1956–)				12 באוגוסט 2002	2 בנובמבר 2002
	זאב בוים (1943–2011)		הליכוד	שאול מופז	5 במרץ 2003	18 בינואר 2006	ממשלת ישראל השלושים
			קדימה
	אפרים סנה (1944–)		עבודה-מימד העבודה	עמיר פרץ	30 באוקטובר 2006	17 ביוני 2007	ממשלת ישראל השלושים ואחת
	מתן וילנאי (1944–)			אהוד ברק	2 ביולי 2007	19 בינואר 2011
			העבודה
							ממשלת ישראל השלושים ושתיים
	דני דנון (1971–)		הליכוד - ישראל ביתנו הליכוד	משה יעלון	19 במרץ 2013	16 ביולי 2014	ממשלת ישראל השלושים ושלוש
			הליכוד
	אלי בן-דהן (1954–)		הבית היהודי		19 במאי 2015	22 במאי 2016	ממשלת ישראל השלושים וארבע
				אביגדור ליברמן	30 במאי 2016	3 באוקטובר 2019
				בנימין נתניהו
			הליכוד אח"י
			אח"י
	אבי דיכטר (1952–)		הליכוד		28 באוקטובר 2019	17 במאי 2020
				נפתלי בנט
	אלון שוסטר (1957–)		כחול לבן	בני גנץ	28 ביוני 2021	מכהן	ממשלת ישראל השלושים ושש

מנכ"לי משרד הביטחון

מספר	דיוקן	שם	תחילת כהונה	סיום כהונה	הערה
1		לוי אשכול	1948
2		אליעזר פרי (פרלסון)	1948	1949
3		פנחס ספיר	1949	1951
4		זאב שינד	1951	1952
5		שמעון פרס	1952	1959	כיהן כממלא מקום בשנה הראשונה (1952–1953)
6		אשר בן נתן	1959	1965	כיהן כממלא מקום לשנה (1959–1960)
7		משה קשתי	1965	1970
8		ישעיהו לביא	1970	1972
9		יצחק עירוני	1972	1975
10		פנחס זוסמן	1975	1978
11		יוסף מעין	1978	1981
12		אברהם בן יוסף	1981	1982
13		אהרון בית הלחמי	1982	1983
14		מנחם מרון	1983	1986
15		דוד עברי	1986	1996
16		אילן בירן	1996	1999
17		עמוס ירון	1999	2005
18		יעקב תורן	2005	2006
19		גבי אשכנזי	2006	2007
20		פנחס בוכריס	2007	2010
21		אודי שני	2010	2013
22		דן הראל	אוגוסט 2013	מאי 2016
23		אודי אדם	מאי 2016	מאי 2020
24		אמיר אשל	מאי 2020	מכהן

לקריאה נוספת

• יצחק גרינברג, חשבון ועוצמה: תקציב הביטחון ממלחמה למלחמה, 1957–1967, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"ז, עמ' 237
• אריה בועז, שורשי משרד הביטחון: גיבוש המבנה ותחומי האחריות 1948–1952, הוצאת מודן, 2013.
• פרק בנושא הוצאות הביטחון של ישראל בפודקאסט הכלכלי "ערך מוסף", 17 בדצמבר 2016
• נחום גרוס, ‏הפן התקציבי של נצחון ששת הימים, קתדרה 90, דצמבר 1998, עמ' 168-167
• יצחק גרינברג, ביטחון לאומי ועוצמה צבאית – בין מדינאי למצביא, עיונים בתקומת ישראל 1, 1991, עמ' 190-170
• עמוס ירון, רוח המפקד, ידיעות ספרים, 2022, עמודים 254-174

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של משרד הביטחון (באנגלית)
• משרד הביטחון, ברשת החברתית פייסבוק
• משרד הביטחון, ברשת החברתית טוויטר
• משרד הביטחון, ברשת החברתית אינסטגרם
• משרד הביטחון, סרטונים בערוץ היוטיוב
• כל השרים במשרד הביטחון, באתר הכנסת
• מנכ"לי משרד הביטחון לדורותיהם
• שאול אמסטרדמסקי, חשיפת כלכליסט התקציב הסודי של משרד הביטחון נחשף, באתר כלכליסט, 14 במאי 2015
• תקציב משרד הביטחון בפרויקט מפתח התקציב של הסדנא לידע ציבורי