אלי ליפשטיין

מומחה למדעי המוות, היסטוריון של הרפואה המשפטית/פתולוגיה, סופר ומרצה ישראלי

אלי ליפשטיין (נולד ב-19 בדצמבר 1961, י"ב בטבת ה'תשכ"ב) הוא מומחה למדעי המוות, היסטוריון של הרפואה המשפטית/פתולוגיה, סופר ומרצה ישראלי, אשר חשף את פרשת נטילת האיברים מגופות במכון המשפטי 'אבו כביר', ללא אישור המשפחות.

אלי ליפשטיין
לידה 19 בדצמבר 1961 (בן 62)
י"ב בטבת ה'תשכ"ב
מדינה ישראל
מקום מגורים גבעתיים
עיסוק היסטוריון של הרפואה המשפטית
תואר
  • לימודי פרסום ויחסי ציבור במכללה למנהל - 1984
  • תואר שני בפסיכולוגיה משפטית באוניברסיטת לסטר (למידה מרחוק), אנגליה - 2000
  • לימודי רפואה משפטית, טכנאות נתיחה וחניטת גופות במכון אבו כביר ואוניברסיטת תל אביב - 1988
  • לימודי מדעי המוות וחניטת גופות - 2017 אירלנד

ביוגרפיה

עריכה

נולד בתל אביב להורים ניצולי שואה. אביו שימש כמפקח פדגוגי ברשת אורט ואימו כפרופסורית לביוכימיה במכון הוולקני.

קריירה

עריכה

לאחר תום לימודיו בפרסום, החל ליפשטיין לעסוק בתחום. באקראי, נתקל במודעה בעיתון אשר הציעה מסלול הסבה מקצועית לתפקיד עוזר בחדר נתיחה במכון לרפואה משפטית באבו כביר. בשנת 1986, ליפשטיין החליט לבקר במקום כהתנסות אנתרופולוגית, אך לבסוף הביע עניין רב בתחום והצטרף לתוכנית ההסבה. לאחר שנים, הביע את המשיכה לתחום "כאומנות בה מתנקז הצער, האלימות והרוע במקום אחד".

תחילת דרכו החלה באינתיפאדה הראשונה, בה הוא השתתף ביחד עם היועץ המשפטי בנתיחות של משתפי פעולה פלסטינים עבור השב"כ וצה"ל. לאחר מכן, התקדם לתפקיד טכנאי הנתיחות הראשי, ובהמשך מונה למנהל מחלקות בחדרי הנתיחה, ואף השתתף בנתיחה שלאחר המוות של ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין.

במהלך תפקידו, התעמת עם פרופ' יהודה היס לגבי נושא נטילת איברים ללא אישור המשפחות והסתרת מידע מהן. לאחר שלא זכה למענה, חשף את הסיפור במספר גופי תקשורת, מה שהוביל להדחתו של פרופ' היס ולמינויו של ד"ר חן קוגל כמחליפו, תוך שינוי שיטות העבודה במכון וקיום מבצע "מנוחה בכבוד" בו נקברו האיברים שנקצרו ללא רשות המשפחות בקברי הנפטרים. פרשה נוספת אותה חשף הייתה לקיחת ליבו של דודו טופז ללא רשות על ידי פרופ' היס.

ליפשטיין השתתף בוועדה בכנסת בנושא ילדי תימן החטופים, בה העיד על היסטוריית הנתיחות לאחר המוות שבוצעו בגופות התינוקות.

כיום, משמש ליפשטיין יועץ בנושאי הרפואה המשפטית ולחוות הדעת שמונפקות במכון, כהיסטוריון של המכון הפתולוגי ונחשב למומחה בתולדות הרפואה המשפטית בישראל, והוא מרצה בנושאים אלו עבור גופים ואירועים שונים.

ספרו

עריכה

בשנת 2008, הוציא ליפשטיין את הספר "חי בן המתים" (הוצאת אוריון), רומן העוסק באופי העבודה במכון המשפטי ועל לבטים שונים והתמודדויות, בנוסף למקרים מפורסמים כגון התאבדויות, נתיחת גופתו של יצחק רבין ועוד אירועים בעילום שם. הספר גם סוקר את היסטוריית המקום והאירועים שהובילו לפתיחתו, כולל תולדות המשפחה שהתגוררה במקום במקור.

הספר נחשב לרב מכר והוא נלמד בפקולטות להיסטוריה, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה וסוציולוגיה ברחבי ישראל.

בנוסף לספרו, ליפשטיין פרסם מאמרים, בין היתר לטובת האנציקלופדיה העירונית תל אביב.

תארים ולימודים אקדמאיים

עריכה
  • לימודי פרסום ויחסי ציבור במכללה למנהל - 1984
  • תואר שני בפסיכולוגיה משפטית באוניברסיטת לסטר (למידה מרחוק), אנגליה - 2000
  • לימודי רפואה משפטית, טכנאות נתיחה וחניטת גופות במכון אבו כביר ואוניברסיטת תל אביב - 1988
  • לימודי מדעי המוות וחניטת גופות - 2017 אירלנד

חיים אישיים

עריכה

מתגורר בגבעתיים, נשוי לדורית ואב לשניים.

קישורים חיצוניים

עריכה