אלכסנדרו ז'ר

אלכסנדרו ז'ר (Alexandru Jar‏; 19111988), שם העט של אלכסנדרו אברהם, סופר ומשורר קומוניסטי, יהודי רומני, מלוחמי מלחמת האזרחים הספרדית ולוחם ברזיסטנס הצרפתי, בעלה של גולדה (אולגה) בנצ'יק.

אלכסנדרו ז'ר
Alexandru Jar
אין תמונה חופשית
לידה 21 בספטמבר 1911
יאשי, ממלכת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בנובמבר 1988 (בגיל 77)
בוקרשט, הרפובליקה הסוציאליסטית של רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Alexandru Avram
עיסוק סופר, משורר עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג גולדה בנצ'יק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה רומנית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלכסנדרו ז'ר נולד ביאשי, רומניה בשם אלכסנדרו אברהם (Alexandru Avram) והלך לעולמו בבוקרשט. ז'ר, קומוניסט במחתרת, התחיל לפרסם את יצירותיו בכתבי עת כבר בשנת 1930. הוא השתתף במלחמת האזרחים בספרד ולאחריה עבר לצרפת, שם השתתף בלחימה של הרזיסטנס בתקופת מלחמת העולם השנייה. אשתו הראשונה, גולדה אולגה במצ'יק הוצאה להורג על ידי הנאצים על ידי עריפת ראשה. לאחר נפילת ממשלתו של יון אנטונסקו שב לרומניה והיה בין החברים הראשונים של איגוד הסופרים ופרסם שני ספרי שירה. הוא היה מראשי זרם ה"פרולטקולטיזם" בשירה (תרבות הפרולטריון), אך לאחר ששיריו לא זכו להצלחה גדולה מחוץ לחוגי חברי המפלגה הקומוניסטית, עבר לפרוזה. בשנת 1950 הוענק לו פרס המדינה. התחתן מחדש עם הרקדנית הבלט אלכסנדרה צ'לסקה אורליאנו. באביב 1956 התפרסמו ביקורות של ז'ר על רמת היצירות בזרם הפרולטקולטיזם וגם על חדירת יתר של המפלגה הקומוניסטית לתחום הפרט. ביקורתו ועמדתו האנטיסטליניסטית הביאו לתגובה נזעמת של הנהגת המפלגה הקומוניסטית, כולל נזיפה חריפה וסילוק מהמפלגה הקומוניסטית. שני אינטלקטואלים נוספים, המחזאי מיכאיל דוידוגלו והמבקר הספרותי יון ויטנר, גונו באופן רשמי על כך שלא הסתייגו מדבריו של ז'ר. המשוררים דוברי הונגרית אריק מייטני ויאנוש סאס ניסו להגן על ז'ר בפורומים של איחוד הסופרים. במשך עשר שנים לא הורשה ז'ר לפרסם דבר, אך לאחר מותו של גאורגיו דז' ועלייתו של צ'אושסקו הוחזר בשקט לזירת התרבות הפומבית והתחיל שוב לפרסם רומאנים.

מספריועריכה

  • Sânge şi vis 1946 "דם וחלום", שירה.
  • Poemul marii deşteptări 1946 "פואמת ההתעוררות הגדולה", שירה.
  • Moartea lui Iosif Clisci 1948 "מותו של יוסיף קליסצ'י", נובלה.
  • Evadare 1949 "הימלטות".
  • Sfârşitul jalbelor 1950 "הקץ לעתירות", רומן על רקע שביתת עובדי חברת הרכבות.
  • 1951 - La borna 202 -על העימות עם "מזימות" יוגוסלביה של טיטו
  • Marea pregătire 1952 "ההכנה הגדולה", רומאן על רקע שביתת עובדי חברת הרכבות.
  • Undeva pe Dunăre 1952 "אי-שם על הדנובה".
  • Cucuietul 1954 "בעל הכרבולת".
  • O poveste simplă 1955 "סיפור פשוט".
  • Legard cel însemnat 1966 "לגארד הדגול", רומאן סאטירי.
  • Trădarea lunii 1968 "בגידת הירח", רומאן.
  • Eu, Consula 1971 "אני, קונסולה", רומאן.
  • Naşul şi fericirea lumii 1976 "הסנדק ואושר הבריות", נובלות.

קישורים חיצונייםעריכה