אלכסנדר בוגן

אמן ופרטיזן יהודי

אלכסנדר בּוֹגֶן (קצנבוגן) (Alexander Bogen;‏ 24 בינואר 191620 באוקטובר 2010) היה צייר יהודי ופרטיזן.

אלכסנדר בוגן
לידה ינואר 1916
טרטו, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 באוקטובר 2010 (בגיל 94)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 20 באוקטובר 2010 עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
alexanderbogen.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אלכסנדר בוגן

ביוגרפיהעריכה

 
אלכסנדר בוגן - אנדרטה לפרטיזנים יהודים, גבעתיים
 
אלכסנדר בוגן - אנדרטת הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה, לטרון
 
לוחית זיכרון בכניסה לביתו של אלכסנדר בוגן

בוגן נולד בשם אלכסנדר (שוּרָה) קצנבוגן בדורפט שבאסטוניה. בהיותו בן שנתיים עברה משפחתו לעיר וילנה שפולין, שבה גדל. היה חבר בקבוצת "וילנה הצעירה". החל בלימודי ציור ופיסול באקדמיה לאמנות, שם גם סיים את לימודי המוסמך והמשיך בהשתלמות בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות (בוזאר) בפריז. בוגן שימש כפרופסור באקדמיה לאמנות בפולין וכמרצה לאמנות באוניברסיטה העברית.

עם תחילת מלחמת העולם השנייה הצטרף לארגון הפרטיזנים המאוחד (אף-פא-או) בגטו וילנה. ב-29 ביולי 1943 ברח ליערות נַארוֹץ' שבבלארוס, כ-200 ק"מ מווילנה, ופיקד על יחידה של כ-30 פרטיזנים יהודים. הוא הבריח יהודים מהגטו ליערות, אימן אותם ללחימה והוביל אותם לפעולות נגד הגרמנים. בתקופה זו צייר את חוויותיו, ואחדות מיצירות אלה נכללות באוספים של מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה, מוזיאון לוחמי הגטאות, מוזיאון יד ושם ומוזיאון השואה בוושינגטון. לאחר תום המלחמה השלים את לימודיו באמנות בווילנה. לימד באקדמיה לאמנות בלודז' שבפולין, ונודע כצייר, פסל, תפאורן ומאייר.

בשנת 1951 עלה לישראל עם אשתו רחל ובנו מיכאל. הקים את מחלקת האמנות בבית הספר ויצו צרפת. כיהן כיו"ר אגודת הציירים והפסלים בישראל בשנים 19691981.

עיצב את אנדרטת הפרטיזנים בלטרון, שנחנכה ב-9 באפריל 2008.[1]. כן פיסל בעץ את שער הכניסה למוזיאון ז'בוטינסקי במצודת זאב בתל אביב.

בשנת תשל"ד יצא לאור בהוצאת "יד ושם" אלבום ציוריו, "המרד". בשנת 2005 יצא לאור אלבום רטרוספקטיבי של יצירתו בישראל.

בוגן נפטר בתל אביב ב-2010, בגיל 94, ונקבר בבית העלמין קריית שאול לצד אשתו.[2]

עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתו ברחוב אבן שפרוט 7.

פרסיםעריכה

  • 1950 – פרס מטעם ממשלת פולין.
  • 1961 – פרס ההסתדרות.
  • 1962 – פרס משרד החינוך.
  • 1980 – פרס חבל ימי לישראל.
  • 1983 – פרס הנגב.
  • 1992 – פרס שלום עליכם.

לקריאה נוספתעריכה

  • ארט 2000 - ספר אמני ישראל : ציירים ופסלים, הוצאת סטודיו חיט, 1993

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר בוגן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ האנדרטה לפרטיזנים, לוחמי המחתרות והגטאות, באתר "הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה"
  2. ^ אלכסנדר בוגן באתר חברה קדישא ת"א–יפו.