פתיחת התפריט הראשי

אלכסנדר גולדשטיין (עסקן ציוני)

אלכסנדר גולדשטיין, 1941

אלכסנדר גולדשטיין (נולד ב-23 בנובמבר 1884, נפטר-1949) היה עסקן ציוני.

תוכן עניינים

חייועריכה

גולדשטיין נולד במינסק שברוסיה הלבנה. אביו משה היה סוחר משכיל שכתב מאמרים בעיתון "ראזסוויט", פרסם תרגום ברוסית למחזור התפילה היהודי לחגים, וספר ברוסית אודות ההיסטוריה של היהודים והיהדות. אמו חנה, בת למשפחת אליאשברג, הייתה גם היא בעלת השכלה רחבה. גולדשטיין למד בבית הספר עברית תנ"ך ותלמוד, ובאוניברסיטת סנקט פטרבורג הוסמך כד"ר למשפטים.

בין השנים 1904-1919 ובמהלך תקופת לימודיו באוניברסיטה, היה חבר במערכת העיתון "ראזסוויט", וכשזה נסגר בשנת 1915 בהוראת השלטונות, היה ממיסדי העיתון "יברייסקיה ז'יזן" שהחליפו. בשנת 1918 פרסם ברוסית את הספר "בתוך היהדות" על התפתחות והרעיונות בתוכה בשנים 1905-1917. גולדשטיין תרגם לרוסית את כתבי מרדכי זאב פיארברג שיצאו בהוצאה מיוחדת בשנת 1919. הוא פרסם מאמרים ציוניים וביקורות ספרותיות ברוסית אנגלית עברית יידיש וגרמנית, ותרגומים שלהם הופיעו גם בבולגרית ובהולנדית.

בסביבות שנת 1920 עבר להתגורר בלונדון[1].

אלכסנדר גולדשטיין נפטר בירושלים בשנת 1949.

פעילותו הציוניתעריכה

 
אלכסנדר גולשטיין ומנחם אוסישקין בלשכה הראשית של קק"ל

כבר מנעוריו עסק גולדשטיין בפעילות ציונית. בשנים 1909-1919 היה חבר "המרכז הציוני" ברוסיה[2] ודובר חשוב בוועידות הציוניות השונות שהתקיימו בעשור השני של המאה ה-20.

עם הקמת קרן היסוד בשנת 1920 בלונדון, עסק בארגון התעמולה והפעילות ברחבי אנגליה ובמשלחות מטעם הקרן בבולגריה[3] ובדרום אמריקה. בשנים הבאות המשיך להשתתף באינטנסיביות במשלחות מטעם התנועה הציונית וקרן היסוד ברחבי העולם וביקר במדינות רבות בצפון אמריקה, באפריקה באסיה[4] ובאוסטרליה[5]. בסוף שנת 1925 גורש מרומניה במהלך שליחות מטעם קרן היסוד[6].

גולדשטיין נחשב לנואם מוכשר היודע להלהיב ולסחוף את קהל מאזיניו. בביקוריו אלה זכה להצלחה בקרב מארחיו וקהל מאזיניו אשר עסקו בעידוד העלייה לארץ ישראל ובגיוס תרומות לפיתוח ובניין הארץ.

אלכסנדר גולדשטיין השתתף בכל הקונגרסים הציוניים החל מן הקונגרס הציוני השביעי, תוך שהוא ממשיך במסעותיו בקהילות היהודיות ברחבי העולם לעידוד העלייה והתרומה למפעל הציוני לכל אורך שנות השלושים של המאה העשרים.

בשנת 1933 עלה לארץ ישראל, קבע בה את מושבו, והתמנה ליושב ראש קרן היסוד בארץ ישראל.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה