פתיחת התפריט הראשי

מרדכי זאב פיארברג

סופר עברי באוקראינה, משכיל וחובב ציון

ביוגרפיהעריכה

אביו של פיארברג, שמעון, היה שוחט ממשפחה חסידית, וביקש ללמדו מלאכה זו, אך מרדכי הצעיר זועזע מהמלאכה (ולימים ביטא זאת בסיפורו "העגל"), וביקש מפלט מחלק ההלכה שבלימודי התלמוד. בבחרותו נמשך אחר ההשכלה. הוא אורס בשידוך בגיל 18, אך לא נישא מעולם, עקב מחלת השחפת שתקפה אותו בצעירותו, ושממנה לא החלים.

פיארברג הרבה גם לקרוא בכתבי ההשכלה, ודרכם התוודע לספרות ולשירת ימי הביניים העברית, ובמיוחד לשירת יהודה הלוי ולהגות העברית של התקופה. ליצירות אלו הייתה השפעה רבה על יצירתו. בשנת 1896 נסע להתרפא בוורשה, ושם התוודע לסופרים עבריים שונים, בהם נחום סוקולוב, שעודדו אותו להמשיך בניסיונותיו בכתיבת פרוזה, אך יעצו לו למשוך ידו מכתיבת שירה.

פיארברג התפרנס משכר סופרים ומקצבה שהעניק לו הנדבן קלונימוס זאב ויסוצקי בהשתדלות אחד העם.

הניסיון להוציא לאחר מותו את כל כתביו במקובץ לא עלה יפה בשל התנגדות אביו המסורתי לתכניהם.[1]

יצירתועריכה

פיארברג, ממבשרי הסימבוליזם בסיפורת העברית, פרסם מספר סיפורים קצרים בכתבי העת "הצפירה" ו"השילוח", בעידוד עורכו אחד העם. עד מותו ממחלתו עסק פיארברג בליטוש יצירתו העיקרית, הנובלה לאן?, שפורסמה זמן קצר לאחר מותו ב"השילוח". היצירה מתארת בפרוטרוט את לבטיו של צעיר בן-דמותו של המחבר, בשאלות של אמונה, השכלה, עם וגורל. התשובה לשאלה "לאן?" שניתנת ביצירה היא ארץ ישראל, שם יונחו יסודות ל"חברה חדשה". הלוך-רוח זה הפך את היצירה למרכזית בתודעת דורות של ציונים. רחוב "לאן" ברמת גן נקרא על שם יצירה זו, וכך גם הסמטאות "לאן א" ו"לאן ב" ברחוב פיארברג בתל אביב. גם בחיפה, באר שבע ופתח תקווה נקראו רחובות על שמו.

לקריאה נוספתעריכה

  • שמעון רבידוביץ, מרדכי זאב פיארברג: פרק בתולדות ספרותנו החדשה, ברלין: אור, תרפ"ג.
  • מרדכי זאב פייארברג: הסופר ויצירתו; ליקט והוסיף מבוא, הסברים וביבליוגרפיה: אדיר כהן, תל אביב: א’ זלקוביץ (ספריית השכל), תשכ"ח 1967.
  • 'מרדכי זאב פייארברג, 70 למותו', ילקוט ווהלין ד, כז (תשכ"ט), 4–22. (חמישה מאמרים)
  • מרדכי המפל, 'מתולדות חייו של מ.ז. פייארברג', הפועל הצעיר מ, 23 (תשכ"ט), 18–17.
  • ע'‫ אורי, 'מ.ז. פייארברג, שבעים לפטירתו', הדאר מח (תשכ"ט), 134–133.
  • אבינעם ברשאי, 'בן-הדור כראוי לדורו' מאזנים מט, 5 (תש"ם), 228–233.
  • משה ‬‫פלאי, 'בין-השמשות ובין-הזמנים (עיון במוטיבים מרכזיים בסיפורי מרדכי זאב פייארברג)', הדאר 60, כג (תשמ"א), 370–372.
  • יוסף אבן, '"דברים ורגשות כהים" בתמונות הנוף של מ"ז פייארברג', מחקרי ירושלים בספרות עברית א (תשמ"א), 105–115. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)
  • משה ‬‫פלאי, 'העבר הלאומי כדגם לסיפור ההווה: עיון במוטיבים מרכזיים בסיפורי מרדכי זאב פייארברג', הדאר 61, יח (תשמ"ב), 282–283; 61, יט, 293–295.
  • חמוטל בר-יוסף, 'איזה מין רומנטיקן היה פיארברג?', בקורת ופרשנות 23 (תשמ"ח), 87–116.
  • מנחם זהרי, 'מרדכי זאב פיארברג', בספרו עיוני ספרות ותולדה: מסות ובחינות, ירושלים: כרמל, תשס"ד, עמ' 48–54. (פורסם לראשונה ב"הבוקר", 3.4.59.)
  • ברוך קורצווייל, ספרותנו החדשה: המשך או מהפכה?, הוצאת שוקן, תשכ"ה, הפרק "מרדכי זאב פיירברג", עמ' 149–171.

קישורים חיצונייםעריכה

מיצירתו:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הירשיל־צעזער [זעצער], שיחות והגיונות, המליץ, 10 בספטמבר 1901.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.