פתיחת התפריט הראשי

אלכסנדר החמישי (אנטי-אפיפיור)

האנטי-אפיפיור אלכסנדר החמישילטינית: Alexander V;‏ 1339 - 14 במאי 1410), היה אנטי-אפיפיור בתקופת הקרע המערבי, מה-26 ביוני 1409 עד מותו.

אלכסנדר החמישי
Πέτρος Φιλάργης
Antipope Alexander V (1409-1410).JPG
לידה 1339
כרתים, יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 במאי 1410 (בגיל 71 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה San Francesco עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה סורבון, אוניברסיטת פדובה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק כומר קתולי עריכת הנתון בוויקינתונים
דת נצרות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שלט האצולה האפיפיורי של אלכסנדר החמישי

ביוגרפיהעריכה

פטרוס פילארגיס נולד בשנת 1339 בנאפוליס, כרתים, שהייתה חלק מהרפובליקה של ונציה. הוא הצטרף למסדר הפרנציסקני, ויכולותיו היו כאלה שהוא נשלח ללמוד באוניברסיטאות אוקספורד ופריז. כשהיה בפריז התרחש הקרע המערבי. פילארגיס תמך באפיפיור אורבנוס השישי, הוא חזר ללומברדיה, שם, הודות לתמיכתו של ג'אן גליאצו ויסקונטי, דוכס מילאנו, הוא הפך לבישוף הראשון של פיאצ'נצה (1386), לבישוף ויצ'נצה (1387), לבישוף נובארה (1389), ולבסוף לארכיבישוף מילאנו (1402).

לאחר בחירתו של האפיפיור אינוקנטיוס השביעי הקדיש פילארגיס כל מרצו לאיחוד המחודש של הכנסייה, אף על פי שהיו שני אפיפיורים יריבים. הוא היה אחד היזמים של מועצת פיזה, והתמרונים הפוליטיים שלו עוררו את אי שביעות רצונו של האפיפיור גרגוריוס השנים עשר, שהורה לשלול מפילארגיס את תפקידיו, הן כארכיבישוף והן כקרדינל.

במועצת פיזה (מה-25 במרץ 1409) בחרו הקרדינלים את פילארגיס לאפיפיור, והוא הוכתר ב-26 ביוני 1409, כאלכסנדר החמישי, מה שהפך אותו למעשה לאפיפיור המתחרה השלישי. בעקבות הבחירה בו, רוב המשטרים באירופה זיהו אותו בתור האפיפיור האמיתי, למעט ממלכת אראגון וממלכת סקוטלנד, אשר נותרו נאמנות לאפיפיור באביניון, ומדינות איטלקיות שונות, אשר דבקו באפיפיור הרומאי.

בתקופת שלטונו, שנמשכה עשרה חודשים, הייתה מטרתו של אלכסנדר החמישי להרחיב את התמיכה בו בסיוע צרפת, ובמיוחד את תמיכת לואי השני, דוכס אנז'ו, שלו הוא העניק את ממלכת סיציליה, לאחר שהוציא אותה מלדיסלאו, מלך נאפולי. הוא הכריז על כמה רפורמות: נטישת זכויות "שלל" ו"הנצחות", והקמת מערכת הבחירות הקנונית בקתדרלות ובמנזרים העיקריים. הוא גם חילק טובות הנאה ביד רחבה, שממנו נהנו המנדיקנטים במיוחד.

אלכסנדר החמישי מת ב-3 במאי 1410 בפתאומיות, בעת ששהה עם הקרדינל בלטזארה קוסה בבולוניה, ובמקומו נבחר האנטי-אפיפיור יוחנן העשרים ושלושה. עד המאה ה-20 נחשבו אלכסנדר ויורשו לאפיפיורים לגיטימיים, אולם כיום הם נחשבים כאנטי-אפיפיורים.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר החמישי בוויקישיתוף