פתיחת התפריט הראשי

ממלכת אראגון

ממלכת אָרָאגוֹן (או בשלב מוקדם יותר רוזנות אראגון) (באראגונית ובספרדית:Reino d'Aragón, בקטלאנית:Regne d'Aragó, בלטינית: Regnum Aragonum) הייתה אחת הישויות הפוליטיות החשובות בספרד של ימי הביניים. מרוזנות פיאודלית קטנה במאה ה-9 לספירה הפכה אראגון לשליטה של חבל אראגון במאה ה-12, ומאוחר יותר, לאחר איחודה עם קטלוניה, למעצמה צבאית באגן הים התיכון. מתוך איחודה בסוף המאה ה-15 עם ממלכת קסטיליה נולדה ספרד של העת החדשה.

Reino d'Aragón
Regne d'Aragó
Reino de Aragón
ממלכת אראגון
Siñal d'Aragón.svg Armas del soberano de Aragón.svg
דגל סמל
Reino de Aragón.svg
מפת ממלכת אראגון במהלך שלבי הרקונקיסטה.
יבשת אירופה
שפה נפוצה לטינית, נווארואראגונזית, קטלאנית, אראגונזית, קסטיליאנית,
עיר בירה סרגוסה
41°39′N 0°54′W / 41.650°N 0.900°W / 41.650; -0.900
משטר מונרכיה
הקמה
תאריך
רוזנות אראגון (וסאלית של ממלכת פמפלונה) משתדרגת למעמד ממלכה עצמאית.
1035
פירוק
תאריך
פרסום צווי נוּאֶבַה פְּלַנְטַה.
1715
ישות קודמת Bandera de Reino de Navarra.svg ממלכת פמפלונה
ישות יורשת Bandera de España 1701-1760.svg ממלכת ספרד
שטח בעבר 39,000 קמ"ר (נכון ל-1239)
אוכלוסייה בעבר 50,000 (אומדן) (נכון ל-1239)
דת נצרות רומית-קתולית

המקורותעריכה

ראשיתה המדויקת של רוזנות אראגון לא ידועה לנו. על כל פנים, ידוע שבתחילת המאה ה-9 הייתה רוזנות אראגון, אוסף של שלושה עמקים קטנים בפירנאים, כפופה למלכים הפרנקים. עם הזמן נחלשה ההשפעה של הפרנקים, והרוזנות התקרבה לממלכה שהתהוותה באותה תקופה בנווארה. הקשר התמסד בנישואיהם של יורשת העצר של אראגון ומלך נווארה (או פמפלונה) גרסיה השני; בנם סנצ'ו השני הוכתר ב-970 למלך על נווארה ואראגון גם יחד. הממלכה נשארה מאוחדת עד מותו של סנצ'ו השלישי.

ממלכת אראגוןעריכה

כשמת סנצ'ו השלישי, מלך נווארה הוקמה ממלכת אראגון כישות עצמאית, בידי רמירו הראשון (1063-1035).

רמירו הראשון ויורשיו סנצ'ו רמירס (1094-1063) ופדרו הראשון (1104-1094) כבשו בהדרגה שטחים מידי המוסלמים. בתקופתו של אלפונסו הראשון "הלוחם" (1134-1104) הורחבה הממלכה כמעט עד לגבולות הקהילה האוטונומית אראגון של ימינו. אחרי מותו המליכו אצילי הממלכה את אחיו, רמירו השני "הנזיר" (1169-1134). זה האחרון השיא את בתו לרמון ברנגר הרביעי, רוזן ברצלונה, ובכך למעשה אוחדו ממלכת אראגון ורוזנות ברצלונה לישות אחת. אלפונסו השני (1196-1169) היה המלך הראשון של אראגון שהיה בו בזמן גם רוזן ברצלונה. הוא כבש את הטאיפה ששלטה באזור טרואל ובכך השלים את הרקונקיסטה של אראגון; כן הוסיף לממלכתו את פרובאנס ורוסיון שבצרפת.

בתקופתו של חיימה הראשון "הכובש" (1213-1276) נוספו לממלכה האיים הבלאריים והטאיפות ששלטו באזור ולנסיה ומורסיה של היום. אזור מורסיה נמסר לקסטיליה, ובולנסיה הוקמה ממלכת חסות שהייתה כפופה לכתר אראגון. במאות ה-13 וה-14 הממלכה הקטלנית-אראגונית המשיכה להתפשט באזור הים התיכון, הן מבחינת הסחר הימי והן מבחינה פוליטית: פדרו השלישי "הגדול" (1276-1285) צירף לממלכה את סיציליה, חיימה השני (1291-1327) הוסיף את קורסיקה וסרדיניה, ובתקופתו של פדרו הרביעי (1336-1387) נוספו לתקופה גם הדוכסויות של אתונה ונאופטרייה ביוון, אך אלה האחרונות אבדו בזמן יורשו חואן הראשון.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ממלכת אראגון בוויקישיתוף