אלכסנדר מלינין

זמר רוסי

אלכסנדר ניקולייביץ' מליניןרוסית: Александр Николаевич Малинин; נולד ב-16 בנובמבר 1958) הוא זמר אסטרדה סובייטי ורוסי. בשנת 1997 הוענק לו תואר אמן העם של הפדרציה הרוסית, בשנת 2004 תואר אמן העם של אוקראינה.

אלכסנדר מלינין
Александр Николаевич Малинин
Александр Малинин (cropped).jpg
לידה 16 בנובמבר 1958 (בן 63)
סברדלובסק, ברית המועצות
שם לידה אלכסנדר ניקולייביץ' ויגוזוב
מוקד פעילות רוסיה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1989–הווה (כ־33 שנים)
מקום לימודים Ippolitov-Ivanov State Musical Pedagogical Institute עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמר
סוגה פופ, רוק, רומנסה
שפה מועדפת רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה, קרן יער, alto horn עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
http://www.malinin.ru/eng
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

בשנים הראשונות לשהותו במוסקבה הופיע ויגוזוב כחבר בלהקות שונות, עבד בפילהרמונית האזורית במוסקבה. 4 שנים לאחר הגעתו, הוא הצטרף ללהקה של סטס נמין. אלכסנדר לא שכח את הצמיחה המקצועית, ובמקביל לעבוד בלהקות פופולריות, למד בבית הספר למוזיקה.

1986 הייתה נקודת מפנה, מלינין נקלע לתאונה נוראית ושרד בדרך נס. הרופאים עשו ככל יכולתם, אך התחזית נשמעה מאכזבת. לדברי הרופאים, לאלכסנדר מחכה עכשיו כיסא גלגלים, והשירה לא באה בחשבון. בגיל 28 נראה היה שהאמן איבד הכל - עבודה, אשה, חברים, כישרון. הוא פנה לאלוהים והוטבל בכנסייה האורתודוקסית. היצירות של ולדימיר ויסוצקי עזרו גם הם, שאת שיריו האזין במשך ימים ארוכים. וקרה נס: אלכסנדר החל ללכת שוב, והכי חשוב - לשיר.

במהלך השנה, אלכסנדר קיבל הצעה מחבר אמריקאי, המלחין דייוויד פומרנץ (David Pomeranz), להגיע לארצות הברית להקליט אלבום סולו[1]. אלכסנדר שינה את שמו מויגוזוב למלינין וכבר הופיע איתו בפסטיבל רוק עם שירים אותם ביצע סולו לליווי הגיטרה שלו.

שנה לאחר מכן, בתחרות שירה "יורמלה 88", מלינין זכה להצלחה מרעישה בקרב הקהל והפרס העיקרי של הפסטיבל הוענק לאלכסנדר מלינין. האמן נבדל בסגנון מיוחד של ביצועים: הוא חזר למוזיקה עממית באופן של בלדות רוק, מה שנתן לשירים צליל ייחודי חדש. הרפרטואר של הזמר הועשר ברומנסים, בלדות לשירתם של ניקולאי גומיליוב, סרגיי יסנין וכן שירי עם פופולריים.

כעת לאלכסנדר הייתה הזדמנות להגשים את החלום עם מופע סולו, אותה כינה "הנשפים של אלכסנדר מלינין". במהלך הקונצרטים הראשונים בקומפלקס הספורט אולימפיסקי, שבר מלינין את כל שיאי הנוכחות: במשך 3 שבועות של הופעות ביקרו בקונצרטים 350 אלף צופים. הפורמט המקורי של ההופעה נהיה סימן ההיכר של הזמר, ואחרי הקונצרט הראשון הוא נתן יותר מעשרה כאלה[2].

בשנת 1994 הוזמן למונטה קרלו, שם קיבל את פרס "World Music Awards" כזמר הנמכר ביותר ברוסיה.

במשך 30 שנה של קריירת הסולו שלו, מלינין יצר יצירות מופת ווקאליות שזכרו במיוחד על ידי הקהל ינהם "מילים לשווא" (Напрасные слова), "פורוצ'יק גליצין" (Поручик Голицын), "הגברת גמילטון" (Леди Гамильтон), "סוס לבן" (Белый конь), "חופים" (Берега) .

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר מלינין בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה