פתיחת התפריט הראשי

למונח רומנסהספרדית: romanza) יש היסטוריה של מאות בשנים. ראשיתו בספרד, שם התייחס לבאלאדות סיפוריות, ובמאה ה-18 התחיל לשמש ליצירות ליריות פשוטות, לא רק לקול, אלא גם לכלים בלבד.[1] קובע, כי "בדרך כלל חדורה הרומנסה באיכות אישית או עדינה במיוחד".

תוכן עניינים

מוזיקה אינסטרומנטאלית בכותרת "רומנסה"עריכה

יצירה קלאסית או פרק מיצירה בשם "רומנסה" מתאפיינים במשקל משולש, כלומר, שלוש פעמות בתיבה.

מוצרט כינה בכותרת משנה "רומנצה" את הפרק השני של הקונצ'רטו לפסנתר מס' 20 ברה מינור (K.466), ובקונצ'רטו שלו לקרן יש "רומנסה ורונדו",

רוברט שומאן אהב במיוחד לכנות בשם רומנסה קטעי פסנתר ליריים

"Je crois entendre encore" ב"שולי הפנינים" של ז'ורז' ביזה משנת 1863 מכונה רומנסה בפרטיטורה

האריה "אאידה השמיימית" מתוך אאידה של ג'וזפה ורדי משנת 1871 מכונה "רומנצה"

"Wie einen Rosenknospe" מתוך "האלמנה העליזה" של פרנץ להאר מכונה "רומנסה"

לידרעריכה

לידר מאת פרנץ שוברט:

  • 114 ברשימת דויטש, "רומנצה" Ein Fräulein klagt’ im finstern Turm' ‏ (1814; 2 גרסאות)
  • 144 ברשימת דויטש, "רומנצה" 'In 'der Väter Hallen ruhte לקול ופסנתר (1816, סקיצה)
  • 222 ברשימת דויטש, "מינה האהובה" 'Schwüler Hauch weht mir herüber' לקול ופסנתר (1815, מופיעה גם כ""Lieb Minna. Romanze"
  • 907 ברשימת דויטש "הרומנצה של ריכרד לוונהרץ" 'Großer Taten tat der Ritter fern im heiligen Lande vie' לקול ופסנתר (1826?, שתי גרסאות, הגרסה השנייה היא אופוס 86)

גם מס' 3ב' של "רוזמונדה" מאת שוברט היא רומנצה.

רומנסות ללא מילים (Romances sans paroles)עריכה

מלחינים רבים כל כך במסורת הצרפתית כתבו "רומנסות ללא מילים", משנות ה-40' של המאה ה-19 ואילך[2] שהמשורר הרדיקלי פול ורלן פרסם מצדו אוסף של הפואמות האימפרסיוניסטיות שלו בשם "רומנסות ללא מילים" (1874)

רומנסה רוסיתעריכה

במהלך המאה ה-19 פיתחו אלכסנדר אלייבייב (1851-1787), אלכסנדר ורלאמוב (1848-1801) ואלכסנדר גוריליוב (1858-1805) את הזן הצרפתי של הרומנסה כקטגוריה סנטימנטלית של השיר האמנותי הרוסי. "עיניים שחורות" הוא אולי הדוגמה המוכרת ביותר לסוגה זו. דוגמאות ידועות אחרות לרומנסה הרוסית הן "זרח, זרח כוכבי" ו"אלה היו הימים". ,

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא רומנסה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מילון אוקספורד למוזיקה בעריכת מייקל קנדי, 1985, ניו יורק: הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, רומנסה
  2. ^ זיגיסמונד תאלברג, אנרי וייטאן, גבריאל פורה, קאמי סן-סאנס, ז'ורז' ביזה, אלכסנדר גילמן, אלכסנדר דריישוק, ססיל שמינאד, זיגמונט סטוייובסקי