אלכסנדר נורדשטיין
אלכסנדר נורדשטיין (12 בדצמבר 1878 – 12 בנובמבר 1948) היה מאנשי העלייה השנייה, המתיישב והמייסד הראשון שחזר לכפר סבא ההרוסה והחרבה, לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה על מנת לשקמה מהריסות המלחמה. עסק בחקלאות.
 | |
| לידה |
12 בדצמבר 1878 טאגאנרוג, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
12 בנובמבר 1948 (בגיל 69) כְּפַר סָבָא, ישראל |
| בת זוג | חנה לזרוב |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ילדות עריכה
אלכסנדר נולד ב-1872[1] בעיר טאגאנרוג שבקווקז, רוסיה הצארית לאביו שמשון נורדשטיין שהיה סוחר. בילדותו למד בחדר ובבית ספר עממי בעיר הולדתו ולאחר סיום לימודיו נשלח על ידי אביו ללמוד שענות. מאחר שלא אהב את מקצוע השענות נסע לאחיו, סולומון, שגר בעיירה טיפליס, שם עבד בחקלאות ושם גם התעורר בו "החיידק" הציוני.
העלייה ארצה עריכה
ב-1905 עלה אלכסנדר ארצה והחל לעבוד בפרדסי פתח תקווה, הצטיין בעבודתו והפך לאחר זמן מה למנהל עבודה. מאחר ששאף למשק משלו פנה לחברת "גאולה" וזו הקצתה לו חלקת קרקע באדמות שבבעלותה עליהן הוקמה בהמשך באר יעקב. ניסיון זה, להקמת משק עצמאי, לא עלה יפה ואלכסנדר חזר לעבוד כשכיר בסג'רה, בראשון לציון וברחובות.
ההתיישבות בכפר סבא עריכה
במהלך מלחמת העולם הראשונה הייתה כפר סבא בקו החזית בין האנגלים והטורקים וסבלה מהפצצות שהרסו חלקים ניכרים בה. ב-1919, לאחר סיום המלחמה, רכש אלכסנדר 26 דונם במושבה, בנה בה בית למשפחתו, הקים משק חקלאי ועזר לשקם את היישוב. ב-1921, במהלך מאורעות תרפ"א, נאלצה המשפחה (יחד עם עוד 11 משפחות שישבו במושבה באותה תקופה) לנטוש את אדמתה ולעבור לפתח תקווה וזאת כדי להינצל מפורעים ערביים שהתנפלו על כפר סבא והרסוה.
ב-1922 החליט אלכסנדר לחזור עם משפחתו לכפר סבא והיה הראשון מבין העוזבים שעשה זאת. בהגיעם לאדמתם מצאו את ביתם חרב ונאלצו לישון באוהל, אשר נקנה מעודפי הצבא הבריטי ובו אכסן את משפחתו בת שש הנפשות, עד שאלכסנדר שיקם את הבית. משפחת נורדשטיין חייתה בבדידות במקום והיה התושב הראשון של כפר סבא במתכונת הנוכחית[2] מכיוון שרק ב-1923 הגיעו שאר המתיישבים מפתח תקווה. אלכסנדר המשיך לפתח את המשק שלו וב-1926 נטע את הפרדס הראשון של כפר סבא.
ב-1933 עברה המשפחה לבית קבע בצידה המזרחי של המושבה שם הייתה חשופה להתנכלויות של ערביי כפר סבא הערבית. פעילות עוינת זו התגברה במהלך המרד הערבי הגדול (1936) אז הוכרחו בני הבית לשמור על ביתם מפני פורעים.
לאחר הקמת המדינה עריכה
לאחר קום המדינה והתרחבות היישוב, נמכר המקום ועקב קרבתו למרכז העיר הוא משמש לעסק מסחרי (חנות).
משפחתו עריכה
אלכסנדר נישא ב-1915 לחנה לזרוב (ביתם של אברהם שמעון לזרוב וקיילה לבית רייבי)[3][4]. לזוג נולד בן אחד (מנחם)[5]. אלכסנדר נפטר ב-1948 והובא לקבורה בבית הקברות בכפר סבא. חנה אשתו נפטרה ב-1958 ונקברה אף היא בכפר סבא.
הנצחה עריכה
ביתה של משפחת נורדשטיין, ברחוב תל חי, הוא חלק משביל הראשונים כפר סבא[6][7]. המבנה בשימוש מסחרי אך הוכרז כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ובכוונת עיריית כפר סבא לשפצו.
לקריאה נוספת עריכה
- צבי לבנה, נחמן תמיר, אנשי העלייה השנייה - פרקי זכרונות -כרך ד, הוצאת המרכז לחינוך ותרבות תל אביב, 1972, עמודים 108–110
קישורים חיצוניים עריכה
- דוד תדהר (עורך), "אלכסנדר נורדשטיין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2549
- שביל הראשונים ע"ש שרייבמן באתר "מוזיאון כפר סבא"
- אלכסנדר נורדשטיין באלבום המשפחות - ראשון לציון
הערות שוליים עריכה
- ^ קיימת אי התאמה בתאריך הלידה בין תדהר (1879) לפרטים שכתב בנו בספר "אנשי העלייה השנייה (1872)
- ^ כפר סבא הוקמה 3 פעמים כשהפעם השלישית הייתה ב-1923
- ^ לחנה היו אלו נישואין שניים לאחר שהתאלמנה מבעלה דב אדמוב בתקופת שהותם בארגנטינה
- ^ חנה אדמוב (לבית לזרוב), 1884 - 1958, באתר MyHeritage
- ^ בכפר - נחש הכישו, דבר, 7 ביולי 1944
- ^ חנה קליין, כפר סבא, מסלול, מעריב, 29 בדצמבר 1986
- ^ שביל הראשונים כפר סבא באתר משרד החינוך