אלעזר גלילי

אלעזר (לסיה) גלילי (6 בפברואר 1903 – 6 בינואר 1988) היה ממניחי היסוד למחשבה הצבאית העברית. נחשב אבי ההיסטוריה הצבאית הישראלית. מייסדה (יחד עם אליעזר לבנה) של הוצאת "מערכות" בשנת 1939, והעורך הראשי שלה ושל כתב העת "מערכות" עד 1967. בעל ידיעה אנציקלופדית בהיסטוריה צבאית וחוקר תקופת החשמונאים. כתב וערך ספרים ומאמרים רבים.

אלעזר (לסיה) גלילי

אלעזר (לסיה) גלילי
לידה	6 בפברואר 1903 עיירה במחוז סמולנסק שבאימפריה הרוסית
פטירה	6 בינואר 1988 (בגיל 84)
תאריך עלייה	1925
מדינה	ישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל
דרגה	אלוף-משנה
תפקידים בשירות
מפקד הוצאת "מערכות" ועורך ראשי שלה ושל כתב העת "מערכות"

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אלעזר גלילי (אסקוז) נולד בשנת 1903 בעיירה במחוז סמולנסק שבאימפריה הרוסית. ממייסדי תנועת השומר הצעיר ס.ס.ס.ר (לימים נצ"ח - נוער צופי חלוצי).

למד מזרחנות באוניברסיטת מוסקבה, ונאסר בשל פעילותו הציונית. עם שחרורו ב־1925 עלה לארץ ישראל, והיה ממייסדי קיבוץ אפיקים, בו היה חבר כל ימיו. ב-1930 השתתף בוועידת היסוד של מפא"י. בשנת 1936 יצא בשליחות הסוכנות היהודית ללונדון, לארגון תנועות הנוער ולקידום העלייה, ובמקביל ללמוד את מערך הכוחות המזוינים הבריטיים וליצור קשר עם אנשי מחשבה צבאית. באוקטובר 1938 חזר לארץ ישראל. עם חזרתו הוחלט על הקמת לשכה לייעוץ ביטחוני וטכני שבה יפעלו גלילי ואליעזר ליבנה, ותאסוף מידע על הנעשה בצבאות העולם ותציע דרכים לפיתוח היכולת הביטחונית ביישוב.

במרץ 1939, ערב מלחמת העולם השנייה, כתבו גלילי וליבנה מִזכר ובו קבעו כי לאור ההתפתחויות הבינלאומיות הצפויות תלוי עתידו של היישוב העברי בארץ ישראל בהפיכת ארגון "ההגנה" ל"אורגניזציה צבאית – חיל שדה עברי", שייתן תוקף ועוצמה למדיניות הפוליטית של הגופים האזרחיים ביישוב ליבנה וגלילי צפו כמה תרחישים לעימות צבאי עם הערבים לאור הגבלת המעורבות הבריטית עקב ההתרחשויות במישור הצבאי הבינלאומי. כן צפו ליבנה וגלילי כי במצבים מסוימים עשוי כוח זה להכריע את הכף בקרבות הצפויים להיערך בין בריטניה ובין איטליה במזרח התיכון. התזכיר נשלח על ידי חיים ויצמן לאישים שונים, ובהם קפטן לידל הארט, תחת הכותרת "מקומה של ארץ ישראל העברית במסגרת ההגנה בקיסרות במזרח התיכון", וגם למרכז מפא"י, אך לא נפל על אוזניים קשובות ולא הצליח להביא למפנה חיובי במדיניות הבריטית ערב קבלת הספר הלבן בשנת 1939. עם זאת, נראה שתזכיר זה שיקף במידה רבה את הלך הרוחות בקרב מפקדי "ההגנה" ומנהיגי היישוב בעת עריכתו.

משנת 1939 ועד סוף מלחמת העולם השנייה שימש כראש מחלקת התרבות של "ההגנה" (מחת"ר), ולמעשה היה קצין חינוך ראשי של הארגון. בשנת 1939 ייסד יחד עם אליעזר ליבנה את הוצאת "מערכות" ואת כתב-העת "מערכות", ובכך הקים במה לפיתוח החשיבה המדינית-צבאית הקיימת מאז ועד היום. היה עורך ראשי של הוצאת "מערכות" במסגרת "ההגנה" ובצה"ל עד לשנת 1967.

ב-1946 השתתף לסיה גלילי בחלק מישיבות ועדת החקירה האנגלו-אמריקנית, שבאה לארץ במסגרת המאמצים למנוע את החרפת הסכסוך. לימים הוא העיד על פרשה זו בכנס חוקרים בנושא 'תוכנית החלוקה' שהתקיים ב-1980:

"נחרתה במיוחד בזיכרוני, מן הפסיפס העשיר של הופעות ודמויות שבימי הוועדה האנגלו-אמריקנית, אמירה גלוית לב מפי אחיינו של המופתי לשעבר, הלא הוא ג'מאל אל-חוסייני. לנוכח ההתנגדות הערבית המוחלטת לכל תוכניות 'הפשרה', נשאל אל-חוסייני: מה איפוא יכול להיות הפתרון? תשובתו הפסוקה היתה: 'יכול להיות פתרון – פתרון על פי החרב – כזאת קרה בהיסטוריה!'. חברי הוועדה לא הגיבו [...] שאלה אחרת היא, מדוע הזמנה מתגרה וגלויה זו למלחמה [מפי חוסייני בפניי הוועדה האנגלו-אמריקנית, 1946], כפתרון שיכריע את גורל הארץ ויושביה, אינה מוזכרת ומובלטת מאז על ידינו, כתעודה הברורה ביותר, המשיבה חד משמעית על טיעוני הערבים ופרקליטיהם כנגד 'מזימת גירוש הערבים מן הארץ בכוח' של הציונות. דובר הערבים זרק אז בפנינו, ובפני הוועדה, את הכפפה בנחרצות וכמעט בהנאה. זהו ניגוד לבכי העשוקים, הנשמע מאז. אי פרסומה של 'כפפה' זו בוויכוח, בכרזה ושמא אף בתקליט, הוא אחד מגדולי המחדלים הזועקים שבהסברתנו בציבור. פרסומה, עשוי היה להיות המענה המזוקק ביותר לשאלה: 'מי אשם במלחמה' ".

גלילי נפטר ב-6 בינואר 1988 ונקבר בקיבוצו.

מספריו

• צבאות הערבים בדורנו: על רקע עמיהם ומדינותיהם, הוצאת מערכות, תש"ח
• קוים למערכות ישראל בימי הבית השני, הוצאת מערכות, 1951
• מערכת רפיח 217 לפסה"נ: טקטיקה, אסטרטגיה ולוגיסטיקה בעולם ההלניסטי, מוסד ביאליק, 1999

ספר לזכרו

• חקרי מלחמה: מאסף לזכרו של אלעזר (לסיה) גלילי מייסד מערכות ומפקדה הראשון / הוכן ומוגש על ידי החברה הישראלית להיסטוריה צבאית, מערכות-בית ההוצאה של צה"ל, תל אביב: מערכות, 1988.
• אלעזר (לסיה) גלילי : זכרונותיו וקווים לדמותו, 1997.

דמותו בספרות

דמותו של גלילי מככבת בספרו של אסף ענברי "הביתה", המספר את סיפורו של קיבוץ אפיקים, שגלילי נמנה עם מייסדיו. הספר מתאר בסגנון המאפיין את 'הביקורתיות הפוסט-מודרנית' (שעיקרה היא דימויים נטולי הקשר), את פעילותו המדינית הנוחה של גלילי בשליחות התנועה בזמן שמשפחתו של גלילי וחברי הקיבוץ שהוקם בהשראתו עובדים בפרך להגשמת הרעיונות שהגה.

קישורים חיצוניים

• בית "מערכות" שנים ראשונות, מערכות 270–271, אוקטובר 1979, עמ' 6–16
• ד"ר ישראל בן-דור, ‏70 שנות "מערכות", מערכות גליון 428-427, אוקטובר 2009, עמ' 99-90
• רשימת הפרסומים של אלעזר גלילי, בקטלוג הספרייה הלאומית
• אלעזר גלילי, דף שער בספרייה הלאומית
• אלעזר גלילי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

מאמרים שכתב:

• הים התיכון כבעיה אסטרטגית, מערכות 1, ספטמבר 1939
• מלחמת המנוע והשריון - ולקחה, מערכות 2, נובמבר 1939
• קוים למערכות ישראל בתקופת הבית השני, מערכות 9, נובמבר 1941
• קוים למערכות ישראל בתקופת הבית השני (חלק ב), מערכות 10 ינואר 1942
• קוים למערכות ישראל בתקופת הבית השני (חלק ג), מערכות 11 אפריל 1942
• קוים למערכות ישראל בתקופת הבית השני (סוף), מערכות 12 יולי 1942

מאמרים לזכרו:

• לזכרו של אל"מ (מיל') אלעזר (לסיה) גלילי, מערכות 311, מרץ 1988
• אל"ם (מיל') אלעזר (לסיה) גלילי לגבורות, מערכות 286, פברואר 1983