פתיחת התפריט הראשי

אפיקים

קיבוץ בישראל. נמצא בעמק הירדן

אפיקים הוא קיבוץ בעמק הירדןכביש 90 בין אשדות יעקב לבית זרע) המשתייך לתק"ם. שייך למועצה אזורית עמק הירדן. מקור השם נובע מהמיקום שבין שני אפיקי מים שעוברים בסביבתו - נהר הירדן ונחל הירמוך שבסביבה.

אפיקים
Afikim 6817.jpg
מגדל המים של אפיקים
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק הירדן
אזור התגוננות תבור 98
גובה ממוצע[1] ‎-199‏ מטר
תאריך ייסוד 1932
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 1,493 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎2.8%‏ בשנה עד סוף 2017

שגיאות פרמטריות בתבנית:מפה דינמית

פרמטרים [ קואורדינטות20, צבע סמן7, צבע סמן24, קואורדינטות18, צבע סמן13, צבע סמן12, צבע סמן6, שם16, צבע סמן3, צבע סמן2, צבע סמן9, צבע סמן23, צבע סמן17, קואורדינטות17, שם19, קואורדינטות19, קואורדינטות24, שם23, צבע סמן18, שם22, צבע סמן20, geotype1, קואורדינטות22, פריטים1, צבע סמן15, צבע סמן19, צבע סמן4, צבע סמן21, שם24, צבע סמן5, שם20, שם17, צבע סמן16, שם18, קואורדינטות21, צבע סמן14, צבע סמן11, שם21, צבע סמן10, צבע סמן22, קואורדינטות23, צבע סמן8 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ שם1, קואורדינטות1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מפת היישובים של מועצה אזורית עמק הירדן
באדום - אפיקים
בירוק - מיקום בניין המועצה
הקיבוץ בשנות ה-40
"לזכר ילדים נהדרים" (1944) מאת דב פייגין בקיבוץ. צילום משנת 1949.
הפסל "לזכר ילדים נהדרים" במיקומו הנוכחי בסמוך לגני הילדים

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

הקיבוץ נוסד בשנת 1932 על ידי חברי גרעין חניכי השומר הצעיר מרוסיה ונקרא "קיבוץ השומר הצעיר מס.ס.ס.ר" שנודע גם כקיבוץ "נצ"ח" - נוער צופי חלוצי, מרוסיה, כשם התנועה העולמית של השומר הצעיר[2]. הקבוץ נוסד כקיבוץ היעד של כל חברי השומר הצעיר העולים מברית המועצות ובהמשך גם של חברי השומר הצעיר מלטביה.

הקיבוץ התארגן בקיץ 1924 וחברי הגרעין עבדו באדמות ווזיה שליד ראש פינה, כפועלי בניין בעפולה[3], בחיפה, ובזכרון יעקב והחזיקו את הקיבוץ בטירה[4]. בקיץ 1927 התרכזו חברי הקיבוץ באזור עמק הירדן. חלקם עבדו עבור חברת החשמל בנהריים והשאר עבדו בבניית בתי קבוצת כנרת בנקודת הקבע על הגבעה והתגוררו ברפת שבכנרת[5]. החיכוך עם הפועלים האחרים של חברת החשמל הביא לעזיבה רבה, ובעקבות זאת בקשו, ולבסוף השיגו, רשות לפועלי הקיבוץ להתגורר בכנרת ולהמשיך לעבוד בנהריים. בקיץ 1928 מנה הקיבוץ כ-60 חברים[6]. במרץ 1929 כבר היו בקיבוץ כ-90 חברים, הודות לעליית חברים מברית המועצות. עם תום בניית קבוצת כנרת עברו חברי הקיבוץ לחצר כנרת, שהתפנה לאור מעבר חברי קבוצת כנרת לבתי הקבע שנבנו עבורם. בתקופה בכנרת החלו החברים בהנחת היסודות לנקודת הקבע בהקמת משתלה וסידור בסיס ללול[7][8].

בשנת 1932 עבר הקיבוץ למקומו הנוכחי. בהתחלה נקרא "הנקודה" או "טוצ'קה" (נקודה ברוסית), עד שיעקב פלמוני הציע לחבר הקבוצה ישראל חופש את השם "אפיקים", כי הקיבוץ ישב בין אפיקי הירדן והירמוך, והשם התקבל באספת הקיבוץ[9]. באותה שנה הגיעה קבוצת חלוצות מלטביה כנציגות למכבייה הראשונה בתל אביב ומשם הגיעו לקיבוץ ורובן נישאו לחברי הקיבוץ. במרוצת הזמן קלט הקיבוץ גרעינים נוספים, רובם עולים מאירופה ומקצתם ילידי ישראל.

בתקופת מלחמת העולם השנייה התגייסו 37 מחברי אפיקים לגדודים העבריים.

בזמן מלחמת העצמאות שימש הקיבוץ לבסיס של הפלמ"ח, ולאחר הקמת מדינת ישראל שימש כבסיס נח"ל. בקיבוץ קיים אולם הספורט "בית איתמר" שנקרא על שמו של איתמר גולני, בן הקיבוץ שנהרג במלחמת העצמאות. דמותו של גולני מונצחת בציור פרסקו שצייר הצייר היהודי-אמריקני שלדון שונברג באולם הספורט בשנת 1953[10].

הקיבוץ השתייך בעבר לקיבוץ המאוחד. עם הפילוג בקיבוץ המאוחד, לא התפלג כרבים מהקיבוצים, עזב את הקיבוץ המאוחד והצטרף כולו לקבוצת המיעוט בקיבוץ המאוחד, אשר הקימה את איחוד הקיבוצים המזוהה עם מפא"י (לאחר מכן: איחוד הקבוצות והקיבוצים) וחבר הקיבוץ יוסף יזרעאלי נעשה המזכיר הראשון של התנועה החדשה.

אפיקים הוא מגדולי הקיבוצים ומראשוני התעשייה הקיבוצית שנהנה עשרות שנים מחסותו של דוד בן-גוריון. אך מוקדם מאד גם השתלטה עליו הנהגה שעיקרה במידה רבה את הדמוקרטיה שלו. ספרו של אסף ענברי "הביתה" מספק קריאה מהנה בתולדות הקיבוץ אבל ניתוח סוציולוגי מפורט המשתמש בנתונים נוספים מלמד כי שליטה בלתי-דמוקרטית של שלושת מנהיגיו ונאמניהם אומנם תרמה לצמיחתו המהירה אבל לא תמיד שרתה את טובת החברים כפי ששירתה את המנהיגים[11].

שנים רבות פעל באפיקים מפעל הלבידים "קלת". בין פעילויות הקיבוץ היו סדר פסח רב-משתתפים עם מקהלה מקומית גדולה; מגרש שעשועים עם שפע של מתקנים בחג העצמאות; טקס חקלאי בחג השבועות; חגיגות פורים למבוגרים וילדים. באפיקים קיימת פעילות ספורט כגון כדורגל, התעמלות, כדורמים, כדורעף, ועוד. ספריהם של אריה אופיר ("אפיקים דרכו של קיבוץ") ושל אסף ענברי ("הביתה"), ועוד - מספרים את תולדות הקיבוץ.

מקיבוץ אפיקים יצא אחד הסופרים היותר פופולריים, אסף ענברי נולד בקיבוץ אפיקים, הבכור מבין שלושה ילדים. ב-1988 פרסם בכתב העת "פרוזה" מסה ראשונה מפרי עטו שעסקה בעמוס עוז. שירת בגלי צה"ל, שם ערך את תוכנית הבוקר של אלכס אנסקי "שבע אפס שבע" ובמקביל החל לפרסם סיפורים ומאמרים בעיתונים רבים תחת שבעה שמות-עט שונים, ביניהם דוד בש, איתי לדרמן ויריב שכטר. בראיון ברדיו עם יעקב אגמון הוא החשיב תקופה זו כתקופת הכשרה אינטנסיבית ביותר בכתיבה שסייעה לו רבות בהמשך דרכו. לאחר שסיים את שירותו הצבאי המשיך לפרסם סיפורים ומסות בעיתונים שונים במסגרת עבודתו בהם.

ענברי למד ספרות כללית ופילוסופיה במסגרת התוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן באוניברסיטת תל אביב. עבודת המוסמך שלו חקרה את "מבנה המציאות ביצירתו של נאבוקוב" והוגשה בשנת 2000. הוא המשיך ללימודי ספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן, שבה כתב עבודת דוקטור בנושא: "הגותו הספרותית-תרבותית של ביאליק" (הוגשה בשנת 2008).

אתרים בקרבת היישובעריכה

  • תל עובדיה - אתר פרהיסטורי הנחשב לאחד האתרים הקדומים ביותר בעולם ובעל חשיבות רבה בקנה מידה עולמי להבנת האבולוציה של האדם. האתר התגלה במאי 1959, בעת שטרקטור של קיבוץ אפיקים עסק בהכשרת הקרקע לחקלאות.

גלריית תמונותעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • אריה אופיר (עורך), אפיקים במחצית יובלה, קובץ דברי חברים. הוצאת קיבוץ אפיקים, 1951.
  • מוריס פוליטי, גדרות-המלך, הוצאת עם עובד, 1963, רומן מתורגם מצרפתית על המאבקים האישיים והאידאולוגיים בחברה הקיבוצית בשנות החמישים מנקודת מבטו של עולה המתקשה להסתגל לחיי שיתוף. המחבר, יליד אתונה שכתב בצרפתית, ישב בשנים אלה בקיבוץ אפיקים וכתב שם את המחזה על חיי קיבוץ, "מעיינה" ("הבימה", 1956).
  • אריה אופיר, אפיקים: דרכו של קיבוץ. הוצאת עם עובד, 1986.
  • אסף ענברי, הביתה, ידיעות ספרים, 2009, ספר עלילתי המבוסס על קורותיו האמיתיות של קיבוץ אפיקים.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אפיקים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ לקראת שנת העשור של השומר הצעיר ברוסיה, דבר, 16 ביוני 1931
  3. ^ מהבחירות, דבר, 22 בנובמבר 1925
  4. ^ הקבוץ מ ס.ס.ס.ר, השומר הצעיר, 10 בפברואר 1928
  5. ^ כנרת, דבר, 11 בינואר 1928
  6. ^ קיבוץ השומר הצעיר מססס"ר, דבר, 27 באוגוסט 1928
  7. ^ קבוץ השומר הצעיר מס.ס.ס.ר בכנרת, דבר, 6 במרץ 1929
  8. ^ קבוץ השומר הצעיר מס.ס.ס.ר, דבר, 18 בפברואר 1930
  9. ^ אורי משגב, 37,960 ימי חופש, המוסף לשבת, ידיעות אחרונות, 30 באפריל 2010
  10. ^ רון ברטוש, שלדון שונברג בישראל, 1956-1948, המחלקה לאמנויות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע; ברוש, תל אביב, 2015, עמ' 36-31.
  11. ^ ר. שפירא האמת על הקיבוץ, פרדס, חיפה, עמ' 191–195, 204-205.
 
נערים בקיבוץ אפיקים, 1953