מוסד ביאליק

הוצאה לאור ישראלית

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק. מנהלו ומעצב דמותו, שכיהן בתפקידו מעת היווסדו ועד סוף שנות ה-60, היה משה גרדון (בנו של שמואל לייב גורדון), שקודם לכן היה מראשי רשת החינוך העברית בפולין "תרבות" וממנהיגי המפלגה הציונית-סוציאליסטית "התאחדות הפועל הצעירצעירי ציון" בפולין. מוסד ביאליק מאוגד כחברה לתועלת הציבור. המוסד שוכן בירושלים.

מוסד ביאליק
נתונים כלליים
מייסדים ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1935–הווה (כ־89 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה תעשיית ההוצאה לאור עריכת הנתון בוויקינתונים
יו"ר אלי דוקורסקי
 
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הקמת המוסד עריכה

על הקמת מוסד ביאליק הוחלט בישיבה של הסוכנות היהודית בנובמבר 1934, על פי הצעתו של נחום סוקולוב[1] ובהסכמה עם אגודת הסופרים וקרן היסוד שהקציבה להקמת המוסד 5,000 לא"י[2]. המוסד נועד לכינוס שיטתי של התרבות היהודית וטיפוח מתמיד של הספרות והלשון העברית[3][4]. ההחלטה התקבלה זמן מה לאחר ש"הברית העברית העולמית" החליטה להקים לזכר ביאליק את "קרן ביאליק", קרן עצמאית, נוספת על קרן היסוד והקרן הקיימת לישראל[5], לצורך הקמת מפעל לכנוס של אוצרות הספרות היהודית, ביצור החינוך היהודי בגולה ותמיכה בספרות העברית ובוועד הלשון העברית[1]. עלתה הטענה שמוסד ביאליק הוקם כדי לטרפד את הקמת "קרן ביאליק"[6][7].

ישיבה ראשונה של הנהלת המוסד, שכללה שלושה נציגים של הסוכנות היהודית, נציג של הוועד הלאומי, נציג קרן היסוד, נציג של אגודת הסופרים העבריים ונציג ועד הלשון, התכנס ב-12 בפברואר 1935[8].

בשנה הראשונה הוציא המוסד שנתון לזכר ביאליק בשם "כנסת"[9], הכריז על פרסים לספרות וספרי עיון[10], העביר תמיכה לוועד הלשון[11] ולחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה[12] והחל בהכנת ספרים על הציונות ותולדות היישוב היהודי בארץ ישראל[13][14].

הנהלה עריכה

בראש המוסד עמד עד 1948 יצחק גרינבוים, נציג הסוכנות היהודית. עמו כיהנו, בין השאר, פרופ' חיים יהודה רות, נציג האוניברסיטה העברית, אריה לייב יפה, נציג קרן היסוד ופישל לחובר, נציג אגודת הסופרים העבריים. לאחר פטירתו, נתמנו להנהלת המוסד: ש. שלום ויצחק למדן[15]. בשנת 1955 התמנו להנהלת המוסד פרופ' ש. אדלר, יגאל ידין ודוד שמעוני[16]. מנהל המוסד במשך כ-25 שנה היה יצחק טאוב. במהלך העשור השני של המאה ה-21 היו עמוס יובל ורפאל ברוכיאן מנהלי המוסד. מאז 2019 מכהן בתפקיד המנהל הכללי זאב קינן.

במשך שנים רבות עמד בראש המוסד היו"ר, שר החינוך לשעבר אהרן ידלין, עד פטירתו באוגוסט 2022. ראש עיריית קריית ביאליק אלי דוקורסקי מכהן כיו"ר זמני מאז ינואר 2023.[17]

פעילות עריכה

 
מוסד ביאליק בשבוע הספר העברי, ירושלים 2013

במהלך השנים התקיים דיון ציבורי על המשקל שעל המוסד לתת לכל אחת ממטרותיו. אגודת הסופרים דרשה לתת משקל משמעותי לתמיכה בספרות העברית של ההווה, ובימי הקמת המוסד אף איימה שלא תשתתף במוסד אם לא יוענק לפחות 40% מתקציבו למטרה זאת. מנגד, העמדה שנבחרה בפועל הייתה להשקיע את מירב המאמצים בעבודת כינוס נכסי צאן הברזל של התרבות העברית והיהודית[18][19]. גם בתוך עבודת הכינוס נחלקו הדעות האם יש להשקיע את עיקר המאמץ בהוצאת מהדורות עממיות של הספרים החשובים ביותר, או להוציא לאור ספרים נדירים שיעדם מצומצם יותר. באופן כללי ניכר שהנהלת המוסד שמה דגש רב יותר על הגישה האחרונה[20], בנימוק שהוצאות עממיות של ספרי יסוד יצאו בהוצאות אחרות. לפרסי מוסד ביאליק שחולקו בתחילת 1936 לא היה המשך, ושנתון הכנסת יצא במשך עשור ואז נפסק[21].

המוסד עסק במהלך השנים בתרגום ספרי מופת של עמי העולם. ביוזמת דוד בן-גוריון הואצה הפעילות בתחום זה בסוף שנות ה-50. עד שנת 2021 הוציא המוסד תרגומים של יותר מ-100 ספרי מופת[22].

במשך השנים הוציא המוסד בממוצע כ-30-25 ספרים לשנה[23][24][25]. כיום כוללת פעילות המוסד הוצאה לאור בתחומים רבים, ובהם יהדות, מקרא, ספרות יפה, שירה, תולדות ארץ ישראל, היסטוריה, תולדות האמנות, מזרחנות, משפט, מדעי החברה, רפואה, פילוסופיה, תרגומי מופת ובלשנות.

ספרים בולטים שיצאו לאור ב"מוסד ביאליק" עריכה

בשנות ה-40:

  • אשר ברש, אהבה זרה, (רומן), מוסד ביאליק, ירושלים, 1939.
  • ד"ר פ"א טיילהבר, אטלס היסטורי של עם ישראל; בעריכתו הגרפית של י' שפירא; ובהשתתפות חבר אנשי מדע מומחים לכל תקופה ופרשה, בשני מחזורים ..., תל אביב: י' שפירא בסיוע מוסד ביאליק, 1941.

בשנות ה-50[7]:

בשנות ה-60:

בשליש האחרון של המאה ה-20:

ספרים בולטים נוספים:

מימון עריכה

מוסד ביאליק מתאפיין בכך ששיקוליו בקביעת מדיניות ההוצאה לאור הם תוכניים ביסודם והשיקולים התקציביים הם משניים[25], הודות להסתמכותו על מימון הסוכנות היהודית ולאחר מכן של ממשלת ישראל. עם זאת, כמעט מאז היווסדו עלו טענות על היעדר תקציב מספק לפעילותו של המוסד. באוגוסט 1937 יצאה אגודת הסופרים נגד החלטת הקונגרס הציוני לצמצם את תקציבו של המוסד[27]. בשנת 1951 תבע המוסד מהקונגרס הציוני לשלש את תקציבו כדי שיוכל למלא את מטרתו[24]. בשנת 1955 איים הקורטוריון של המוסד בהתפטרות אם הנהלת הסוכנות היהודית לא תגדיל את תקציבו[28]. במהלך שנות ה-90 קיצצה ההסתדרות הציונית באופן דרסטי את התמיכה למוסד ובעקבות זאת פנה המוסד לממשלה בדרישת סיוע. קבוצת חברי כנסת אף העלתה הצעת חוק להפיכת המוסד לגוף ממלכתי במטרה לאפשר העברת תקציב אליו ממשרד האוצר[29][30]. בשנים האחרונות קיבל המוסד תמיכה שנתית של כ-1.5 מיליון ש"ח ממשרד התרבות והספורט אולם בשנת 2021 החליט משרד התרבות והספורט לבטל את תקנת התמיכה שממנה קיבל המוסד את תקציבו.

הוצאת מוסד ביאליק חברה בהתאחדות המו"לים בישראל.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מוסד ביאליק בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 ועידת הברית העברית העולמית, דואר היום, 8 באוקטובר 1934
  2. ^ מוסד ביאליק, דבר, 16 בנובמבר 1934
  3. ^ החלטות ועידת הסופרים, דבר, 10 במאי 1935
  4. ^ תכנית למוסד ביאליק, דבר, 24 בינואר 1935
  5. ^ ב.ד., מדינר לפרוטה, דואר היום, 20 בנובמבר 1934
  6. ^ ההר הוליד - מדריכים, דואר היום, 20 בספטמבר 1935
  7. ^ 1 2 מוסד ביאליק, חרות, 19 ביולי 1957
  8. ^ הישיבה הראשונה של הקורטוריון למוסד ביאליק, דואר היום, 24 בפברואר 1935
  9. ^ כנסת לזכר ח.נ. ביאליק, דואר היום, 25 באוקטובר 1935
  10. ^ פרסים ספרותיים של מוסד ביאליק, דואר היום, 13 בספטמבר 1935
  11. ^ מלון לעבודת חשמל, דואר היום, 13 בספטמבר 1935
  12. ^ החברה העברית לחקירת ארץ ישראל, הצופה, 28 בינואר 1938
  13. ^ איך יפעל מוסד ביאליק, דבר, 19 בדצמבר 1935
  14. ^ "ספר הציונות: מבחר הספרות הציונית ורשמי התנועה ומפעליה בהשתלשלותם ההיסטורית". (חמישה כרכים), מו"ל בלתי ידוע, תרצ"?, בעריכתו של מוסד ביאליק (מאתר הספרייה הלאומית)
  15. ^ בירור סופרים בעניין מוסד ביאליק, דבר, 18 באוגוסט 1948
  16. ^ שיפור פעולות המגבית בדיוני הנהלת הסוכנות, דבר, 15 בנובמבר 1955
  17. ^ ההסתדרות הציונית העולמית בחרה בראש עיריית קריית ביאליק, אלי דוקורסקי, לתפקיד יו"ר של מוסד ביאליק, ניוזים צפון, 30 בינואר 2023
  18. ^ ש. שלום, מוסד ביאליק, דבר, 30 בדצמבר 1955
  19. ^ ראו לדוגמה: מ.י. בן גבריאל, למה ומדוע?, דבר, 23 באוקטובר 1940
  20. ^ יצחק בצלאל, קוראי הדורות, דבר, 9 במרץ 1973
  21. ^ מ. אג"ף, על יבול ספרותינו בתש"ז, הצופה, 14 בספטמבר 1947
  22. ^ ד"ר מרדכי נאור, עלינו להקים את מדינת הרוח, באתר הארץ, 24 באפריל 2011
  23. ^ 7 שנים למוסד ביאליק, דבר, 10 באוקטובר 1943
  24. ^ 1 2 מוסד ביאליק תובע מהקונגרס הגדלת תקציבו השנתי, הצופה, 24 באוגוסט 1951
  25. ^ 1 2 3 דבורה הירשפלד, מתשכ"ה לתשכ"ו בשדה ספר, דבר, 1 באוקטובר 1965
  26. ^ הוקמה חברה להוצאת הביבליוגרפיה העברית, דבר, 1 באוגוסט 1960
  27. ^ אגודת הסופרים מתמרמרת, הצופה, 27 באוגוסט 1937
  28. ^ א.ח. אלחנני, מוסד ביאליק לאן?, דבר, 23 בנובמבר 1956
  29. ^ הישיבה המאה ושלושים וארבע של הכנסת החמש עשרה יום רביעי, ט"ז בתמוז התש"ס (19 ביולי 2000), דיון ב"הצעת חוק מוסד ביאליק, התש"ס-2000", אתר הכנסת
  30. ^ פרוטוקול מס' 381, מישיבת ועדת החינוך והתרבות, יום שני, ט"ז טבת התשס"ב (31.12.2001), שעה 11:00