אלפרד וליש
אלפרד וליש ואגווצ'אי (תואר אצולה) (בהונגרית: Wellisch Alfréd; פשט, 6 במאי 1854 – בודפשט, 16 בדצמבר 1941) היה אדריכל יהודי-הונגרי, המתכנן של מאות בתי דירות בבודפשט, אביו של האדריכל אנדור וליש (שינה את שמו לאנדור וצ'אי).
 | |
| לוח זיכרון על בית ברובע 13 שתוכנו על ידי אלפרד וליש | |
| לידה |
6 במאי 1854 פשט, ממלכת הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
16 בדצמבר 1941 (בגיל 87) בודפשט, ממלכת הונגריה |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| השכלה |
האקדמיה לאמנויות היפות (1881) |
  | |
ביוגרפיה עריכה
וליש נולד במשפחה יהודית בפשט כבנו של נתן וליש. עד 1876 למד בקרלסרוהה ואחר כך בווינה אצל תיאופילוס הנס ובסוף בפריז בבית הספר לאמנויות יפות. אז התיישב בבודפשט בשנת 1881, שם גם פתח את משרדו. בין השנים 1881–1992 היה חבר בתא הבונים החופשיים אטווש, ואחר כך היה חבר מייסד של תא הבונים החופשיים "הרפורמה", ממנו פרש בשנת 1896. כאדריכל הוא קיבל הזמנות רבות, תכנן את מטה מכרה הפחם שלגוטריאן ברחוב אראן יאנוש, את הגימנסיה הראשית ברחוב טוואסמזה, את בית היתומים היהודי לבנים בפאשור וכן וילות רבות. (על פי הלקסיקון יהודי הונגרי הוא תכנן יותר מ-200 בנייני דירות. הוא היה גם חבר במועצה הלאומית לבנייה ציבורית, ייסד מספר קרנות צדקה ותרבות, כמו פרס וליש לזוכי מכרזים שהוענק על ידי אגודת האדריכלים ההונגרית מדי שנה מאז 1903 לסטודנטים באוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה וכלכלה וכן לחברים הנספחים באגודה. כהכרה בעבודתו כאדריכל, כפטרון וכנדבן וכן עבור עבודתו כחבר המועצה המרכזית הלאומית לבנייה ציבורית, הוענק לו בשנת 1910 תואר אצולה (אבירות). ב-28 במאי הוא קיבל את האצולה ההונגרית עם היתר להוספת השם ואגווצ'אי (שפירושו מִוואגווצ'ה). הוא נפטר ב-16 בדצמבר 1941 בבודפשט.
אשתו הייתה וילמה אולמן בארניהווארי (1861–1945); בנם כאמור האדריכל אנדור ווליש (1887–1956).
רשימת מבנים ידועים שלו עריכה
בניינים ציבוריים עריכה
- 1896: בניין בית הספר התיכון לשעבר, כיום בניין הפקולטה להנדסת חשמל של קנדו קלמן באוניברסיטת אובודה.
- 1890–1891: מטה הקהילה היהודית של פשט, רחוב וושלני 7, רחוב שיפ 12.[1]
- 1900: בית היתומים היהודי לנערים בפאשור, נהרס בשנת 2008.[2]
- 1904: המטה לשעבר של שלגוטריאן מכרות פחם בע"מ ברחוב יאנוש אראן.[3]
- 1912: לשעבר המשרד למינהל ציבורי ומשפט, ארמון וליש לשעבר, כיכר לאיוש קושוט 4.[4]
- ?: ביתנים של בית החולים היהודי.[5]
וילות עריכה
בתים להשכרה עריכה
- 1889–1890: בניין דירות נוימן, József körút 83.[8]
- 1889–1891: בניין דירות דרכסלר, Thököly út 8 - שתי קומות הונחו בשנת 1927
- 1898–1899: בית וליש, Szent István körút 16.[9]
- 1905: בניין דירות האסנפלד, רחוב קיראי 34, רחוב סקיי מיהאי 1.[10]
- ועוד רבים נוספים
לקריאה נוספת עריכה
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי
- Magyar Életrajzi Lexikon 1000-1990, mek.niif.hu
- וילמוש טוט: שני הוולישים, 17 בדצמבר 2001
- פטר קוזאק: אלפרד וליש, תמונת קריירה; https://web.archive.org/web/20140913145217/http://nevpont.hu/content/publikacio/Wellisch_Alfred_1910-tol_vagvecsei.html
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929.
- Magyar Zsidó Lexikon: Wellisch SZEMÉLYNÉV: Wellisch Alfréd, mek-oszk.uz.ua
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ http://urbface.com/budapest/a-pesti-izraelita-hitkozseg-szekhaza
- ^ http://lathatatlan.ovas.hu/index.htm?node=47986
- ^ Magyar életrajzi lexikon,
- ^ http://www.kitervezte.hu/epuletek/kozepulet/kozigazgatasi-es-igazsagugyi-miniszterium-budapest
- ^ Zsidó lexikon,
- ^ https://index.hu/urbanista/2016/10/18/csengery_villa_varosliget/
- ^ http://epulettar.hu/projekt/wellisch-villa-budapest-xii
- ^ http://budapest100.hu/house/jozsef-korut-83/
- ^ http://lasdbudapestet.blogspot.com/2012/06/wellisch-haz.html
- ^ http://urbface.com/budapest/a-hasenfeld-berhaz