לקסיקון יהודי הונגרי

"לקסיקון יהודי הונגרי" (הופיע גם בשם "לקסיקון יהודי"; בהונגרית, Magyar zsidó lexikon) הוא לקסיקון בשפה ההונגרית, בעריכת פֵּטֶר אוּיוַוארִי (עד 1913 שם משפחתו היה גרוסמן), שיצא לאור בבודפשט בשנת 1929. הלקסיקון הודפס באותה השנה בשתי מהדורות, האחת בשם "לקסיקון יהודי הונגרי" והאחרת בשם "לקסיקון יהודי". מספר העותקים במהדורות אינו ידוע.

המהדורה האינטרנטית (מקוונת) פורסמה בשנת 2006, ביום השנה ה -65 לתחילת שואת יהודי הונגריה, בעקבות מחקר מקיף שבוצע במסגרת המכללה להכשרת כמרים על שם יאַנוֹש וֶוסְלִי, בפקולטה לתאולוגיה וכמורה[1]. היא פורסמה מאוחר יותר ובשנות האלפיים, נכללת ב"ספרייה האלקטרונית ההונגרית" (MEK) וב"ספריה הארצית-לאומית על שם סֵצֶ'נִי" (OSZK).

אירועים בינלאומיים מקדימיםעריכה

בעקבות הופעת הלקסיקונים הלאומיים הגדולים הופיעה בתחילת המאה ה-20 גם "האנציקלופדיה היהודית[2]" באנגלית (ניו יורק 1902-1906), שבדומה לאנציקלופדיה בריטניקה מאותה התקופה, זמינים כיום בטקסט מלא באינטרנט. בעקבותיהם הופיעו בין שתי מלחמות העולם, הלקסיקון היהודי בגרמנית ( Jüdisches Lexikon 1928-1927) והאנציקלופדיה יודאיקה (1928-1927). בהונגריה, על אף הכמות הגדולה יחסית של ספרים הקשורים לחקר הקהילה הניאולוגית והאורתודוקסית היהודית-הונגרית, ספר מקיף שכזה לא הופק במשך זמן רב.

הלקסיקוןעריכה

הלקסיקון היהודי הונגרי, העבודה בת ה-1029 עמודים שפורסמה בשנת 1929, הוא אחד מהישגי השיא של הוצאת לקסיקונים בהונגריה בין שתי מלחמות העולם. את כותרותיו שבשימוש עד היום ניתן לחלק למספר קבוצות גדולות:

  • אלפי ביוגרפיות ואוספים שהושלמו בכל הנוגע לאינטלקטואליות הדתית היהודית ולארגון החברתי (רבנים, חכמי דת, ראשי קהילות גדולות), וייצוג נרחב ביותר של כמעט כל האינטלקטואלים (אמנים, רופאים, מדענים, עורכי דין).
  • מאמרים קהילתיים עם שמות רבים, נתונים היסטוריים חשובים על אנשים ומקומות.
  • מאמרים ביהדות ובמדעי המקרא (שניתנים כיום לבדיקה ואימות מתוך מספרי לימוד מעודכנים ביותר).
  • אוספים נושאיים, הכוללים מצוינות יהודית לפי רשימת הדיסציפלינות באמנות ההונגרית והבינלאומית.

מערכת העריכה החלה לפעול בספטמבר 1927 והלקסיקון שוחרר בשנת 1929 בהשתתפותם של מיטב המלומדים היהודים ההונגרים והיא נתמכה על ידי החברה היהודית ההונגרית והמנהיגות הדתית. הספר עב הכרס מתאר את חייהם ועבודתם של היהודים דוברי ההונגרית בהונגריה, טרנסילבניה, סלובניה, וויבדינה ובורגנלנד", כולל את אלה שעזבו את האזורים האלה עד כתיבת הלקסיקון. הלקסיקון מתאר לא רק את אלה שפעלו במסגרת הקהילות היהודיות, כלומר יהודים, אלא גם את אלה שעזבו את הדת היהודית (התנצרו וכדומה). השאלה "מיהו יהודי?", שהייתה כבר אז במחלוקת רבה, נפתרה על ידי הפתרון אינפורמטיבי שציין את המומרים בכוכבית. בשום אופן לא התעסק הלקסיקון בשאלה האם האיש מאמין, רואה עצמו יהודי, או לא.

מהדורה מקוונתעריכה

הלקסיקון היהודי ההונגרי היה אחד הפריטים הנדירים בשוק הספרים העתיקים בשנות השבעים והשמונים. בשנת 1986 הופיע בדפוס חוזר. גרסת האינטרנט היא לא פשוט reprint או טקסט מלא reissue, אלא עובד כמסד נתונים. לדוגמה, ניתן לחפש לא רק מאמרים עצמאיים, אלא גם שמות בטקסטים של המאמרים, לפי אינדיקטורים התעסוקתיים לפי יישוב וכו'. הפיתוח של שנת 2008 סיפק אפשרויות חיפוש נוספות, למשל. גם חיפוש טקסט חופשי אפשרי. כתוצאה מהתפתחות בשנת 2010, נעשה שימוש אינטראקטיבי בלקסיקון, הערות על המאמרים והשלמות הלקסיקון. בשנת 2011, החל הוצאה בדפוס (נייר) של האינדיקטורים החשובים ביותר.

קבלת הלקסיקון בזמנועריכה

ללקסיקון זה או אחר לא הייתה היסטוריה בהונגריה. גם ההקדמה של העורכים הדגישה כי הם לא יכלו להסתמך על עבודה מסוג זה בהונגרית, ולכן לעבודתם עשויה להיות לוקה בחסר. זמן קצר לאחר הופעת הלקסיקון נכתבה סקירת ביקורת מפורטת על הלקסיקון בכתב עת לספרות בשם "ההיסטוריה של הספרות". כותב המאמר ציין: "אנו רואים כי העורך ועמיתיו עשו עבודה רבה וניתן רק להעריץ את איסוף ועריכת החומר העשיר בזמן כה קצר. אנו נכתוב כאן בעתיד גם על חסרונותיו של הלקסיקון, אך אנו מכירים בכך שקובץ הנתונים של הכרך הגדול הוא בעל ערך רב גם עבור הלא יהודים, כדי לגלות עולם שלא היה ידוע להם.

לקריאה נוספתעריכה

  • הבקורת לאחר ההופעה של הלקסיקון בשנת 1929. Pintér Jenő (1929). Magyar zsidó lexikon (kritika). Irodalomtörténet 18. évf. (3-4. szám), 132. o. (Hozzáférés ideje: 2015. szeptember 11.)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה