פתיחת התפריט הראשי

אלקנת הצבעים

מין של צמח

תיאור הצמחעריכה

שורשה של אלקנת הצבעים מעוצה, ותחת קליפתו הוא אדום. גבעוליו הרכים שרועים וגובהו הכללי נע בין 10 ל-40 ס"מ. חלקי הצמח ירוקים מכוסים שערות רכות שבבסיסן נקודה בהירה. הענפים לא מסתעפים. העלים מארכים - התחתונים מחודדים בצידם המחובר לגבעול והעליונים חובקים אותו מעט.

הפריחה בסוף החורף - תחילת האביב. התפרחת מתארכת, הפרחים יוצאים מחיק חפים ירוקים הגדולים מגביעו של הפרח. הגביע משונן בשפתו. הפרחים צינוריים, אורכם כ-10 מ"מ, רוחבם כ-8 מ"מ, צבעם כחול עז או לעיתים רחוקות לבן, ובתחתיתם כתם זהוב. הפרי הוא אגוזית כהה, צרה בחלקה התחתון, מעוגלת ומגובששת בחלקה העליון.

אלקנת הצבעים נפוצה באזור הים תיכוני. בארץ היא צומחת על חולות יציבים באזור החוף, או על אדמות חול-חמרה.

שמו העברי והמדעי, אלקנה, הוא שיבוש של שמו הערבי אל-חנא - על שם הצבע האדום המשמש לחינה שהיו מיצרים משורשיו האדומים. מן הצמח מופקים כיום חומרים המשמשים כחומרי צבע בתעשיית המזון והקוסמטיקה.

שימושים רפואיים לפי מקורות קדומים ובימינועריכה

ברפואה הקלאסית שימשו שורשי הצמח לריפוי כוויות, כיבים מודלקים, צרכת ובעיות בטחול ובמערכת השתן. כן שימשו השורשים מרכיב בתכשיר להפלת עוברים. ברפואה העממית בימינו משמש השורש לריפוי בעיות במערכת העיכול, להורדת נפיחויות ולשיכוך כאבי פרקים ודלקות. לעיתים השורש משמש גם להכנת פתיליות לריפוי דלקות ברחם. בשל צבעו האדום משמש גם לצביעה ולייצור ממתקים[1].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אפרים לב וזהר עמר, סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל, ירושלים, תשס"ב, עמ' 78.