חמרה היא אדמה העשירה בתחמוצות ברזל, שצבעה אדום-חום. מקור השם הוא מהמילה הערבית חמרה - "אדומה".

רגבי אדמת חמרה

תכונותעריכה

החמרה היא אדמה בוצית, מאווררת ומנוקזת היטב שעומקה מגיע לעיתים למטרים אחדים.

החמרה פוריה ומשמשת מצע נוח לחקלאות, משום שהיא משמרת היטב חומרים מזינים ומים, ומאפשרת למים עודפים להתנקז. בשל היותה דלה בחומרי מזון לצומח יש לדשן אותה בהתמדה. בעיה נוספת נובעת מכושר חלחול מים נמוך, שמחריף גם עקב עיבוד חקלאי אינטנסיבי והיווצרות קרומי נזאז (הצטברות של חרסיות ותחמוצות ברזל בין השורשים).

הרכבעריכה

החמרה מורכבת ברובה מגרגירי קוורץ מצופים בתחמוצות ברזל. ההרכב הכימי של החמרה (בממוצע) הוא:

  • SiO2 (קוורץ): 95%
  • Al2O3+Fe2O3 (תחמוצות ברזל ואלומיניום): 2%
  • CaCO3 (קלציט): 2%
  • K2O (תחמוצת אשלגן): 0.6%

בנוסף מכילה החמרה כ-0.4% חומרים אורגניים.

היווצרותעריכה

 
שכבת אדמת חמרה לכודה בין שתי שכבות כורכר, כביש החוף, סמוך לקיבוץ מעגן מיכאל

אין ודאות לגבי תהליך ההיווצרות של אדמת החמרה, אולם סמיכותה לסלעי הכורכר מצביעה על קשר ביניהם. קיימות מספר סברות:

  1. החמרה התפתחה על אזורי כורכר קיימים בתהליכים אורגניים של פירוק.
  2. החמרה, כמו הכורכר, נוצרה מדיונות חול עתיקות שהתייצבו, ומה שקובע האם יווצרו כורכר או חמרה הוא האקלים ששרר בעת ההיווצרות - אקלים גשום שהוביל לשטיפת חלק מהפחמות ולחמצון הברזל.
  3. החמרה הועשרה על ידי חמרים שנשטפו מההרים במזרח.
  4. החמרה נוצרה מאבק חרסיתי שהועבר באמצעות הרוח.
  5. החמרה מקורה בגרגירי חול שעברו תהליך שציפה אותם בחומרים המכילים ברזל.

אפשר שלכל אחת מהאפשרויות הללו תרומה חלקית בלבד להיווצרות החמרה.

תפוצהעריכה

החמרה נפוצה לכל אורך מישור החוף מראש הנקרה ועד אשקלון. מופיעה בדרך כלל בסמוך לרכסי הכורכר.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא חמרה בוויקישיתוף