אֶל אַרְצִי הוא שירה של רחל המשוררת על ארץ ישראל. נכתב בתל אביב בשנת תרפ"ו 1926.

אל ארצי
מאת רחל

לֹא שַׁרְתִּי לָךְ אַרְצִי,
וְלֹא פֵּאַרְתִּי שְׁמֵךְ
בַּעֲלִילוֹת גְּבוּרָה
בִּשְׁלַל קְרָבוֹת;
רַק עֵץ יָדַי נָטְעוּ
חוֹפֵי יַרְדֵּן שׁוֹקְטִים,
רַק שְׁבִיל כָּבְשׁוּ רַגְלַי
עַל פְּנֵי שָׂדוֹת.

אָכֵן דַּלָּה מְאוֹד -
יָדַעְתִּי זֹאת, הָאֵם,
אָכֵן דַּלָּה מְאוֹד
מִנְחַת בִּתֵּךְ;
רַק קוֹל תְּרוּעַת הַגִּיל
בְּיוֹם יִגַּהּ הָאוֹר,
רַק בְּכִי בַּמִּסְתָּרִים
עֲלֵי עָנְיֵךְ.

"אל ארצי"
רחל המשוררת
רחל המשוררת
רחל המשוררת
שיר
יצא לאור 1926 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה זמר עברי
שפה עברית
כתיבה רחל המשוררת
לחן יהודה שרת
פאול בן-חיים
אברהם פררה
מרק לברי
פאול בן-חיים
דניאל סמבורסקי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

השיר נעשה אהוד ביישוב ובחברה הישראלית לאחר הקמת המדינה, ונהוג לשיר ולהשמיע אותו בטקסים ממלכתיים ובימי זיכרון וחגים.

פרקי השיר ותכניו עריכה

"אל ארצי" הוא מסכת דברים שנשאה המשוררת אל ארץ ישראל. הוא נחשב לאחד מהביטויים הפואטיים הנחשבים של ערכי תנועת העבודה במחצית הראשונה של המאה ה-20, ומטיף לערכים של צניעות והסתפקות במועט, עבודה ועמלנות ושאיפה מתמדת אל השלום[1].

השיר המחורז כולל שני בתים.

בבית הראשון הדוברת פונה באופן מטפורי אל ארץ ישראל, ופותחת בהודעה שלילית לכאורה, כי "לא" שרה לה שירים, ולאחר ההודעה הזאת מפרטת מה עשו ידיה, או מה הייתה עבודתה כחקלאית בארץ ישראל. ובכך מודיעה הדוברת על העדפתה את חיי העמל המאומצים והסדורים, מאשר את סיפורי התהילה של עלילות פאר, מערכות הצבא ודברי שבח והלל על תולדותיה. ומילותיה של הדוברת בשיר מבטאים את עולמה הפנימי הכן של המשוררת, שעל פי תולדות חייה, חפצה היה להיות "עובדת אדמה ובילדותה רצתה להיות ציירת"[2]. היא מביעה התנצלות בפני הארץ, הנדמית לה כ"אֵם", דימוי שכיח ומקובל בספרות העברית לדורותיה, על שאינה שרה לה שירי תהילה. אולם ההתנצלות עצמה היא שיר "אל ארצי".

בבית השני, כמו בשיריה האחרים, המשוררת מתארת רגשות ומבעי הזדהות עם ארץ ישראל: עצב על השממה ("עָנְיֵךְ") שבה, ושמחה על הצמיחה שבה[3].

לחן וביצועים לשיר עריכה

השיר הולחן על ידי יהודה שרת[4], שזכה לעיבודים רבים והושר, בין השאר, על ידי הזמרת נתנאלה[5], וחבורת שוהם[6]. לחנים נוספים לשיר חוברו על ידי פאול בן-חיים[7][8], אברהם פררה[9], מרק לברי ועל ידי דניאל סמבורסקי[10]. גרסה המשלבת בין לחנים של יהודה שרת ואברהם פררה בוצעה על ידי קובי אלדר. המלחין הצעיר דניאל פגיס הלחין את השיר בלחן בעל אופי קלאסי[11].

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ראו: מוקי צור, ביאליק, ברנר ורחל והשפעתם על תודעת תנועת העבודה, עלי-שיח, 25, תשמ"ח, עמ' 171-174.
  2. ^ אורי מילשטיין, דודתי רחל, בתוך: רחל, שירים מכתבים רשימות קורות חייה, תל אביב: הוצאת זמורה, ביתן – מוציאים לאור, תשמ"ה 1985, עמ' 51.
  3. ^ על שירת רחל יחסה של להתיישבות בארץ ישראל: ראו: חניטה גוטבלט, מי הלך/כה בשדות? : שירת ארץ ישראל בשנות העשרים, בתוך: חנן חבר (עורך), רגע של הולדת; מחקרים בספרות עברית ובספרות יידיש לכבוד דן מירון, ירושלים: מוסד ביאליק, תשס"ז, עמ' 630-644.
  4. ^ ראו: אל ארצי, אל ארצי, באתר הספרייה הלאומית.
  5. ^ ראו: אל ארצי, בעיבוד מתי כספי , באתר הספרייה הלאומית.
  6. ^ ראו: אל ארצי, בעיבוד מוטי שלף, 2010, באתר הספרייה הלאומית.
  7. ^ אל ארצי, קובץ שירים, תל אביב תשי"ח, עמ' 7, באתר הספרייה הלאומית.
  8. ^ אל ארצי, באתר הספרייה הלאומית.
  9. ^ אל ארצי, באתר הספרייה הלאומית.
  10. ^ אל ארצי, באתר הספרייה הלאומית.
  11. ^ Daniel Pagis, "El Arzi" by Rachel, Youtube, ‏7 באוג׳ 2010