אמברגו

חרם כלכלי על מדינה מסוימת

אֶמְבַּרְגוֹ (Embargo; בתרגום: חרם, הסגר, בידוד) או הֶחְסֵם[1] הוא חרם כלכלי המוטל על מדינה מסוימת, כלומר, איסור על מסחר וסחר עם אותה מדינה וניתוק היחסים הדיפלומטיים והכלכליים עמה. מטרתו של האמברגו הוא בבידודה של המדינה המוחרמת והפעלת לחץ על שליטיה, מתוך הנחה שבידוד כלכלי גורם נזק לכלכלת המדינה המוחרמת.

ככלל, משמש האמברגו ככלי ענישה בידי המדינה המחרימה, על מדיניות או פעילות לא רצויה לה, בה נקטה המדינה המוחרמת. עם זאת, משום שהאמברגו הוא באופיו מכשיר כלכלי, קיים ספק בדבר המטרות האמיתיות המשרתות את המדינות המחרימות בהפעילן אמברגו.

תמיד לפני הטלת חרם כלכלי על מדינה מסוימת נשקלים הרווח וההפסד שיבוא מכך שכן לעיתים אין תועלת בחרם מכיוון שכלכלת הפנים של המדינה המוחרמת היא מספיק חזקה כדי להתמודד איתו או משום שהקהילה הבינלאומית עלולה גם היא להיפגע מן החרם לא מעט, לדוגמה, קשה מאוד יהיה להחליט על הטלת חרם כלכלי גורף על מדינה המשופעת באוצרות טבע כגון נפט בשל העובדה שמחיר הנפט עלול לעלות מאוד, מה שיפגע מאוד בעולם כולו.

היסטוריה עריכה

אחת הדוגמאות הוותיקות לשימוש באמברגו, בעת החדשה, התרחשה בתחילת המאה ה-19, בזמן המלחמות הנפוליאוניות, בהן עשו ניסיון מדינות היבשת האירופית להחרים כלכלית את בריטניה. ניסיון אמברגו זה לא הצליח לחסום לחלוטין את המסחר בין אירופה היבשתית לבריטניה, וכמו כן פגע כלכלית במדינות המחרימות לא פחות משפגע בבריטניה.

אמברגו מפורסם המונהג כיום הוא האמברגו אותו הטילה ארצות הברית על קובה משנת 1960, כענישה על תוצאות המהפכה הסוציאליסטית והתקרבותו של שליטה, פידל קסטרו, לברית המועצות, אשר הייתה נתונה במלחמה קרה עם ארצות הברית. כתוצאה מהאמברגו, נדחפה קובה לקשר הדוק יותר עם ברית המועצות. ב-1992, לאחר נפילת הגוש הסובייטי, הידק הממשל האמריקאי את האמברגו על קובה, מתוך כוונה להפיל את משטרו של קסטרו. עד היום, על אף הקשיים הכלכליים העצומים בהם נמצאת קובה, לא הצליח האמברגו האמריקאי להפיל את משטרו של קסטרו או לשנות את שיטת הממשל בקובה.

בפברואר 2011 הוטל אמברגו על לוב על מנת ללחוץ על השליט מועמר קדאפי לעזוב את השלטון עקב מהפכת עמו הנלוות בדיכוי שלטוני.

בעקבות לחץ של מדינות ערב ודרישתן מחברות אמריקאיות להחרים את ישראל, נחקק חוק בארצות הברית האוסר על השתתפות באמברגו משני, כלומר אסור לעסקים אמריקאיים להשתתף באמברגו שאינו מיועד להשגת אינטרסים אמריקאיים, ומכוון על ידי ממשלתם שלהם.

אמברגו יכול להיות חלקי, ולכלול החרמת סחר במוצרים מסוימים בלבד. דוגמה מובהקת לאמברגו חלקי הוא אמברגו נשק, האוסר על סחר בנשק. ב-1967, מעט לפני מלחמת ששת הימים, הטילה ממשלת צרפת על ישראל אמברגו על סחר בנשק.

לעיתים האמברגו איננו מדיניות רשמית של מדינה מסוימת אלא חרם צרכנים מצד אזרחים על מוצרים של מדינה מסוימת. דוגמה כזו היא חרם על ההתנחלויות מצד אזרחים במדינות אירופה, או חרם שמטילים אזרחים ישראלים מסוימים על מוצרים המיוצרים בגרמניה.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה