אמלי מורסמו
אמלי סימון מורסמו (בצרפתית: Amélie Simone Mauresmo; נולדה ב-5 ביולי 1979) היא טניסאית עבר צרפתייה. בשיאה דורגה במקום הראשון בעולם. בשנות פעילותה זכתה ב-25 תוארי יחידות ושני תוארי זוגות.
 | ||||||||||||||
| אמלי מורסמו, 2014 | ||||||||||||||
| לידה |
5 ביולי 1979 (בת 45) סן-ז'רמן-אן-לה, צרפת | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 צרפת | |||||||||||||
| מקום מגורים |
 ז'נבה, שווייץ | |||||||||||||
| מספר צאצאים |
2  | |||||||||||||
| גובה | 1.75 מטר | |||||||||||||
| יד חובטת | ימין (חבטת גב היד ביד אחת) | |||||||||||||
| פעילות כמקצוענית |
1993 – 3 בדצמבר 2009 (כ־16 שנים) | |||||||||||||
| סה"כ פרסים שצברה |
15,022,476 דולר אמריקאי | |||||||||||||
| יחידים | ||||||||||||||
| מאזן קריירה |
545–227 | |||||||||||||
| דירוג שיא | 1 (13 בספטמבר 2004) | |||||||||||||
| זכיות בטורנירים | 27 (25 WTA ו-2 ITF) | |||||||||||||
| זוגות | ||||||||||||||
| מאזן קריירה |
92–62 | |||||||||||||
| דירוג שיא | 29 (26 ביוני 2006) | |||||||||||||
| זכיות בטורנירים | 5 (3 WTA ו-2 ITF) | |||||||||||||
| שיאי גראנד סלאם | ||||||||||||||
| זכיות 2 | ||||||||||||||
| אליפות אוסטרליה הפתוחה | זכייה (2006) | |||||||||||||
| אליפות צרפת הפתוחה | רבע גמר (2003, 2004) | |||||||||||||
| וימבלדון | זכייה (2006) | |||||||||||||
| אליפות ארצות הברית הפתוחה | חצי גמר (2002, 2006) | |||||||||||||
| ||||||||||||||
  | ||||||||||||||
בשנת 2006 זכתה בשני תוארי גראנד סלאם, באליפות אוסטרליה הפתוחה ובאליפות וימבלדון.
לאחר שפרשה מטניס תחרותי עבדה כמאמנת טניס ובין יתר שחקניה נמנו אנדי מארי מבריטניה.
תחילת הקריירה
עריכהכשהייתה בת 4 צפתה בשחקן הטניס הצרפתי יאניק נואה זוכה באליפות צרפת הפתוחה ובעקבות כך החלה לשחק טניס. בשנת 1996 כבר זכתה ברולאן גארוס ובטורניר ווימבלדון בטורנירי הנוער, ודורגה ראשונה בסבב הנערות. ב-1999 העפילה לגמר אליפות אוסטרליה לאחר שניצחה בחצי הגמר את לינדזי דבנפורט, אך הפסידה בגמר למדורגת ראשונה, מרטינה הינגיס, שלפני המשחק כינתה אותה "חצי גבר". אחרי האליפות הכריזה מורסמו בפומבי כי היא לסבית.
בשולי הצמרת העולמית
עריכהבשנים 2000–2005 זכתה מורסמו במספר רב של תארים בטורנירי טניס מן הדרג השני, כמו אליפויות סידני, פריז, דובאי, מונטריאול, ברלין, רומא ופילדלפיה, אך כשלה בתחרויות גראנד סלאם, כאשר הפסידה תשע פעמים בשלב רבע הגמר וארבע פעמים בשלב חצי הגמר. מורסמו נכשלה גם במשחקיה עם השחקניות המובילות בסבב והפסידה במשחקים מכריעים. שינוי בדפוס זה בא בסוף שנת 2005, כאשר זכתה באליפות סבב ה-WTA, שהתקיימה אותה שנה בלוס אנג'לס. מורסמו גברה בטורניר על קים קלייסטרס, ילנה דמנטייבה, מרי פירס ומריה שראפובה.
בתחילת שנת 2006, זכתה מורסמו בפעם הראשונה בתואר הגראנד סלאם, באליפות אוסטרליה הפתוחה, כשהיא מנצחת בדרכה לתואר את קים קלייסטרס וז'סטין הנין ומנערת את דימוי ה'מפסידנית' שדבק בה. בהמשך השנה זכתה מורסמו גם בטורניר וימבלדון, לאחר ניצחון בחצי הגמר על שראפובה ובגמר על הנין. היא הייתה הטניסאית הצרפתייה הראשונה שזכתה בטורניר וימבלדון מאז זכייתה של סוזן לנגלן באליפות וימבלדון בשנת 1924. בטורניר המאסטרס שחתם את השנה הגיעה מורסמו לגמר, שם הפסידה להנין.
בין השנים 2007 ל-2009 לא הצליחה מורסמו לשחזר את הישגיה, ובין היתר סבלה מפציעות שהשביתו אותו פעם אחר פעם. בחודש דצמבר 2009 הודיעה על פרישתה מן הסבב. במועד פרישתה הייתה מדורגת במקום ה-20 בעולם.
קישורים חיצוניים
עריכה
אמלי מורסמו, ברשת החברתית פייסבוק
אמלי מורסמו, ברשת החברתית אינסטגרם- אמלי מורסמו, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
- אמלי מורסמו, באתר olympedia.org
- אמלי מורסמו, באתר ה-WTA
- אמלי מורסמו, באתר ה-ITF
- אמלי מורסמו, באתר גביע הפדרציה
- אמלי מורסמו, באתר היכל התהילה של הטניס
- אמלי מורסמו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
