אן מאקינן
אן מאריט מאקינן (בפינית: Anne Mäkinen; נולדה ב-1 בפברואר 1976) היא כדורגלנית עבר פינית ששיחקה בעמדת הקישור. מאקינן, שנבחרה לשחקנית המצטיינת באליפות אירופה 2005, נחשבת לאחת מהכדורגלניות הפיניות הטובות בכל הזמנים.
 | |
| מידע אישי | |
|---|---|
| לידה |
1 בפברואר 1976 (בת 48) הלסינקי, פינלנד  |
| גובה | 1.68 מטרים |
| עמדה |
קשר |
  | |
קריירה עריכה
אן מאקינן נולדה ב-1976 בהלסינקי, וכבר מגיל צעיר החלה לשחק בקבוצות המקומיות של העיר. ב-8 ביוני 1991, כשהיא בת 15 בלבד, ערכה מאקינן את הופעת הבכורה שלה בנבחרת פינלנד במשחק נגד נבחרת ברית המועצות.
ב-1993 זכתה מאקינן בפרס כדורגלנית השנה בפינלנד - תואר שהוענק לה אחרי שהובילה את קבוצת הנשים של ה.י.ק. הלסינקי לזכייה בגביע המדינה. שנה לאחר מכן עברה מאקינן לקבוצת "מאלמים פלוסורה", וכבר באותה עונה זכתה עימה באליפות הליגה.
ב-1997 עברה מאקינן לארצות הברית, שם החלה לשחק בקבוצת הכדורגל של אוניברסיטת נוטרדאם. בכל ארבע שנותיה באוניברסיטה, נבחרה מאקינן לנבחרת המצטיינות של השנה, ובשנת 2000 אף זכתה בפרס הרמן, המוענק לכדורגלנית המצטיינת של ליגת הקולג'ים. עם סיום לימודיה, החלה מאקינן לשחק ב"וושינגטון פרידום" מליגת ה-WUSA, ובכך הייתה לכדורגלנית הפינית המקצוענית הראשונה אי פעם. בעונתה השנייה בוושינגטון, הגיעה מאקינן עם הקבוצה לגמר האליפות, אך זו הפסידה 2-3 ל"קרוליינה קארג'".
בתחילת 2003 עברה מאקינן ל"פילדלפיה צ'ארג'", שם שיחקה לצידן של כוכבות כמו קלי סמית' והופ סולו. ב-15 בספטמבר 2003 פורקה הליגה עקב קשיים כלכליים, ומאקינן נאצלה לעזוב ל"ניו ג'רזי ווילדקטס" מהדבליו-ליג - ליגת המשנה האמריקאית. היא שיחקה עונה אחת בקבוצה (במהלכה היא נבחרה פעם נוספת לכדורגלנית השנה בפינלנד) ואז החליטה לעבור לאומאו מהליגה השוודית.
בקיץ 2005, לאחר שזכתה עם אומאו באליפות שוודיה, נסעה מאקינן עם נבחרת פינלנד לאליפות אירופה שנערכה באנגליה. הייתה זו הפעם הראשונה בה פינלנד השתתפה בטורניר, לאחר שגברה בסיבוב המוקדמות האחרון על נבחרת רוסיה. במשחק הפתיחה של הטורניר, שיחקה פינלנד נגד אנגליה אל מול קהל של 29,092 צופים, במה שנחשב אז למשחק הנצפה ביותר בתולדות אליפויות אירופה. במשחק עצמו הפסידה הנבחרת הפינית 3-2, לאחר שספגו שער בדקה ה-91. בשני המשחקים הבאים בשלב הבתים, נגד שוודיה ודנמרק, השיגו הפיניות ארבע נקודות, והצליחו להפתיע ולעלות לחצי הגמר. בחצי הגמר פגשה פינלנד את אלופת אירופה המכהנת - גרמניה, והפסידה לה 4-1. מאקינן, ששימשה כקפטנית המחליפה של הנבחרת, נבחרה בסוף הטורניר לשחקנית המצטיינת של האליפות[1].
ב-9 במרץ 2006, במשחק בגביע אלגארבה נגד גרמניה, הייתה מאקינן לכדורגלנית הפינית הראשונה שמגיעה למאה הופעות בנבחרת. באותה שנה היא זכתה פעם נוספת באליפות שוודיה עם אומאו, ולאחר מכן החליטה להצטרף לעולה החדשה, באלינגה מהעיר אופסלה. היא שיחקה בקבוצה עונה אחת בלבד, ואז הצטרפה לא-אי-קו מסטוקהולם. הישג השיא שלה עם א-אי-קו היה המקום הרביעי בליגה, ובסוף עונת 2009 היא החליטה לפרוש ממשחק פעיל.
באותו קיץ היא אף השתתפה בטורניר הבינלאומי האחרון שלה עם הנבחרת - אליפות אירופה שנערכה בפינלנד. את שלב הבתים של הטורניר סיימה פינלנד במקום הראשון, כשלזכותה שש נקודות, לאחר ניצחונות על דנמרק והולנד. ברבע הגמר של הטורניר - משחקה האחרון של מאקינן בנבחרת, הפסידה הנבחרת הפינית 3-2 לאנגליה, והודחה מהטורניר. ב-18 שנים בנבחרת פינלנד, שיחקה מאקינן ב-118 משחקים (שיא לאומי שמאוחר יותר נשבר על ידי סאנה ואלקונן) וכבשה 16 שערים.
בשנת 2012 נבחרה מאקינן כחברה בהיכל התהילה של הכדורגל הפיני[2].
קישורים חיצוניים עריכה
- פרופיל, באתר Soccerdonna (בגרמנית)
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- ביוגרפיה באתר אוניברסיטת נוטרדאם
הערות שוליים עריכה
- ^ 2005: Anne Mäkinen, באתר אופ"א
- ^ Anne Mäkinen ja Miikka Toivola Hall of Fameen, באתר התאחדות הכדורגל הפינית, 16 בנובמבר 2012