פתיחת התפריט הראשי

אנגלברט דולפוס

קנצלר אוסטריה ה-10

אנגלברט דולפוסגרמנית: Engelbert Dollfuss; ‏4 באוקטובר 1892 - 25 ביולי 1934) היה פוליטיקאי נוצרי-סוציאלי אוסטרי שנרצח על ידי הנאצים בעת כהונתו כקנצלר אוסטריה (1934-1932) אחרי שהקים משטר רודני בן ברית של איטליה הפאשיסטית ושסגנונו כונה "אוסטרו-פאשיזם".

אנגלברט דולפוס
Engelbert Dollfuß
Engelbert Dollfuss.png
לידה 14 באוקטובר 1892
האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית טקסינגטל (אנ'), האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 25 ביולי 1934 (בגיל 41)
אוסטריהאוסטריה וינה, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה אוסטריהאוסטריה בית הקברות הייצינג (אנ'), וינה
השכלה אוניברסיטת וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, דיפלומט, עורך דין, איש צבא עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הנוצרית-סוציאלית האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
קנצלר אוסטריה ה־10
20 במאי 193225 ביולי 1934
(שנתיים ו-9 שבועות)
פרסים והוקרה
צלב ההצטיינות הצבאית דרגה שלישית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חייועריכה

אנגלברט דולפוס נולד בעיירה טקסינג באוסטריה. בצעירותו היה בעל נטייה לדת ולמד בסמינר לכמרים בטרם החליט ללמוד משפטים. הוא למד משפטים באוניברסיטת וינה ולאחר מכן כלכלה באוניברסיטת ברלין. במהלך מלחמת העולם הראשונה נפסל בתחילה לגיוס בשל קומתו הנמוכה, אך לאחר מכן גויס, ושירת שירות פעיל בחזית האלפינית, ואף שהה במחנה שבויים תקופה קצרה בשנת 1918.

לאחר קריירה פוליטית וממשלתית, הפך למנהיג המפלגה הנוצרית-סוציאלית האוסטרית. באוקטובר 1930 הוא נתמנה למנהל הרכבת באוסטריה[1]. דולפוס נתמנה כשר החקלאות בשנת 1931 וכקאנצלר במאי 1932[2].

דולפוס היה מנהיג הנוצרים הסוציאליים, אוסטרים לאומנים שהתנגדו מצד אחד לסוציאל-דמוקרטים משמאל ולתומכי הנאצים שדרשו את איחוד אוסטריה עם גרמניה, מהצד השני[3]. כראש ממשלה יזם תוכנית לרפורמות, וניסה לחבור לאיטליה של מוסוליני כבת ברית, על מנת לחזק את ההתנגדות לאיחוד עם גרמניה. במרץ 1933, אל מול שביתה ברכבת, ביקש להפעיל אמצעי ענישה נגד השובתים בשירות חיוני. אל מול הממשלה התייצב הפרלמנט שברוב של 81:80 קבעה שאין להעניש את השובתים. בעקבות זאת, נוצר משבר פוליטי, יושב ראש הפרלמנט וסגניו התפטרו והממשלה הורתה לא לכנס את הפרלמנט[4].

דולפוס נטל לעצמו סמכויות דיקטטוריות. במאי 1933 פיזר את הפרלמנט האוסטרי ומשל באמצעות צווים שהוציא. באותו החודש הוציא אל מחוץ לחוק את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית, וביוני 1933 הוציא את המפלגה הנאצית באוסטריה אל מחוץ לחוק. בספטמבר הקים מפלגה חדשה בשם "חזית המולדת", אשר התמזגה עם המיליציה הימנית היימווהר. ב-20 בספטמבר 1933 נטל דולפוס לידיו את כל סמכויות הממשלה והקים ממשלה מקצועית בה לא שותפו חברי פרלמנט[5][6]. ב-3 באוקטובר 1933 נורה דולפוס בידי מתנקש גרמני נאצי ונפצע[7].

בינואר 1934, אל מול מתקפות גוברות והלכות של הנאצים[8], פתח דולפוס במאבק נגד הנאצים ובמסע לטיהור הצבא והמשטרה מנאצים[9]. דולפוס גם דרש מגרמניה להודות בעצמאות אוסטריה ולהפסיק להתערב בענייניה[10][11].

בפברואר 1934 פתחו חברי המפלגה הסוציאל - דמוקרטית באוסטריה במרד שדוכא על ידי דולפוס בכח הנשק, במה שנודע כמלחמת האזרחים באוסטריה. ב-12 בפברואר 1934 ירו הצבא האוסטרי והמיליציה "משמר המולדת" אל מרכזי המרידה בווינה, תוך שהם הורגים ללא הבחנה אלף גברים, נשים וילדים, ופוצעים אלפים נוספים. לאחר המרידה החזיר דולפוס את עונש המוות והקים מחנות לכליאת מתנגדיו. במאי 1934 הכריז דולפוס על חוקה חדשה ברוח חוקתה של איטליה הפאשיסטית.

ב-25 ביולי 1934 נרצח דולפוס על ידי הנאצים האוסטריים בעת ניסיון להפיכה נאצית; בשעת צהריים פרצו ללשכתו עשרות רבות של נאצים אוסטריים לבושים במדי הצבא האוסטרי וירו בו מטווח קצר. נאצים אחרים השתלטו באותה עת על תחנת השידור ושידרו הודעה כי דולפוס התפטר. דולפוס מת מפצעיו בשעת ערב מוקדמת, אך ניסיון ההפיכה הנאצית נכשל[12]. כוחות הממשלה בפיקודו של קורט שושניג דיכאו את המרידה, המורדים נעצרו ו-13 מהם נתלו לאחר מכן[13]. רצח פוליטי זה החליש את הלאומנים האוסטריים ואיפשר בסופו של דבר את האנשלוס, בה סופחה אוסטריה לגרמניה הנאצית ואיבדה את עצמאותה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אנגלברט דולפוס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה


  הקנצלרים של אוסטריה
קרל רנר מיכאל מאייר יוהאן שובר ואלטר ברייסקי יוהאן שובר איגנץ זייפל
1918–1920 1920–1921 1921–1922 26–27 בינואר 1922 ינואר-מאי 1922 1922–1924
רודולף רמק איגנץ זייפל ארנסט שטררוביץ' יוהאן שובר קרל ואוגוין אוטו אנדר
1924–1926 1926–1929 מאי-ספטמבר 1929 1929–1930 ספטמבר-דצמבר 1930 1930–1931
קרל בורש אנגלברט דולפוס קורט שושניג ארתור זייס-אינקווארט קרל רנר לאופולד פיגל
1931–1932 1932–1934 1934–1938 11–13 במרץ 1938 אפריל-דצמבר 1945 1945–1953
יוליוס ראב אלפונס גורבך יוזף קלאוס ברונו קרייסקי פרד זינובאץ פרנץ ורניצקי
1953–1961 1961–1964 1964–1970 1970–1983 1983–1986 1986–1997
ויקטור קלימה וולפגנג שיסל אלפרד גוזנבאואר ורנר פיימן ריינהולד מיטרלהנר כריסטיאן קרן
1997–2000 2000–2007 2007–2008 2008–2016 9–17 במאי 2016 2016–2017
סבסטיאן קורץ בריגיטה בירליין
2017–2019 2019–מכהנת