אנדותל

אֶנְדּוֹתֵל (לעיתים אֶנְדּוֹתֶלְיוֹן; Endothelium) הוא רקמת תאים המרפדת את פני השטח הפנימיים של כלי הדם והלימפה ומגשרת בין תוכן הכלי לסביבתו. הרקמה מצויה לכל אורך מחזור הדם, מהלב ועד הנימים, ותפקידיה כוללים סינון נוזלים, למשל בכליות ובכלי הדם, גיוס נויטרופילים והעברת הורמונים. תאי האנדותל המצויים במשטחי פנים חדרי הלב נקראים אנדוקרדיום (Endocardium).

אנדותל
שיוך simple squamous epithelium, Meso-epithelium
התפתחות מתוך מזודרם עריכת הנתון בוויקינתונים
תיאור ב המילון האנציקלופדי של גרנאט עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
טרמינולוגיה היסטולוגיקה H2.00.02.0.02003 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 63916 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A10.272.491 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D004727 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0014257 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
תא אנדותל

רקמת האנדותל נחשבת לסוג של אפיתל מיוחד, אף שהיא אינה משטח חיצוני, אלא משטח פנימי. עם זאת, מכיוון שמקורם של תאי האנדותל הוא במזנכימה, שהם הם מכילים וימנטין ואינם מכילים קרטין ומכיוון שהם מציגים תופעות פתולוגיות השונות מתאי אפיתל אחרים, פתולוגים אינם מחשיבים רקמה זו לאפיתל אלא לסוג של רקמת חיבור.

תפקודעריכה

לתאי האנדותל מיוחסים היבטים שונים בתחום הביולוגיה של כלי הדם. תאי האנדותל מתפקדים כמחיצה סלקטיבית בין כלי הדם לשכבה החיצונית שלו ושולטים על מעבר של חומרים ושל כדוריות דם לבנות אל מחזור הדם וביציאה ממנו. עלייה מוגזמת או ממושכת בחדירות של האנדותל החד־שכבתי, כמו במקרים של דלקת כרונית, עלולה להוביל לבצקת ברקמות ולנפיחות. האנדותל מספק בדרך כלל משטח שאינו יוצר קרישי דם מכיוון שהוא מכיל, למשל, סולפט, אשר משמש כקופקטור להפעלת אנטיתרומבין, ופרוטאז אשר לא מפעיל גורמים מסוימים במפל הקרישה. במקרה דלקת האנדותל מסייע ביצירת כלי דם חדשים (אנגיוגנזה) ובשליטה על לחץ הדם. באיברים מסוימים, הגדרת תפקיד תאי האנדותל הוא ביצוע פעולות סינון מיוחדות. דוגמאות לתפקיד זה הן תאי אנדותל ייחודיים המסייעים בסינון בכליות ומחסום הדם-מוח.

פתולוגיהעריכה

תפקוד לקוי של האנדותל הוא סימן היכר מובהק של מחלות דם ונחשב לעיתים קרובות כאירוע המרמז על התפתחות טרשת עורקים. תפקוד אנדותל לקוי, גרימת יתר לחץ דם ופקקת נתפסים לעיתים קרובות אצל חולים עם מחלת לב כלילית, סוכרת, יתר לחץ דם. לדוגמה, בעקבות עישון נפגע האנדותל, ופגיעה זו גוררת תופעות לוואי.

כאשר נדרשים לאבחן אצל אדם בעיות לב עתידיות נבחן האנדותל. תפקוד האנדותל הוכח כחוזה אירועים קרדיווסקולריים ומחלות דלקתיות, כגון: דלקת מפרקים שגרונית, זאבת אדמנתית מערכתית. אחד המנגנונים העיקריים של האנדותל הוא צמצום של תחמוצת החנקן, לעיתים קרובות בשל רמות גבוהות הגורמות לעלייה בלחץ הדם. הצורה הנפוצה ביותר של חוסר תפקוד תאי אנדותל היא עלייה בחמצן תגובתי, דבר העלול לפגוע בפעילות ייצור תחמוצת החנקן דרך מספר מנגנונים. איתות החלבון ERK5 חיוני לשמירה על תפקוד האנדותל כתא המתפקד בצורה נורמלית. תוצאה נוספת של נזק לאנדותל היא שחרור כמויות פתולוגיות של גורם פון-וילברנד, אשר מעודד הידבקות של טסיות הדם, ובכך עלולה להיווצר חסימה קטלנית בכלי הדם.

נזקים לאדותל בעקבות ישיבה ממושכתעריכה

סגנון חיים המאופיין בפעילות בישיבה הוא גורם מפתח בהתפתחות מחלות לב טרשתיות[1]. ישיבה ממושכת מתבטאת בחוסר תנועה של הגפיים התחתונות, דבר המפחית את זרימת הדם ברגל, גורם להצטברות דם בשוק, מעלה את הלחץ בעורקים ומעוות מקטעים בהם. כתוצאה מכך יורד מאמץ הגזירה - כוח החיכוך שנוצר על ידי זרימת הדם. מאמץ הגזירה משחק תפקיד חשוב במנגנון ליצירת חנקן חמצני באנדותל, וירידה במאמץ הגזירה מייצרת חוסר בחנקן חמצני, המביא לעקה חמצנית (אנ'). הידועה כפוגעת בתפקוד של האנדותל[1][2]. מחקרים הראו כי הפסקות בזמן הישיבה לצורך תנועה של הרגליים, או תנועה של הרגליים בזמן הישיבה מונעות או את הירידה בזרימת הדם לרגליים ואת הירידה במאמץ הגזירה[3][4].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 Saurabh S. Thosar, Blair D. Johnson, Jeanne D. Johnston, Janet P. Wallace, Sitting and endothelial dysfunction: the role of shear stress, Medical Science Monitor: International Medical Journal of Experimental and Clinical Research 18, 2012-12, עמ' RA173–180 doi: 10.12659/msm.883589
  2. ^ Hisakazu Ogita, James Liao, Endothelial function and oxidative stress, Endothelium: Journal of Endothelial Cell Research 11, 2004-03, עמ' 123–132 doi: 10.1080/10623320490482664
  3. ^ Takuma Morishima, Robert M. Restaino, Lauren K. Walsh, Jill A. Kanaley, Prolonged sitting-induced leg endothelial dysfunction is prevented by fidgeting, American Journal of Physiology-Heart and Circulatory Physiology 311, 2016-05-27, עמ' H177–H182 doi: 10.1152/ajpheart.00297.2016
  4. ^ SAURABH S. THOSAR, SYLVANNA L. BIELKO, KIEREN J. MATHER, JEANNE D. JOHNSTON, Effect of Prolonged Sitting and Breaks in Sitting Time on Endothelial Function, Medicine & Science in Sports & Exercise 47, 2015-04, עמ' 843–849 doi: 10.1249/MSS.0000000000000479