אנדרה סלומון
אנדרה סלומון (באנגלית: Andree Salomon, בצרפתית: Andrée Salomon; 25 במאי 1908 – 12 באוגוסט 1985) הייתה חברת מחתרת צרפתייה, האחראית על העובדים הסוציאליים בארגון אוז"ה. היא הצילה ילדים יהודים רבים שנרדפו על ידי גרמניה הנאצית.[1][2]
ביוגרפיה עריכה
אנדרה סולצר (לבית זוּלצֶא) נולדה ב-25 במאי 1908, בעיירה גְרוּסֵנְהַיים שבאלזס, צרפת, אזור שהיה נתון אז לשליטה גרמנית. היא הייתה הרביעית מבין חמישה אחים. בתום מלחמת העולם הראשונה עברה עיירת מגוריה לשלטון צרפתי. היא למדה בבית הספר היהודי בעיירה ואחר מכן בתיכון בעיר קולמר. ב-1931 נישאה למהנדס טוביה סלומון, חוקר פטרוכימיה, שהיה מבוגר ממנה בעשר שנים. היא עבדה כמזכירה במשרד עורכי דין בשטרסבורג. בשעותיה הפנויות הייתה פעילה בארגון הצופים היהודיים, שלימים ימלא תפקיד חשוב בהצלת ילדים יהודיים. הייתה פעילה בתנועה הציונית ועם הצופים הישראלים של צרפת. ב-1948, בגיל 40, נולד בנה היחיד, ז’אן. היא המשיכה בפעילות בארגונים ציוניים. ב-1959 התמנתה כסגנית נשיא ארגון הבונדס. ב-1970, והיא בת 62, הגשימה חלום ועלתה לישראל. היא הלכה לעולמה בארץ, ב-1985, בגיל 77.[1]
מפעלה למען הצלת ילדים יהודיים בשואה עריכה
למחרת הפוגרום ביהודי גרמניה, הידוע כ"ליל הבדולח", שהתחולל ב-9 בנובמבר 1938, נודע לה שמנהל בית היתומים היהודי בפרנקפורט מבקש להעביר את הילדים לצרפת. היא פנתה למשרד הפנים הצרפתי והשיגה את אישורו ולאחר מכן פנתה אל ארגון העזרה היהודי בשטרסבורג וביקשה שיממן את קליטת הילדים. ב-6 בדצמבר 1938 היא הנהיגה קבוצת פעילים שאספה מבית היתומים 52 ילדים, בגילאי 11–14. הילדים שוכנו במשפחות יהודיות שלקחו על עצמן את אירוחם. כעבור ארבעה חודשים הביאה מהעיר קרלסרוהה קבוצה בגודל דומה ודאגה לשכנם. היא עמדה בקשר עם הילדים והמשפחות.[1]
לאחר פלישת הגרמנים לצרפת (מ-10 במאי 1940 ואילך) עברו אנדרֶה ובעלה לעיר קלרמון-פראן בדרום צרפת והיא מצאה שם מגורים לכל הילדים. לאחר כניעת צרפת, הצטרפה אנדרה לארגון אוז"ה. היא דחפה את הארגון לעסוק בגורל משפחות וילדים, נטולי אזרחות צרפתית, שנכלאו במחנות מעצר בדרום צרפת. היא החלה לגייס פעילים יהודיים בעלי אזרחות והכינה תוכנית לחילוץ מספר גדול ככל האפשר של ילדים מהמחנות ולקלוט אותם, בשלב ראשון, בבתי ילדים שפתח ארגון אוז"ה. היא פנתה לשלטונות וישי בבקשה, שאושרה לבסוף, להעביר ילדים מהמחנות לבתי הילדים. ב-26 בפברואר 1941, הועברו 48 ילדים, בגילאי ארבע עד ארבע עשרה ממחנה גורס למוסדות ממשלתיים עבור יתומי מלחמה. משם נשלחו הילדים למוסדות של אוז"ה. אנדרה סלומון עסקה רבות בשכנוע ההורים שבמחנות להיפרד מילדיהם. אנשי אוז"ה ואנשי ארגון הצופים היהודיים E.I.F נכנסו למחנות המעצר במסווה של עובדים סוציאליים ופעלו לפי הוראותיה.[1]
במקביל ניסתה אנדרה לארגן פינוי של ילדים לארצות הברית. בין קיץ 1941 למאי 1942 הצליחה להוציא 242 ילדים בשלוש הפלגות לארצות הברית, לאחר מאמצים רבים להשיג את אישורי ההגירה. היא עצמה ליוותה כל אחת מההפלגות הללו ודאגה שהילדים ייקלטו בארצות הברית.[1]
בקיץ 1942 החלו שילוחי היהודים מצרפת לאושוויץ. ב-16 וב-17 ביולי 1942 התנהל מצוד אחרי יהודים חסרי אזרחות צרפתית על ידי משטרת וישי על פי הוראות הנאצים. 4,051 (31%) מהמגורשים היו ילדים. ב-26 באוגוסט 1942, בהמשך לפעילות משטרת צרפת בגירוש היהודים מפריז ביולי, בוצעו מעצרים נרחבים בקרב יהודי אזור שאטונף-לה-בה (Châteauneuf-les-Bains), שבתחום שלטונה של ממשלת וישי, ב"צרפת הלא כבושה". שני אירועים אלה שכנעו את אנדרה ויתר ראשי אוז"ה שיש לעבור מפעילות הומאנית לפעילות הצלה של ממש.[1] אופי הפעולות השתנה: כאשר נערכו גירושים מן המחנות הושארו בהם לעיתים קרובות ילדים מתחת לגיל 16 שניתן היה לנסות למלט אותם. בסופו של דבר הוצאו כמעט כל הילדים מן המחנות וכך ניצלו למעלה מ-6000 ילדים. אנדרה הייתה האחראית על מבצע הוצאת הילדים מן המחנות.[2]
הארגונים היהודיים הקימו רשתות מחתרתיות של מילוט והצלה בהיקף ובאינטנסיביות שלא נראו כמותם בארצות אחרות. המקשרת בין פעולות הרשתות לפעולות הלגאליות הייתה אנדרה סלומון. יהודים רבים מצאו מקלט בכפרים, האוז"ה ותנועת הצופים היהודים (.E.I.F) פעלו יד ביד עם יחידים וארגונים לא-יהודיים והצליחו להציל למעלה מ-10,000 ילדים, שמרביתם לא זכו יותר לראות את הוריהם. אוז"ה ייסד רשת מחתרתית על מנת להבריח את הילדים למדינות נייטרליות. אנדרה סלומון, שהייתה כזכור פעילה בתנועת הצופים היהודים, תאמה וקשרה בין הפעילויות. היא יזמה הברחה של ילדים שהיו להם קרובי משפחה בארץ ישראל, היא תיאמה את ההברחות לשווייץ וליוותה את הילדים עד טולוז בדרכם לספרד.[2] דרך אנדורה שבספרד, הגיעו בדרכים עקלקלות לארץ. היא הייתה גם המתאמת הראשית בין הרשתות שהבריחו ילדים לשווייץ. סך הכל הועברו לשווייץ כ-1069 ילדים.[1]
מאות רבות של ילדים ניצלו בזכות אנדרה סלומון. רבים מהם סיפרו שאנדרה הייתה להם אם שנייה. רבים שמרו על קשר איתה עד יום מותה.[1]