אנה בינדר אורבנובה
אנה בינדר אורבנובה (בצ'כית: Anna Binder-Urbanová; 21 ביוני 1912 – 16 במאי 2004) הייתה מרצה לפילוסופיה ופילולוגיה מודרנית. הוכרה על ידי יד ושם כחסידת אומות העולם, לאחר שבתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה עזרה להבריח יהודים שפעלו במחתרת, והצילה מספר נשים יהודיות ממחנה ההשמדה אושוויץ.
 | |
| לידה |
1912 צ'סקה בודייוביצה, צ'כיה  |
|---|---|
| פטירה |
2004 (בגיל 92 בערך) |
| מדינה |
צ'כיה |
| מקצוע |
פילולוגית |
| מספר צאצאים |
3 |
| מידע חסידת אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסידת אומות העולם (18 ביולי 1967) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | אנה בינדר אורבנובה |
  | |
ביוגרפיה עריכה
אנה בינדר אורבנובה נולדה בשנת 1912 בעיר צ'סקה בודייוביצה ברפובליקה הצ'כית, למשפחה גרמנית-צ'כית. בשנת 1931 סיימה גימנסיה ריאלית גרמנית[1]. בשנת 1936 התקבלה לעבודה במשרד החוץ הצ'כי, הודות לשליטתה באנגלית, בצרפתית ובאיטלקית, נוסף לשתי השפות שהיו מדוברות בביתה, צ'כית וגרמנית. עבודה זו העניקה לה את הזכות להחזיק בדרכון דיפלומטי. השינויים הפוליטיים שהתרחשו בצ'כיה בסוף שנת 1938 הובילו לפיטוריה, ולכן היא החלה להתפרנס משיעורים פרטיים לשפות לועזיות לפליטים שמצאו מקלט זמני ברפובליקה הצ'כית, בין היתר גם יהודים. באותה השנה, היא נאסרה יחד עם אחותה בידי המשטרה הכלכלית, לאחר שהעבירה לשווייץ את תכשיטיו של אחד מתלמידיה[2].
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים עריכה
אנה בינדר אורבנובה, שעד כה התעניינה בעיקר בפילולוגיה, במוזיקה ובאמנות, גיבשה לעצמה השקפת-עולם ברורה על המאורעות הטרגיים בפרוץ מלחמת העולם השנייה, ועזרה ליהודים הנרדפים כמיטב יכולתה. היא העמידה לרשות אלה שפעלו במחתרת את דרכונה הדיפלומטי ואת תעודת היוחסין שלה (תעודה המוכיחה שהיא ארית) וכן הסתירה הון יהודי וסייעה להבריחו לחוץ-לארץ.
במאי 1941, נישאה אנה לרופא יהודי בשם הנרי אפשטיין (Jindřich Epstein) בקונסוליה הכללית הסובייטית בפראג, והגישה בקשה להגר לברית המועצות[3]. כתוצאה מכך נעצר הזוג על ידי הגסטפו, ואנה נשלחה למחנה ריכוז לנשים בראוונסבריק[4].
בסוף מרץ 1942 נכללה אנה בינדר בקבוצה הראשונה של אלף נשים גרמניות, שנשלחו מראוונסבריק לאושוויץ כדי לשמש חלוץ במחנה הנשים, שעמד להיפתח בשטחי המחנה. בין נשים אלה היו האסירות הפוליטיות שאנה נמנתה עמן, מיעוט קטן. בתחילה עבדה אנה ברישום האסירות שבאו לאושוויץ, יהודיות מסלובקיה. לאחר מספר שבועות נתמנתה למזכירתו של ראש האגף למפעלים חקלאיים באושוויץ, דוקטור יואכים צזאר, שהיה בעל מעמד מיוחד במחנה.
כדי להקים את התחנה הניסיונית החקלאית, עליה היה אחראי מנהלה של אנה, נדרשה אנה למצוא בין אסירות המחנה היודעות גרמנית, כוחות עבודה מתאימים. בתקופת עבודתה זו, בחרה אנה להעסיק נשים שלמעשה לא היה צורך בהם על מנת להצילן. בעבודה תחת אנה, התנאים היו פחות קשים ממקומות אחרים.
אנה לא הסתפקה בפעולות ייעוץ ובניחומן של הנשים הסובלות. היא עזרה לאסירות לשכוח מעט את סבלן והשפלתן ונתנה להן כוח ותקווה. בנוסף, ארגנה אנה הרצאות, דיונים קבוצתיים ושיעורים פרטיים בשפות שונות לכל הנשים היהודיות. כך נהפכה אנה בינדר למקור השראה ובהתנהגותה השפיעה גם על הנשים האריות האחרות ששוכנו יחד עם היהודיות.
בסתיו 1942, כאשר הועבר מחנה הנשים מאושוויץ לבירקנאו, החליטה הנהלת המחנה, שיש להחזיר לאושוויץ את כל האסירות העובדות במשרדים, מתוך חשש שהן עלולות להדביק את אנשי האס אס במחלות ובמגיפות שפקדו את מחנה בירקנאו. בהשפעתה של אנה בינדר שוכנו כל האסירות, אריות ויהודיות, יחדיו במרתף המבנה שנקרא "שטבסגבוידה" באושוויץ.
בסתיו 1943 נאסרה יהודיה צעירה מסלובקיה, מעובדות המחלקה הפוליטית, באשמת התכתבות עם אסיר פולני. אנה ביקשה ממנהלה, יואכים צזאר, שיתערב לטובת היהודיה ויעזור לה. צזאר יעץ לאנה שתחדל להגן על היהודיות. לאחר מקרה זה, מעמדה של אנה בינדר פחת. אנשי הס.ס. לא אהבו את יחסיה של אנה עם האסירות היהודיות. בתחילת ינואר 1944, הוכנסה לצינוק למשך שבעה ימים, בגלל מצית שנמצא ברשותה.
לאחר צאתה מהצינוק הכינה אנה מכתבים ומתנות לחבריה היהודים, אך המכתבים נמצאו. החשש שחבריה ייענשו הניע אותה לבקש ממנהל משרדה לא לדווח לממונים עליו על גילוי המכתבים שכתבה, בתמורה להסכמתה לעבור למחנה הריכוז וההשמדה בירקנאו. אנה בינדר אורבנובה נשלחה לפלוגת העונשין ועבדה בסלילת כבישים בסביבות בירקנאו. בעקבות עבודה זו, חלתה ונשלחה לבית חולים במחנה. בעזרת ידידות הצליחה להבריא ולעבור לעבודת לבלרות במקום פלוגת העונשין. ב-1 באוגוסט 1944 נשלחה למחנה ראוונסבריק. כעבור חדשים מספר, נשלחה למחנה גרליץ שברפובליקה הצ'כית. אנה הצליחה לברוח מהמחנה וחזרה לפראג[2].
לאחר המלחמה עריכה
לאחר המלחמה, המשיכה בלימודיה האקדמיים, ונהפכה למרצה לפילוסופיה ולפילולוגיה מודרנית באוניברסיטת פראג. נישאה לד"ר הנרי אפשטיין ונולדו לה שלושה ילדים[1].
הכרה והנצחה עריכה
ב-18 ביולי 1967 הכיר יד ושם בד"ר אנה בינדר-אורבנובה כחסידת אומות העולם. שמה נחקק בקיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם ביד ושם ואף ניטע לכבודה עץ[2].
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 חסידי אומות העולם : האשה בלשכת הגיהנום, באתר lib.cet.ac.il
- ^ 1 2 3 אנה בינדר אורבנובה, באתר יד ושם (באנגלית)
- ^ Urbanová Anna | ENCYKLOPEDIE ČESKÝCH BUDĚJOVIC, encyklopedie.c-budejovice.cz
- ^ בעלה הנרי, עבר במחנות שונים ושרד את השואה כששוחרר במחנה בוכנוואלד.