אנה הנטינגטון סטנלי

אנה הנטינגטון סטנלי
	אנה הנטינגטון סטנלי, 1888
	אנה הנטינגטון סטנלי, 1888
לידה	20 באפריל 1864; ילו ספרינגס, ארצות הברית
פטירה	25 בפברואר 1907 (בגיל 42); מחוז צ'סטר, ארצות הברית
מקום קבורה	United States Soldiers' and Airmen's Home National Cemetery
מקום לימודים	אקדמיית קולארוסי
זרם באמנות	אימפרסיוניזם אמריקאי
בן או בת זוג	Willard Ames Holbrook
צאצאים	Willard A. Holbrook, Jr.
	annastanley.com

אנה הנטינגטון סטנלי (באנגלית: Anna Huntington Stanley;‏ 20 באפריל 1864 - 25 בפברואר 1907) הייתה אמנית אמריקאית אימפרסיוניסטית, ציירה באירופה אמריקה ואסיה. ^[1]

ראשית חייה עריכה

אנה סטנלי נולדה בכפר קטן במחוז גרין באוהיו. היא נולדה במהלך השנה הרביעית של מלחמת האזרחים האמריקאית. באותה שנה סיים אברהם לינקולן את כהונתו הראשונה כנשיא, הגנרל ויליאם טקומה שרמן פתח בקמפיין שלו, ואביה של אנה, גנרל בצבא האמריקני דייוויד סלואן סטנלי נפצע בקרב.

אנה טופלה על ידי אמה, אנה מריה,עם שישה אחים נוספים. הקריירה הצבאית של אביה העבירה את משפחת סטנלי מספר פעמים בשנים שלאחר מלחמת האזרחים - הם עברו לדרום דקוטה, מישיגן, ניו יורק, טקסס וושינגטון הבירה. למרות חייהם הדינמיים המחויבות של הוריה לטפח ולחנך את ילדיהם, הוא הישג גדול והמשפחה נותרה אינטימית ועמידה. הסביבה הזו היא שייצרה את יכולתה של אנה לפרש את העולם שסביבה באמצעות האמנות שלה.

אנה סטנלי בילתה את שנות לימודיה בתיכון בניו יורק, שם למדה באקדמית הנשים של באפלו וצוינה על כישוריה בציור. אנה קיבלה הדרכה אצל הצייר אמי מרשנט פרנהאם ( 1845-1922) שלמד באקדמיה המלכותית של בוואריה ובאקדמיה במינכן אצל פרנק דובנק. היצירה של פרנהם כוללת נופים, שצוירו לרוב בשעות אחר הצהריים המאוחרות, המתארות סצינות דמדומים, והיוו השפעה רבה לרבים מהנופים של אנה.

אנה סטנלי, ילדים ליד החלון, 1889

הישגיה הוכרו כאשר אחד מציורי העט והדיו שלה נבחר לעיצוב הכריכה על ספר שפורסם על ידי נשות האקדמיה.

בסתיו 1882 עברה אנה לפילדלפיה כדי להמשיך את לימודיה באקדמיה לאמנויות יפות בפנסילבניה ולשפר את שליטתה בדמות האנושית. היא השתתפה בהרצאות אנטומיה ולמדה רישום ופיסול אצל תומאס אייקינס (1844-1916) ותומאס אנשוץ ( 1851-1912) עד אביב 1885. במהלך תקופה זו פגשה גם את האמנית משיקגו, פאולין דון רודולף, תלמידה לשעבר של בית הספר לאמנות בשיקגו, שלוותה את אנה לאירופה.

שנות אירופה עריכה

בשנת 1887 אנה מלווה באמה וחברתה, לנה, נסעה לוונציה ואחר כך לפריז, שם נרשמה לאקדמיה ז'וליאן. הן התגוררו ברובע הראשון של פריז בסמיכות לגני טווילרי ומוזיאון הלובר. ההתכתבויות המשפחתיות שרדו, כולל איורים, שמתארים את החוויות שהיו להן בזמן שהיו בפריז. מכתבים אלה כוללים תיאורים של עבודותיה, נושאים הכלולים ביצירות אמנות והערות על ביקורות שהתקבלו ממדריכיהן.

אנה סטנלי, ילדים בכירכרה, 1889

בהדרכתם של גוסטב קלרנס רודולפה בולנגר וז'ול-ג'וזף לפבר, אנה הפיקה רישומי פחם פיגורטיביים ולא ציורים. שניהם היו אמנים נערצים. לפבר נודע בזכות דיוקנאותיו והעירומים המוקפדים שצייר. גוסטב בולנגר, אף הוא צייר דיוקנאות, היה ידוע בעיקר בזכות נושאיו הקלאסיים. כמה מתלמידיו האחרים כללו את צ'יילד האשאם, ג'ורג' היצ'קוק, פרדריק ויליאם מקונוני, גארי מלצ'רס, וילארד מטקלף, אליזבת נורס, רוברט לואיס ריד ואדמונד צ'ארלס טרבל. סביר להניח שהמודעות למוניטין של המנטורים שלה משך אותה אליהם. במכתב אחד היא כתבה כי היא קיבלה "ביקורת חריפה" ובכל זאת אמרה שהיא "הוגנת ומלמדת".

אנה יצאה לצייר בכפר בהולנד, תקופה שתשפיע על יצירתה כאמנית. המקום היה מבודד מהעולם החיצון, עד שזרים משכו תשומת לב רבה. במכתב להוריה, אנה כתבה על קהל גדול של יותר ממאה ילדים מקומיים שעקבו אחריהם וכמעט גרמו למהומות מכיוון שמעולם לא ראו אמנים לפני כן. חיבתה לאנשים האלה הובעה בציוריה - דמויות של איכרים ובעיקר נשים וילדים. כמו כן ציירה נופים עם סצינות נהר, דייקים ונופי שדות פתוחים לרווחה.^[2] ^[3]

בסתיו 1888 חזרה אנה לפריז יחד עם חברותיה. במקום לחזור לאקדמיה ז'וליאן, הם נרשמו באקדמיה קולארוסי שם שכר הלימוד היה סביר יותר, והשיעורים היו פחות מובנים ופרוגרסיביים יותר. שם הם קיבלו הדרכה מהאמנים ז'אן אנדרה ריקסנס (1846–1925) וגוסטב-קלוד-אטיין קורטויס (1852–1923). אנה עברה לגור בבית דירות ויחד עם חברותיה, שכרו שטח לאולפנים. אנה שיתפה את האולפן שלה עם סטודנטית נוספת בקולרוסי.

באמריקה ובאסיה עריכה

בנובמבר 1889 הפליגה אנה מרוטרדם לניו יורק. חודש לאחר מכן היא הייתה בסן אנטוניו, טקסס, ועד שנת 1890 היא ביצעה דיוקן רשמי של אביה במדים. [10] היא הייתה כמעט בת עשרים ושש, הקריירה שלה הייתה מבוססת היטב. באפריל הציגה שני ציורים באקדמיה הלאומית לעיצוב בניו יורק. עבודותיה הוצגו במספר תערוכות בולטות לאומיות במהלך השנים הבאות, אשר לוו בעליית ערכם בשוק האמנות.

אנה סטנלי, דרך ליד התעלה, 1895

עד יוני 1891 היו לאנה שלושה ציורים שנכללו בתערוכה השנתית הראשונה לאמנות אמריקאית במוזיאון דטרויט לאמנויות יפות במישיגן. עבודתה הוצגה מדי שנה באזורים הצפון-מזרחיים של ארצות הברית, למעט שנת 1893, כאשר הדבר היחיד הידוע בפעילותה נובע מצילום שצולם בקיץ במושבת אמנים בנאפנוך, ניו יורק. באותה השנה היא ציירה את דיוקנו המלא של אחיה, קאדט, בזמן שהיה בחופשה קצרה מווסט פוינט.

בשנת 1895 נפטרה אמה של אנה באפריל ואחיה, דייוויד, סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית של ווסט פוינט ביוני. כאן פגשה את סגן וילארד איימס הולברוק, העוזר לשעבר של אביה הגנרל סטנלי בפורט סם יוסטון (1891 עד 1892), והם החלו להפגש.

בתוך ימים מרגע סיום לימודיו של אחיה, עלו אנה וחברתה אידה סי. האשל, על ספינה בניו יורק והפליגו לרוטרדם. אנה נשארה בכפר ריז'ורד במשך חמישה חודשים, ושם ייצרה מספר ציורים מפורסמים שלה.

באפריל 1896, עבודותיה של אנה הוצגו שלוש פעמים בוושינגטון, די סי, הוצגו חמישה מציוריה בתערוכת יחיד. באוקטובר 1896 אנה ווילארד הולברוק התחתנו בוושינגטון עם קבלת פנים גדולה. בדצמבר עברה אנה עם וילארד לתפקידו בפורט גרנט, אריזונה.

אנה סטנלי, משט בשקיעה,

בשנת 1897 הציגה אנה את "הגלגל המסתובב" בחברת האמנים של וושינגטון, מועדון הקוסמוס. זוהי התערוכה האחרונה הידועה של עבודותיה במהלך חייה, אם כי המשיכה לצייר.

במאי 1899 נולד בנה וילארד איימס הולברוק, ג'וניור, ושבועיים לאחר מכן נשלח בעלה וילארד האב לג'ורג'יה ואז יצא למלחמה בקובה. באפריל 1900 נולד בנה דייוויד סטנלי הולברוק בסן פרנסיסקו. באותה שנה נשלח וילארד לפיליפינים והם נפרדו במשך למעלה משנה. בשתי הפרידות הללו אנה גרה בוושינגטון עם אביה ואחיותיה. במהלך תקופה זו, פחת קצב הציור שלה אך לא חדל לחלוטין.

בשנת 1901 הפך וילארד למושל אזרחי בפאנאי, אי בפיליפינים, ואנה וילדיהם הצטרפו אליו. מקום זה סיפק להם בית לכל דבר, ובעזרת מטפלת אמריקאית הצליחה אנה לחזור לציור שלה. במהלך תקופה זו היא השלימה ציורים רבים, הכלולים כעת באוספים משפחתיים. עבודות אחרות ידועות רק מצילומים בשחור לבן מבית המושל. במהלך שהותם בפיליפינים לקח וילארד את אנה לקוריאה ויפן והיא ציירה בצבעי המים ציורי פגודה ובודהה שביפן.

המשפחה חזרה לאמריקה והתגוררה באריזונה, ובפורט פרסקוט בשנים 1903 - 1905, כאשר וילארד קיבל הצבה לעבור להוראה במכללה הצבאית של פנסילבניה, צ'סטר, פנסילבניה.