פתיחת התפריט הראשי

אנטואן-לורן דה ז'יסייה

בוטנאי צרפתי

אנטואן-לורן דה ז'יסְיֶיהצרפתית: Antoine-Laurent de Jussieu;‏ 12 באפריל 174817 בספטמבר 1836) היה בוטנאי צרפתי, הזכור בעיקר בשל היותו הראשון שהציע חלוקה סיסטמטית טבעית של הצמחים בעלי הפרחים. חלק ניכר משיטתו עודה בשימוש כיום. הקיצור לשמו של דה ז'יסייה בבוטניקה הוא "Juss".

אנטואן-לורן דה ז'יסייה
Antoine-Laurent de Jussieu
Jussieu Antoine-Laurent de 1748-1836.jpg
לידה 12 באפריל 1748
ליון, ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בספטמבר 1836 (בגיל 88)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי בוטניקה
ארצות מגורים צרפת
מקום קבורה בית הקברות מונפרנאס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות Jardin botanique de la Ville de Paris עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה חבר זר של החברה המלכותית עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אדריאן-הנרי דה יוסיו עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
מיון עולם הצומח
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

חייועריכה

דה ז'יסייה נולד בעיר ליון כאחיינם של הבוטנאים אנטואן, ברנאר וז'וזף דה ז'יסייה. הוא למד רפואה בפריז, והוסמך בשנת 1770. הוא כיהן כפרופסור לבוטניקה בגן הבוטני המפורסם של פריז, ז'רדן דה פלאנט, בשנים 1770–1826. בנו, אדריאן-אנרי, היה אף הוא לבוטנאי.

היה חבר במסדר הבונים החופשיים.

תרומתו המחקריתעריכה

במחקרו על אודות הצמחים בעלי הפרחים, Genera plantarum ("סוגי הצמחים"), סיגל דה ז'יסייה שיטה המבוססת על מיון קבוצות צמחים על-פי תכונות מרובות – רעיון שהושפע מחוקר הטבע הצרפתי-סקוטי מישל אדנסון. שיטה זו מהווה שיפור ניכר בהשוואה למערכת המיון שהגה קארולוס ליניאוס, שמיין צמחים למחלקות וסדרות על-פי מספר אברי הפרח בלבד. לעומת זאת, שמר דה ז'יסייה על המערכת הדו-שמית של ליניאוס.

הישגיו של דה ז'יסייה בולטים על רקע חלוקת עולם הצומח שהייתה מקובלת בזמנו – לעשבים ועצים. דה ז'יסייה הציע חלוקה של עולם הצומח לשלוש קבוצות עיקריות: מחוסרי פסיג (אצות, פטריות, טחבים ושרכים), חד-פסיגיים ודו-פסיגיים. במבט לאחור, תפיסתו של דה ז'יסייה היוותה קפיצת דרך מרשימה, אם כי הכללת כלל הצמחים הנחותים בקבוצה אחת הייתה גסה באופן יחסי, ומעידה על דלות הידיעות באותה תקופה על אודות הצמחים הנחותים.

לעבודתו של דה ז'יסייה נודעת השפעה רבה, ורבות ממשפחות הצמחים של ימינו עדיין נסמכות על החלוקה שקבע. בספרו של מרטון 'היסטוריה של המחקר הבוטני' (1981) נמנו 76 משפחות שאיגד, שעדיין נמצאות בשימוש על-פי החלוקה המוכרת - זאת המפורסמת והמעודכנת על ידי ה-ICBN. לשם השוואה, מבין המשפחות שאיגד ליניאוס, 11 עדיין בשימוש.

במהלך חייו פרסם כ-60 חיבורים, כולם בצרפתית או לטינית.

לקריאה נוספתעריכה

  • מיכאל זהרי (1982). כל עולם הצמחים: מורפולוגיה, ביולוגיה, סיסטמטיקה ואבולוציה, תל אביב: עם עובד, תשמ"ב, עמ' 276.

קישורים חיצונייםעריכה