אנטון אלויס, נסיך הוהנצולרן-זיגמרינגן

אנטון אלויס, נסיך הוהנצולרן-זיגמרינגן
Karl von Hohenzollern-Sigmaringen
	אנטון אלויס, נסיך הוהנצולרן-זיגמרינגן
לידה	20 ביוני 1762; זיגמרינגן, נסיכות הוהנצולרן-זיגמרינגן
פטירה	17 באוקטובר 1831 (בגיל 69); זיגמרינגן, נסיכות הוהנצולרן-זיגמרינגן
מדינה	גרמניה
מקום קבורה	זיגמרינגן
השכלה	אוניברסיטת פרייבורג; אוניברסיטת היידלברג; אוניברסיטת אינגולשטאט ;
בת זוג	אמליה צפירינה, נסיכת זאלם-קירבורג
שושלת בית הוהנצולרן
תואר	נסיך הוהנצולרן
אב	קרל פרידריך, נסיך הוהנצולרן-זיגמרינגן
אם	יוהנה, רוזנת הוהנצולרן-הרנברג
צאצאים	קרל, נסיך הוהנצולרן-זיגמרינגן
	20 בדצמבר 1785 – 17 באוקטובר 1831; (45 שנים)
	→ קרל פרידריך, נסיך הוהנצולרן-זיגמרינגן קרל, נסיך הוהנצולרן-זיגמרינגן ←
פרסים והוקרה
	מסדר העיט השחור; מסדר העיט האדום ;

אנטון אלויס, נסיך הוהנצולרן-זיגמרינגן (בגרמנית: Karl von Hohenzollern-Sigmaringen;‏ 20 ביוני 1762 - 17 באוקטובר 1831), היה נסיך הוהנצולרן-זיגמרינגן בין השנים 1785–1831.

ביוגרפיה עריכה

אנטון אלויס נולד ב-20 ביוני 1762 בזיגמרינגן, לקרל פרידריך, נסיך הוהנצולרן-זיגמרינגן וליוהנה, רוזנת הוהנצולרן-הרנברג, בתם של פרנץ וילהלם, רוזן הוהנצולרן-הרנברג ומריה קתרינה, רוזנת ואלדבורג-צייל.

אנטון אלויס נולד במהלך מלחמת שבע השנים, וגדל בעיקר בברז'-הרנברג, האחוזה ההולנדית של אמו, מכיוון שאביו השתתף במלחמה. מאוחר יותר הוא התחנך באוניברסיטאות פרייבורג, היידלברג ואינגולשטאדט. ב-13 באוגוסט 1782 התחתן אנטון אלויס עם אמליה צפירינה, נסיכת זאלם-קירבורג, בתם של פיליפ יוזף, נסיך זאלם-קירבורג ומריה תרזה, נסיכת הורנס, ממנה נולדו לו שני ילדים.

בשנת 1785 מת אביו קרל פרידריך, נסיך הוהנצולרן-זיגמרינגן, ואנטון אלויס עלה לשלטון במקומו. שנתיים לאחר מכן, מתה אף אמו, ואנטון אלויס ירש את נחלותיה בהולנד. בשנת 1789 התקיימה מהפכת הבראנט בארצות השפלה האוסטריות, אשר אנטון אלויס עקב אחריה בדריכות בשל רכושו שם. בשנת 1790 עלה לשלטון לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ואנטון אלויס מונה ללורד צ'מברלין. עם פרוץ מלחמות המהפכה הצרפתית נמלט אנטון אלויס לווינה, אליה חזר שוב בשנת 1796. באותה שנה, צרפת סיפחה מגרמניה את השטחים שממערב לריין, ובעקבות כך איבד אנטון אלויס את כל אחוזותיו ההולנדיות בשנת 1802. כפיצוי הוא קיבל את השטח של גלאט בצפון היער השחור, ואת המנזרים העתיקים של אינזיגקופן, ביורון והולזן. בשנת 1806 הצטרפה הנסיכות לקונפדרציה של הריין, ובשנת 1815 הצטרפה הנסיכות לקונפדרציה הגרמנית.