אנטינואוס
אָנְטִינוֹאוֹס (מיוונית: Ἀντίνοος; בערך 111–130) היה נער יווני מביתיניה שנודע כמאהב של הקיסר הרומי אדריאנוס. לאחר מותו הפך אותו אדריאנוס לאל.
קורות חייםעריכה
לא הרבה ידוע על חייו של אנטינואוס. הוא נולד בעיר קלאודיופוליס (כיום העיר בולו שבטורקיה), בפרובינקיה הרומית ביתיניה שבאסיה הקטנה, בערך בשנת 111 לספירה. מניחים שאדריאנוס פגש בו בשנת 123, לקח אותו עמו לאיטליה, ודאג לחינוכו. בשנת 128 כבר הפך לנער האהוב של אדריאנוס וליווה אותו במסעותיו באימפריה.
בשנת 130 טבע אנטינואוס למוות בנהר הנילוס שבמצרים. סיבת מותו לא ידועה, ויש המשערים שנרצח. לאחר מותו הכריח אדריאנוס את האימפריה כולה להתעטף באבל לזכרו של אהובו המת, והפך אותו לאל. אנטינואוס היה האחרון שלא מן המשפחה הקיסרית שהוכרז לאל בעולם העתיק. אדריאנוס הקים במצרים עיר בשם אנטינואופוליס (אנ'), על שם אהובו. בשארית ימי חייו מימן אדריאנוס יצירת אלפי פסלים בדמותו של אנטינואוס וכן טבע מטבעות לזכרו.
בתרבותעריכה
- בסיפורו של אוסקר ויילד "המלך הצעיר", המלך מנשק פסל של אנטינואוס כביטוי ל"תשוקה המוזרה שלו ליופי"
- בספר "עלובי החיים" מוזכר אנטינואוס בתיאור אחת הדמויות
- המשורר הפורטוגזי פרננדו פסואה חיבר את השיר "אנטינואוס"
- בספרה של מרגריט יורסנאר "זכרונות אדריאנוס" מהווים יחסי הקיסר ואנטינואוס אחד הנושאים המרכזיים
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- אנטינואוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)