פתיחת התפריט הראשי

אניבאלה דה גאספריס

אסטרונום איטלקי

אניבאלה דה גאספריסאיטלקית: Annibale de Gasparis‏, 9 בנובמבר 1819 - 21 במרץ 1892) היה מתמטיקאי ואסטרונום איטלקי. מנהל מצפה הכוכבים בנאפולי מ-1864 ועד 1889. לזכותו נזקפים גילוי 9 אסטרואידים ועוד תרומות בשערוך מסלולים ואסטרונומיה.[1]

אניבאלה דה גאספריס
Annibale de Gasparis
Ritratto di Annibale de Gasparis.jpg
לידה 9 בנובמבר 1819
איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 במרץ 1892 (בגיל 72)
נאפולי, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אסטרונומיה
מקום מגורים איטליה
מוסדות אוניברסיטת נאפולי פדריקו השני עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
תרומות עיקריות
גילוי אסטרואידים, שיערוך מסלול
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

דה גאספאריס נולד ב-1819 בבויארה (Bugnara) שבנפת ל'אקווילה במחוז אברוצו באיטליה. אביו היה רופא. הוא למד בסמינרים של סולמו (סולמונה המודרנית (אנ')) וקייטי. הוא המשיך בעצמו בלימודי המתמטיקה והקלאסיקה.

בשנת 1838 עבר לנאפולי ללמוד הנדסה בבית הספר של הגשרים והדרכים (שהפך לימים להיות הפקולטה להנדסה של אוניברסיטת נאפולי). לאחר שנה התקבל ללימודי אסטרונומיה במצפה הכוכבים של קמפודימונטה שבנאפולי (Astronomical Observatory of Capodimonte) תחת הנהלתו של האסטרונום והמתמטיקאי ארנסטו קפוצ'י (איט'). דה גאספאריס למד מתמטיקה ומכניקת גופים בחלל ופרסם את מאמרו המדעי הראשון בשנת 1845 אודות מסלול כוכב הלכת המינורי וסטה. עבור מחקרו זה, הוא קיבל בשנת 1846 תואר לשם כבוד במתמטיקה מאוניברסיטת נאפולי.

במהלך אביב העמים בשנת 1848 הוא השתתף בפעילות המהפכה, אולם הצליח להתחמק מעונש בכך שהקדיש למלך פרננדו השני את גילויו הראשון - האסטרואיד היגיאה. דה גאספריס גילה את האסטרואיד ב-12 באפריל 1849, ומנהל מצפה הכוכבים ארנסטו קפוצ'י הציע לקרוא לו Igea Borbonica (היגיאה בורבוניקה, על שם בית בורבון, ששלטו בממלכת שתי הסיציליות בו נאפולי נמצאת). המלך נתן לו קיצבה לכל החיים כאות הוקרה. עם נפילת שושלת בורבון, נעלמה גם הקצבה השנתית.[2] בשנת 1850 קפוצ'י הודח ממשרתו עקב השתתפותו במהפכה ודה גאספריס סירב לקבל את המשרה בגלל תמיכתו בקפוצ'י.[3]

דה גאספריס המשיך במחקרו וגילה עוד 8 אסטרואידים בין השנים 1851–1864. על תגליותיו הוא קיבל בשנת 1851 את מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה, והתקבל עמית בחברה המלכותית לאסטרונומיה (אנ').

בשנת 1858 מונה כפרופסור לאסטרונומיה באוניברסיטת נאפולי.[2]

דה גאספריס מונה להיות מנהל מצפה הכוכבים בנאפולי בשנת 1864, תפקיד אותו מילא עד 1889.[1]

בשנת 1848, דה גאספריס התחתן עם ג'וזפינה רוסו. לזוג נולדו 9 ילדים, מתוכם שלושה נפטרו בילדותם.[2]

דה גאספריס פרסם למעלה מ-200 מאמרים מדעיים במתמטיקה, מכניקת גופים בחלל, אסטרונומיה ומטרולוגיה.[2] לעיתים היה כותב את שמו גם כ Annibal de Gasparis.

תגליותעריכה

לזכותו של דה גאספריס נספרים גילויים של 9 אסטרואידים, לא כולל אסטרואיד 14 Irene, אותו גילה עצמאית, אולם הגילוי נזקף לזכותו של ג'ון ראסל הינד שגילה מספר ימים קודם.[1]

שם תאריך גילוי נקרא על שם הערות
10 היגיאה 12 באפריל 1849 על שם היגיאה, במיתולוגיה היוונית ובמיתולוגיה הרומית אלת הבריאות, הניקיון ומאוחר יותר גם אלת הירח האסטרואיד הרביעי בגודלו בחגורת האסטרואידים (קוטרו 413 קילומטר בממוצע)
11 פרתנופה (אנ') 11 במאי 1850 על שם פרתנופה (אנ') אחת מהסירנות במיתולוגיה היוונית השם הוצע לבקשתו של ג'ון הרשל
13 אגריה (אנ') 2 בנובמבר 1850 על שם אגריה (אנ') נימפה, אשתו האלוהית והיועצת של נומה פומפיליוס, מלכה האגדי השני של רומא השם ניתן על ידי אורבן לה-ורייה
15 אונומיה (אנ') 29 ביולי 1851 על שם אונומיה, אלת הצדק והחוק, אחת מההורות במיתולוגיה היוונית
16 פסיכה 17 במרץ 1852 על שם פסיכה, דמות מיתולוגית 16 Psyche, יעד משימת הגשושית פסיכה
20 Massalia (אנ') 19 בספטמבר 1852 על שם שמה הלטיני של העיר מרסיי בצרפת * מאפיין משפחת אסטרואידי מאסלייה
* התגלה בצורה עצמאית יום לאחר מכן במרסיי, על ידי האסטרונום (Jean Chacornac) והשם ניתן על ידי בנז'מאן ואלץ (Benjamin Valz)
* האסטרואיד הראשון שאינו נקרא על אל דתי מהמיתולוגיה
24 תמיס (אנ') 5 באפריל 1853 על שם תמיס, אלת הצדק במיתולוגיה היוונית אסטרואיד מייצג למשפחת אסטרואידי תמיס
63 Ausonia (אנ') 10 בפברואר 1861 על שם אוסונייה, (Ausonia) השם העתיק לאזור בו נמצאת איטליה
83 Beatrix (אנ') 26 באפריל 1865 על שם באטריצ'ה פורטינארי (Beatrice Portinari), בת עירו של דנטה אליגיירי שאהב אותה מרחוק, והייתה ההשראה ואידיאל לנשים בשבילו [4]

פרסים ואותות הוקרהעריכה

דה גאספריס זכה בפרס לאלנד ארבעה פעמים, מ-1849 ועד 1853.[5]

בשנת 1851 הוא זכה במדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה.[6]

ב-20 בינואר 1861 הוא מונה לסנטור של ממלכת איטליה עבור תרומותיו למדע.[7][8] על שמו נקרא האסטרואיד 4279 De Gasparis וגם מכתש דה גאספריס(אנ') שעל הירח.[1]

זוכה אות מסדר העיט האדום (אנ') של ממלכת פרוסיה ואות מסדר הורד (אנ') של האימפריה הברזילאית.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 (4279) De Gasparis In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. ISBN 978-3-540-29925-7. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_4239. 
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Virginia Trimble, Thomas R. Williams, Katherine Bracher, Richard Jarrell, Jordan D. Marché, F. Jamil Ragep (2007). Biographical Encyclopedia of Astronomers - Annibale De Gasparis. Springer Science & Business Media. עמ' 408. ISBN 9780387304007. 
  3. ^ Gargano, Mauro (2011). "Ausonia: il pianetino dell'Unità d'Italia". Giornale di Astronomia (באיטלקית) 37 (4): 10–20. ISSN 1724-0468. doi:10.1400/175056. 
  4. ^ (83) Beatrix In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. ISBN 978-3-540-29925-7. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_84. 
  5. ^ A. Gaudin (Paris) (10 במרץ 1854). "Academie des Sciences". La Lumière: journal non politique... : beaux-arts, héliographie, sciences (Société héliographique (France)). 
  6. ^ "Gold Medal Winners". RAS. 2019. בדיקה אחרונה ב-15 ביולי 2019. 
  7. ^ Gargano, Mauro. "Annibale de Gasparis". Polvere di Stelle: the cultural heritage of Italian astronomy. 
  8. ^ "DE GASPARIS Annibale". Senato della Repubblica. בדיקה אחרונה ב-15 ביולי 2019.