אנסלם מקנטרברי
אנסלם מקנטרברי, או אנסלם הקדוש (באנגלית: Anselm of Canterbury, 1033 או 1034 – 21 באפריל 1109), היה פילוסוף ותאולוג משפיע בימי הביניים. מילא את משרת הארכיבישוף מקנטרברי מ־1093 ועד מותו. מכונה "מייסד הסכולסטיקה". מפורסם כממציא הטיעון האונטולוגי לקיומו של אלהים, והדיון במכוונות (אודותיות) בעניין כוכב השחר ששימש הוגים רבים בפילוסופיה ובלשנות.
 | |
| לידה |
1033 אאוסטה, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
21 באפריל 1109 (בגיל 76 בערך) קנטרברי, ממלכת אנגליה |
| מקום קבורה |
קתדרלת קנטרברי |
| השקפה דתית |
נצרות קתולית |
| זרם | סכולסטיקה |
| תחומי עניין | תאולוגיה, אונטולוגיה |
| עיסוק |
פילוסוף, ארכיבישוף, Latin Catholic priest, תאולוג, סופר |
| הושפע מ | אריסטו |
| השפיע על | תומאס אקווינס, גאורג וילהלם פרידריך הגל |
| מדינה |
ממלכת צרפת |
| יצירות ידועות |
למה אלהים נעשה לאדם?, Monologion, פרוסלוגיום |
  | |
חייו
עריכהאנסלם נולד בדוכסות בורגונדיה, בעיר אאוסטה שבאזור האלפים האיטלקיים, קרוב לגבול צרפת ושווייץ של ימינו. עזב את ביתו בגיל 23 ונסע לצרפת. ב-1059 הוא נמשך לנורמנדי מתוך רצון להתקרב אל אב המנזר הבנדיקטיני בבק, לנפרנק. שנה לאחר מכן הוא נכנס למנזר. שלוש שנים מאוחר יותר, ב-1063, כאשר לנפרנק נעשה לאב המנזר בקאן, אנסלם נבחר לראשון הנזירים.
ב-1078, עם מותו של הנזיר הרלוויין, המייסד והאב הראשון בבק, אנסלם נבחר לאב המנזר. תחת חסותו, בק נעשה למקום מפורסם בלמדנותו. שם כתב אנסלם את יצירותיו הפילוסופיות הראשונות, ה"דיאלוגים על האמת" ו"בחירה חופשית", ושניים מהכתבים המפורסמים שלו, ה"מונולוגיון" וה"פרוסולגיון". כאב המנזר בבק, אנסלם נקרא פעמים רבות לעמוד מקרוב על מצבם של נכסי המנזר באנגליה, וכך הפך למועמד מוביל לרשת את לנפרנק כארכיבישוף של קנטרברי.
כאשר לנפרנק מת, ב-1089, המלך ויליאם השני בחר שלא למנות איש למשרה הפנויה. ב-1093, חלה המלך, חשב שהוא עומד למות ומינה את אנסלם לארכיבישוף. במשך ארבע השנים הבאות הייתה יריבות מתמדת בין המלך לאנסלם, על רקע הזכויות והפריבילגיות של הכנסייה. אנסלם ביקש את עזרת ראשי הכנסייה ברומא ביריבות זו; ב-1097 הוא קיבל את רשותו של ויליאם לנסיעה, אך קיבל עזרה מועטת מהיושבים ברומא, וכאשר ניסה לחזור לאנגליה, ויליאם לא איפשר לו זאת.
ויליאם מת ב-1100 ויורשו, הנרי הראשון, הזמין את אנסלם חזרה לאנגליה. ב-1103 הנרי גירש את אנסלם חזרה לגלות. לאחר פשרה עם הנרי ב-1107, אנסלם הורשה לחזור לאנגליה, שם הוא חי עד מותו ב-1109. הוא נעשה לקדוש ב-1494, ובשנת 1720 הוכרז כאחד מ"מורי הכנסייה".
כתבים
עריכהפילוסופים מכירים את אנסלם בעיקר כמנסח ההוכחה האונטולוגית לקיום האל. אך המונח "אונטולוגי" נכנס לשימוש לראשונה אצל קאנט, ויש מקום לדון האם הוכחתו של אנסלם היא אכן אונטלוגית. אנסלם גם כתב עוד כמה הוכחות לקיומו של האל, המבוססות על יסודות קוסמולוגיים או טלאולוגיים.
תאולוגים מערביים רואים חשיבות בתורתו של אנסלם, מכיוון שהוא חשב לראשונה על התאוריה של "כפרה על ידי החלפה", בספרו "למה אלהים נעשה לאדם?", אנסלם טוען כי החטא של האדם מפריע לצדקתו של האל, וכי האל אינו יכול לגאול את האדם כל עוד צדקתו אינה מושלמת. מכיוון שכל אדם חוטא, אף אדם אינו יכול להיות צודק בעיני האל. לפיכך, האל שלח את ישו, שמותו וקומו לתחייה השלימו את צדקתו של האל ואפשרו את גאולת האדם. כאן אנסלם ייסד את אחת מתאוריות הכפרה המרכזיות בהיסטוריה של התאולוגיה הנוצרית המערבית.
בתרבות
עריכהבקומדיה האלוהית מאת דנטה אליגיירי מזכיר אותו הדובר בקנטו 12 של "העדן", בונוונטורה הקדוש, כשרוי בגן העדן של התאולוגים והפילוסופים יחד עם מלומדי דורו איג מסן-ויקטור, פטרוס קומסטור, פדרו הספרדי, יוחנן כריסוסטומוס, יואכים מפיורה ותומאס אקווינס.
קישורים חיצוניים
עריכה
- אנסלם מקנטרברי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אנסלם מקנטרברי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)