אנרון

חברת אנרגיה אמריקנית

אנרוןאנגלית: Enron Corporation) הייתה חברת אנרגיה אמריקנית, שפשטה רגל ב-2001, ולאחר קריסתה התברר שבכיריה הונו את המשקיעים והעובדים במשך שנים, ודוחותיה הכספיים היו כוזבים.

אנרון
Enron Corporation
נתונים כלליים
בורסה
מייסדים קנט לי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1985–2001 (כ־16 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה יוסטון עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה תעשיית האנרגיה, תעשיות האנרגיה והמים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים גז טבעי עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 100,789,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2000) עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח 979,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2000) עריכת הנתון בוויקינתונים
יו"ר קנט לי עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל ג'פרי סקילינג עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 20,600 (נכון ל־31 בדצמבר 2000) עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.enron.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קריסת מחיר מניית אנרון במהלך 2000 - 2001

מטה החברה היה ממוקם ביוסטון שבטקסס.

היסטוריה

עריכה

אנרון נוסדה ממיזוגן של שתי חברות להולכת גז, "יוסטון נצ'ורל גז" ו"אינטרנורת" מנברסקה ב-1985. קנת' ליי, מונה למנכ"ל החברה הממוזגת, והוא החליט לשנות את פעילותה. במקום לעסוק רק בהולכה ומכירה של גז, הוא החליט לעסוק בתחום המסחר בסחורות, בתחום חדש שהתפתח באותה עת, קנייה ומכירה של חוזים עתידיים של חשמל וגז טבעי, בדומה למסחר בשוק הסחורות, דוגמת מסחר בחיטה או קפה. בביצוע התוכנית נעזר ליי בחבר ותיק, ג'פרי סקילינג, מחברת הייעוץ מקינזי ושות'. סקילינג ניצל את הדרגולציה (הסרת אסדרה; הסרת פיקוח) של שוקי הגז הטבעי בארצות הברית (עד שנות ה-80 היה המסחר בגז טבעי נתון תחת פיקוח הדוק), כדי לפתח פעילות המבוססת על ניצול הפרשי מחיר ללא צורך להשקיע בהקמה של נכסים מוחשיים, כמו צינורות גז. אנרון, עסקה באופן פעיל בשכנוע הממשל הפדרלי להסיר את הפיקוח על המסחר, כך שצרכניות הגז יוכלו לחפש את היצרניות הזולות ביותר והיצרניות יוכלו להציע גז לכל הצרכניות. כשנפתח השוק לתחרות, התאפיינו המחירים בתנודות חריפות. בתגובה פיתחה אנרון מוצרים חדשים שאפשרו לצרכנים לקבל אספקת גז ארוכת-טווח במחיר קבוע מראש[1].

ב-1990 עזב סקילינג את מקינזי והתמנה לראש אנרון פייננס קורפוריישן, חטיבה שהקימה החברה במיוחד עבורו. החברה צמחה במהירות בשנות התשעים, והפכה לשחקנית הגדולה ביותר בשוקי האנרגיה. במידה רבה הודות לכך שבתחילת שנות ה-90 הוסר הפיקוח גם מהשוק הסיטונאי לחשמל, בלחץ אנרון וחברות אנרגיה אחרות. ליצרניות חשמל עצמאיות חדשות הותר לבנות תחנות כוח ולמכור חשמל. כמות החשמל שבה סחרו חברות ההולכה, יצרניות החשמל החדשות וחברות שיווק החשמל גדלה במהירות. אנרון פעלה בשוק זה על ידי חתימת הסכמים לרכישת חשמל ומכירתו ללקוחותיה באמצעות הסכמים ארוכי-טווח. אנרון כמעט לא ייצרה אנרגיה בעצמה, אלא שימשה בעיקר כמתווכת[1].

לפני קריסתה העסיקה אנרון כ-29,000 עובדים והייתה אחת החברות הגדולות בעולם בתחומי החשמל, הגז הטבעי, ייצור הנייר והתקשורת. לפי דיווחיה, הכנסות החברה עמדו בשנת 2000 על כ-101 מיליארד דולרים. מגזין פורצ'ן הכתיר אותה כ"חברה החדשנית ביותר בארצות הברית" במשך שש שנים רצופות[1].

בסוף שנת 2001 קרסה החברה בפשיטת הרגל שהייתה אחת הגדולות בכל הזמנים, כ-65.5 מיליארד דולר. נכון ל-2013, היא מדורגת כפשיטת הרגל השישית בגודלה בתולדות ארצות הברית. התגלה כי החברה דיווחה על מאזנים שקריים לאורך זמן ובאופן שיטתי ומונחה מלמעלה, יצרה תרמית חשבונאית מתוכננת ומתוחכמת. מחיר המניה צנח תוך כמה שבועות משיא של קרוב לתשעים דולר לסנטים ספורים[2].

בבדיקה לאחור התגלה גם, כי בכירים בחברה סחרו במניות על בסיס מידע פנים, עבירה חמורה ביותר בארצות הברית. אנרון הסבה למשקיעים הפסדים של יותר מ-60 מיליארד דולר וכמו כן, נמחקו מיליארדי דולרים מכספי הפנסיה של עובדי החברה[3].

בעקבות השערורייה הוגשו תביעות נגד בכירי החברה[4]. חלק מהדירקטורים בחברה יישבו את התביעה נגדם על ידי תשלום סכומי כסף משמעותיים מכיסם הפרטי. קנת' ליי, המנכ"ל ולשעבר יו"ר החברה, וג'פרי סקילינג, המנכ"ל לשעבר, נשפטו על חלקם בפרשה. בנוסף נתבע ליי גם על ידי ה-SEC (הרשות לניירות ערך של ארצות הברית) בסכום של כתשעים מיליון דולר. ליי טען לחפותו בחלק מהסעיפים בטענה שהסובבים אותו הוליכוהו שולל. ב-25 במאי 2006 הורשע ליי בכל ששת סעיפי האישום שבהם הואשם. סקילינג הורשע ב-19 מתוך 28 סעיפי אישום[5].

ליי נפטר ב-5 ביולי 2006 מהתקף לב בטרם נגזר דינו[6]. סקילינג נדון ל-24 שנות מאסר וכן חויב להחזיר לקרן הפנסיה של אנרון עשרים ושישה מיליון דולר מכיסו. בית המשפט העליון של ארצות הברית שמע טיעונים בערעור ב-1 במרץ 2010. ב-24 ביוני אותה שנה שלח בית המשפט העליון את התיק להליכים נוספים בערכאה נמוכה יותר, כדי לקבוע האם יש מקום לבטל חלק מהסעיפים שבהם הורשע סקילינג, לאחר שמצא כי נפלו פגמים מסוימים בפרשנות לחוק הפדרלי שאיפשרה לתובעים להגיש אישומים נגד מאות עברייני צווארון לבן שלא מילאו את תפקידם הניהולי ביושר. עם זאת, במקרה של סקילינג שימש הסעיף שלגביו התייחסה פסיקת בית המשפט רק לסעיף אחד מתוך ה-19 שבהם הורשע. עונשו הופחת לבסוף ב-2013 ב-10 שנים[7].

תאגיד רואי החשבון ארתור אנדרסן, שהיה אחד הגדולים והמובילים בתחומו, פורק מכיוון שחתם על המאזנים מבלי לגלות את התרמית בהם[8][9].

אנרון יצאה מפשיטת הרגל בנובמבר 2004. ב-7 בספטמבר 2006 מכרה אנרון את חברת הבת פריזמה אנרג'י, הישות העסקית האחרונה שנותרה בידה, לחברת אשמור אנרג'י.

המילה אנרון הפכה בעקבות השערורייה למילה נרדפת לתרמית זדונית ולשחיתות תאגידית. שערוריית אנרון הייתה המרכזית בשורת פרשיות שהניעו את המחוקק האמריקאי לנסח חוק שיגביר את הפיקוח והבקרה הפנימיים על הדיווח הכספי, חוק סרבנס-אוקסלי. יזמי החוק היו הסנטור פול סרבנס ונציג בית הנבחרים מייק אוקסלי והוא עבר ברוב גדול בסנאט ובבית הנבחרים[10].

בפברואר 2019, השתחרר ג'פרי סקילינג לאחר סיום ריצוי עונשו[11].

פעילות בישראל

עריכה

בוועידה הכלכלית למזרח התיכון וצפון אפריקה שנערכה בעמאן בירת ירדן באוקטובר 1995, נחתם מזכר הבנות בין ממשלת ישראל לחברת אנרון, בדבר מכירת גז טבעי מקטאר לישראל. מכירת גז הייתה חלק מתוכנית לגיוון מקורות האנרגיה של ישראל ומעבר לייצור חשמל מגז במקום פחם[12]. את היוזמה הובילה רבקה מארק (אנ') שהיית מנכ"לית החטיבה הבינלאומית של החברה. חברת אנרון שימשה כמתווכת בעסקה והייתה אומרה לקבל אחוזים מכל משלוח גז כדמי תיווך. היוזמה נכשלה בגלל התנגדות משרד האוצר ופקידי משרד האנרגיה עקב מחירו הגבוה של הגז בעסקה[13]. אחר כך פעלה להקים בירדן תחנת כוח שתספק חשמל במשותף לישראל וירדן ותופעל בעזרת גז טבעי מקטאר ניסיון שנכשל אף הוא[14]. בשנת 1999 זכתה אנרון במכרז לבנות תחנת כוח בעזה והחזיקה 30% מחברת החשמל עזה שהוקמה באות עת[15][16]. בנייתה עוד לא הושלמה כאשר החל הליך פשיטת הרגל של החברה ב-2002[17]. במסגרת הליך פשיטת הרגל נמכרה התחנה[18].

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אנרון בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 הניו יורק טיימס,קרט אייכנוולד, עלייתה ונפילתה של אנרון, באתר הארץ, 12 בינואר 2002
  2. ^ הניו יורק טיימס, לזלי יין, בכירים באנרון מכרו מניות בכמיליארד ד' לפני קריסת החברה, באתר הארץ, 13 בינואר 2002
  3. ^ TheMarker, סמנכ"ל הכספים לשעבר של אנרון: "המנכ"ל סקילינג הורה לי לשפץ את תוצאות החברה", באתר הארץ, 6 במרץ 2006
  4. ^ סוכנויות הידיעות, ארה"ב פותחת בחקירה פלילית נגד "אנרון", באתר הארץ, 9 בינואר 2002
  5. ^ שירותTheMarker, ראשי אנרון הורשעו בהונאה החשבונאית שזיעזעה את שוק ההון האמריקאי, באתר הארץ, 28 במאי 2006
  6. ^ נמרוד הלפרן, המייסד והיו"ר המורשע של אנרון - קנת ליי - מת בביתו מהתקף לב, באתר TheMarker‏, 5 ביולי 2006
  7. ^ פאדי מועלם, ‏בית משפט בארה"ב קיצר את עונשו של מנכ"ל אנרון ב-10 שנים, באתר גלובס, 22 ביוני 2013
  8. ^ אדריאן מייקלס, ‏אנרון התמוטטה - אנדרסון תיפול?, באתר גלובס, 14 בינואר 2002
  9. ^ קרט אייכנוולד, משפט אנדרסן חשף מידע על חקירת אנרון, באתר הארץ, 18 ביוני 2002
  10. ^ יורם עדן, חיים אסיאג, המרוץ לקראת אנרון שנייה, באתר הארץ, 19 ביוני 2007
  11. ^   רויטרס, 18 שנים אחרי הונאת הענק: מנכ"ל אנרון השתחרר לאחר סיום ריצוי עונשו, באתר TheMarker‏, 22 בפברואר 2019
  12. ^ אורה קורן, ‏ישראל חידשה את מגעיה עם קטאר לרכישת גז טבעי, באתר גלובס, 17 בנובמבר 1997
  13. ^ דוד חיון, ‏מנכ"ל משרד התשתיות: יבוא גז טבעי מקטאר - חסר כדאיות כלכלית, באתר גלובס, 27 במרץ 1997
  14. ^ שרה ליבוביץ-דר, מופע הגז של רבקה מארק, באתר הארץ, 12 במרץ 2002
  15. ^ CCC הפלשתינית עוקפת את הסכסוכים, באתר גלובס, 25 בספטמבר 2005
  16. ^ חגי אטקס, ‏חברת החשמל הפלשתינית בעזה תונפק לפי שווי של 19.8 מיליון דולר, באתר גלובס, 27 ביוני 2000
  17. ^ דוד חיון, ‏חברת אנרון תבחן מחדש את המשך הקמת תחנת הכוח הפלשתינית בעזה, באתר גלובס, 16 בדצמבר 2002
  18. ^ חברת אנרון המתמוטטת מנסה למכור חלקה בתחנת הכוח בעזה, באתר גלובס, 24 בינואר 2002