פתיחת התפריט הראשי

אסון הלה מאן

אסון לה מאן הוא אירוע שהתרחש ביוני 1955 במהלך מרוץ 24 השעות של לה מאן במהלכו נהרגו נהג המרוצים פייר לאבק יחד עם 83 צופים, ו-120 נוספים נפצעו. התאונה נחשבת לקשה ביותר בתולדות הספורט המוטורי ובעקבותיה נעשו שינויים רבים בתחום הבטיחות במרוצי המכוניות.

מותו של לאבק, נהגה של קבוצת מרצדס, הוביל את הקבוצה לפרוש מהשתתפות במירוצי מכוניות, פרישה שנמשכה עד לשנת 1989.

רקעעריכה

 
מרצדס 300SLR, הדגם בו נהג פייר לאבק

מרוץ 24 השעות של לה מאן הוא מרוץ סיבולת למכוניות ספורט הוותיק והיוקרתי בתחום, המתקיים מדי שנה במהלך חודש יוני. פייר לאבק בן ה-49 נבחר על ידי קבוצת מרצדס להיות נהג במהלך התחרות של שנת 1955. לאבק זכה לפרסום לאחר שבמרוץ בשנת 1952 נהג במשך 23 שעות ברציפות, למרות שהיה נהג שיכל להחליף אותו. הוא הוביל במרוץ אך לא ניצח לאחר שבשל תשישותו נכשל בהעברת הילוך, דבר שגרם לפגיעה בטלטל ולהשבתת הרכב 45 דקות לפני סיום המרוץ.

באותה שנה הציגה מרצדס את דגם ה-300SLR החדש, שזכה להצלחה במרוצים שונים, כולל המילה מילייה האיטלקי. מרכב הרכב העשוי ממגנזיום קל משקל סייע בהפחתת משקל הרכב ולעלייה בביצועים. ביצועי המכונית חייבו את מהנדסי החברה להוסיף לרכב מעצור אוויר, על מנת שיסייע למכונית לבלום בתנאים שונים.

אמצעי בטיחות, שכיום נפוצים מאד, לא היו בשימוש באותה התקופה. המסלול בו נערך המרוץ, כמעט ולא השתנה מאז בנייתו בשנת 1923, תקופה בה מכוניות המרוץ הגיעו למהירות מרבית של כ-100 קמ"ש. בשנת 1955 עמדה המהירות המרבית על 300 קמ"ש. חגורות בטיחות לא הותקנו במכוניות, בשל ההנחה שבמקרה תאונה עדיף לנהג לעוף מתוך כלי הרכב ולא להשאר לכוד ברכב בוער.

ב-11 ביוני 1955 יצא לדרכו מרוץ 24 השעות. אסטון מרטין, יגואר, פורשה, פרארי ומזארטי התחרו על ההובלה במרוץ. קצב המרוץ היה מהיר ושיאי ההקפות נשברו במהלכו מספר פעמים.

התאונהעריכה

במהלך השעה השלישית של המרוץ מייק הות'ורן, נהגה של קבוצת יגואר האט על מנת להיכנס לרחבת הטיפולים. לאנס מקלין, נהגה של קבוצת אוסטין, שהיה צמוד להות'ורן פנה חדות על מנת להימנע מהתנגשות ברכב שלפניו. כתוצאה מהסטייה פגע ברכבו של לאבק שנסע במהירות של 200 קמ"ש. כתוצאה מההנגשות התפרקה מכוניתו של לאבק והתעופפה באוויר. לאחר שנחתה, התלקחה המכונית. חלקים שונים מתוך המכונית, ביניהם המנוע הבוער, התעופפו לתוך קהל הצופים. לאבק נהרג באופן מיידי לאחר הפגיעה. כתוצאה מהפיצוץ ומהחלקים שפגעו בקהל נהרגו 83 צופים ו-120 צופים נוספים נפצעו[1].

לאחר פינוי ההרוגים והפצועים נמשך המרוץ. הות'ורן המשיך להתחרות וסיים את המרוץ כמנצח. חואן מנואל פנג'יו, נהג נוסף של קבוצת מרצדס, שהיה סמוך מאד למקום התאונה בעת שהתרחשה, הצליח לחמוק מפגיעה בשלושה רכבים שהיו לפניו והמשיך להתחרות[2].

בעקבות התאונהעריכה

 
שלט זיכרון לנפגעי התאונה הקטלנית במסלול לה מאן

לוויות ההרוגים נערכו למחרת היום. בעיתונות הצרפתית הופיעו תמונות של מייק הות'ורן חוגג עם בקבוקי שמפניה בסיום המרוץ, חגיגות שזכו לתגובות נזעמות[3].

עונת 1955 באליפות העולם למכוניות ספורט נמשכה כסדרה עם מרוצים בבריטניה ובאיטליה. קבוצת מרצדס ניצחה את שני המרוצים, אך בסיום העונה הודיעה על הפסקת הפעילות של החברה בספורט המוטורי והתמקדות בייצור מכוניות סדרתיות בלבד. מספר נהגים, ביניהם פנאג'יו, נמנעו מהשתתפות במרוץ בשנים שלאחר מכן.

החקירה הרשמית לאירוע קבעה כי הות'ורן לא היה אשם באירוע וכי התאונה נגרמה כחלק מהמרוץ. האשמה הוטלה על תכנון המסלול הלקוי והעדר של תקני בטיחות. בעקובת הדו"ח נהרסו יציעי הצופים ורחבות הטיפולים סביב המסלול ונבנו מחדש.

בעקבות האירוע הושעו כל מרוצי המכוניות בספרד, צרפת, גרמניה ושווייץ עד לקביעת תקני בטיחות. בעוד שברוב המדינות חזרו להתחרות זמן קצר לאחר האירוע, האיסור בשווייץ נותר על כנו לאורך שנים ארוכות. בשנת 2015 חלה הקלה באיסור, אך היא אפשרה קיום תחרויות במכוניות חשמליות בלבד[4]. ביוני 2018 התקיים לראשונה מרוץ מסגרת אליפות הפורמולה אי.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ On Auto Racing’s Deadliest Day, New York Times, 11 June 2015
  2. ^ אסף בר שי, שלב אחרי שלב, תאונת המרוצים הקשה בהיסטוריה, mako‏ 11 ביוני 2012
  3. ^ How racing's deadliest crash haunts this 1956 Le Mans lap, Road and Track, 1 June 2015
  4. ^ Switzerland raedy to race electric, juliusbaer.co, 16 March 2015