אסיניוס קוודראטוס

גאיוס אסיניוס קוודראטוסלטינית: Gaius Asinius Quadratus) היה היסטוריון יווני-רומי, שחי במחצית הראשונה של המאה ה-3.

אסיניוס קוודראטוס
לידה המאה ה-3
מדינה רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע היסטוריון, סופר, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד consul designatus עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מוצאועריכה

אסיניוס קוודראטוס היה סנאטור רומי. הוא היה בנו של גאיוס יוליוס אסיניוס קוודראטוס, שהיה אחיהם של גאיוס אסיניוס רופוס (נולד סביב שנת 160) ושל גאיוס אסיניוס קוודראטוס פרוטימוס (אנ') (נולד סביב שנת 165), פרוקונסול של אכאיה (אנ') בסביבת שנת 211 או בשנת 220. הוריהם של האחים הללו היו גאיוס אסיניוס ניקומאכוס (נולד בסביבת שנת 135) ואשתו ודודניתו יוליה קוודרטילה (נולדה בסביבת שנת 145) (או אולי אסיניה מרקלינה, צאצאית של משפחתו של גאיוס אסיניוס פוליו (אנ')), וסביהם היו גאיוס אסיניוס רופוס (אנ') (איש חשוב בלידיה שנעשה סנאטור רומי בשנת 136) ואשתו יוליה.

חיבוריועריכה

ידוע עליו שחיבר שני חיבורים היסטוריים ביוונית איונית, שמרביתם אבד. מתוך כתביו נשמרו 30 קטעים, רובם מתוך ה"אתניקה", מילונו של סטפנוס מביזנטיון, והם פורסמו על ידי הבלשן הגרמני פליקס יעקובי, בספרו "פרגמנטים של ההיסטוריונים היוונים" (Fragmente der griechischen Historiker).

  • כילייטריס (אנ') ("מילניום", אלף שנים) הכיל 15 ספרים, ועל פי הסודא כלל את דברי ימי רומא במשך אלף שנים מהיווסדה ועד שלטונו של אלכסנדר סוורוס (כיהן עד 235 לספירה).[1] נעשו ניסיונות שונים להסביר את כותרת החיבור "אלף שנים". יעקובי טוען כי קוודראטוס תיארך באופן יוצא דופן את יסודה של רומא לאולימפיאדה הראשונה בשנת 776 לפנה"ס. ג'וזפה זקיני (אנ'), לעומת זאת, טוען כי קוודראטוס השתמש בתארוך המקובל לייסודה של רומא והתכוון שחיבורו יורחב עד לשנת 248 לספירה, כאשר הקיסר פיליפוס הערבי יחגוג את המילניום הראשון, אולם הוא מת לפני השלמתו.
  • פרתיקה הכיל 9 ספרים ותיאר ככל הנראה את המלחמות נגד הפרתים במאה הקודמת. החיבור ככל הנראה היה דומה ל"פרתיקה" של אריאנוס, שקדם לו.[2]
  • כמה מלומדים מייחסים לו גם חיבור בשם גרמניקה, אולם הדבר שנוי במחלוקת.

אזכור ירושלים ב"פרתיקה"עריכה

בספר התשיעי של "פרתיקה" מציין אסיניוס את "סולימה" – "עיר של אשורים, שנוסדה לאחר כיבוש בית המקדש בירושלים". "סולימה" היה שם נפוץ עבור ירושלים ("היירוסולימה"), ואין שום מידע על עיר בשם זה באשור. אסיניוס רומז בדבריו אלה שפליטים יהודים מירושלים הקימו את העיר הזו, קשר שמקורו כנראה במסורת יהודית. כמו כן, ייתכן והשם "אשורים" אינו מופיע כאן בשימוש מדויק, והקהילה המדוברת הייתה יכולה להיות בבבל. אותה מסורת יהודית ככל הנראה קישרה את הקמת העיר הזו עם חורבן בית המקדש הראשון וגלות בבל. אסיניוס התייחס להקמת העיר בתוך תיאורו את אחת המלחמות בין רומא לפרתיה.[2]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מנחם שטרן, ירושלים שבארץ אשור בקטע מחיבורו של ההיסטוריון אסיניוס קוודראטוס, מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני, ירושלים, יד יצחק בן-צבי, 2004, עמ' 551-549.
  2. ^ 1 2 Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem 1980, Vol.2, CXXI. Asinius Quadratus, p. 345-346