לידיה

ממלכה עתיקה באסיה הקטנה

לידיה (גם: לוּדיה; ביוונית: Λυδία; בלטינית: Lydia; בטורקית: Lidya; בעברית המקראית: לוּד) הייתה ממלכה במערב מרכז אסיה הקטנה, סמוך לעיר איזמיר בטורקיה של ימינו, אך בשיא התפשטותה שלטה על כל חלקה המערבי של אסיה הקטנה, מנהר קיזילאירמאק במזרח ועד לים האגאי במערב. המצאת המטבע בשנת 660 לפנה"ס לערך מיוחסת ללידיה, ולפי גרסה אחרת למלך קרויסוס אשר מלך עליה באמצע המאה ה-6 לפנה"ס.

לידיה
Lydia, Λυδία
ממשל
שפה נפוצה לידית עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
תאריכי הקמה 1200 לפנה״ס? עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריכי פירוק 546 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

היסטוריה עריכה

לידיה הגיחה כממלכה חתית חדשה לאחר התמוטטות האימפריה החתית במאה ה-12 לפנה"ס, במקום בו שכנה לפנים חלק מממלכת ארזוה. לידיה נודעה לעיתים גם כמיוניה (Μαιονία). לפי הרודוטוס קיבלה לידיה את שמה מלידוס (Λυδός), מלכה הראשון, שהיה לפי המסורת מצאצאיה של האלה קיבלה. לידיה נזכרת גם בתנ"ך ועמה נקרא לוּדִים שהיה ידוע בקשתיו:

”עֲלוּ הַסּוּסִים וְהִתְהֹלְלוּ הָרֶכֶב וְיֵצְאוּ הַגִּבּוֹרִים כּוּשׁ וּפוּט תֹּפְשֵׂי מָגֵן וְלוּדִים תֹּפְשֵׂי דֹּרְכֵי קָשֶׁת” (ירמיהו, מ"ו, ט').
 
גודלה המקורי של לידיה ובשיא פריחתה

לשיא כוחה ופריחתה הגיעה בעת מלוכת שושלת מרמנד, החל בתחילת המאה ה-7 לפנה"ס שהייתה השושלת השלישית והאחרונה שמלכה בה. המלך הראשון בשושלת זו, גיגס (מלך עד 657 או 652 לפנה"ס), מזוהה לעיתים עם גוג המקראי, שליט מגוג. גיגס קבע את בירתו בסרדיס ביונית Σάρδεις, בטורקית Sart, או ספרד (Sfard) בלשון הלידית עצמה. מכאן מקור השם המקראי ספרד (עובדיה 20). אומנם באיליאדה כינה הומרוס את בירת לידיה "הידֵה", אך ייתכן שזה שם המחוז הכולל את סרדיס.

סרדיס ניצלה מהחורבן שזרעו הקימרים ברחבי אסיה הקטנה בתחילת המאה ה-7 לפנה"ס. גירוש הקימרים מתחומי לידיה מיוחס למלך סדייאטס ששלט עליה לקראת סוף המאה ה-7 לפנה"ס, ויורשו, אליאטס השני, שמלך אחריו עד שנת 560 לפנה"ס נחשב כמלך שקיבע בשנת 585 לפנה"ס את נהר הקיזילאירמאק כגבולה המזרחי של לידיה עם מדי. לאחר סיום הלחימה בין הצדדים עקב ליקוי חמה שעל שמו נקרא הקרב במקורות יוונים.

לידיה עלתה למעמד של אימפריה אזורית ושלטה על כל מערב אסיה הקטנה, למעט על הממלכה הקטנה של ליקיה מדרום לה, ששמרה על עצמאותה. לפי אחת הגרסאות, לתקופה זו מיוחסת המצאת המטבע, כנראה על ידי המלך קרויסוס. קרויסוס פיאר את סרדיס ובנה גם את מקדש ארטמיס באפסוס שהיה לאחד משבעת פלאי תבל בעולם העתיק.

לידיה המשיכה לפרוח עד שקרויסוס אזר אומץ והתקיף את הפרסים. הוא הובס על ידי כורש בשנת 546 לפנה"ס, ולידיה ירדה מעל בימת ההיסטוריה כישות פוליטית עצמאית, אך המשיכה להתקיים תחת שלטון זרים. רש"י בפירושו לתלמוד מזכיר אומה בשם לודים שהיתה קיימת לדבריו בימי האמורא ריש לקיש, וכותב שאנשי אותה אומה היו אוכלי אדם[1], לא ברור אם ישנו קשר בין הלודים המוזכרים על ידי רש"י לבין הלודים המקראיים או ממלכת לידיה.

האסטרואיד 110 Lydia (אנ') נקרא על שם הממלכה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא לידיה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ רש"י, מסכת שבת, דף י', עמוד א', ד"ה לודים - אומה שקורין קנלינש ואוכלי אדם הן והם רעבתנין